ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם עצמו גורם לכך שיהיו לו הפרעות חרדה ופחדים שונים. בגלל, שהוא עצמו רוצה מבחינה מסוימת, לחיות בפחד ולחיות בחרדה.

ומי שיתבונן אל תוכו עמוק בעין אמיתית, יראה, שמנקודת מבט מסוימת, הוא עצמו רוצה שיהיו לו פחדים וחרדות. ולמה? כי כפי שכבר ביארתי, חרדה ופחד, נובעים מכך שיש לאדם רצון. ברגע שהאדם רוצה איזה משהו, ממילא הוא מפחד שמא הוא לא ישיג אותו, ונמצא בחרדה מכך שאולי המציאות תהיה נגד רצונו. והחרדה והפחד והרצון, קיומם תלוי אחד בשני. ואי אפשר לחיות בלי פחד ובלי חרדה, כל זמן שיש רצון כלשהו, וגם אי אפשר לחיות עם רצון כלשהו, בלי שום פחד ובלי שום חרדה. ורצון = פחד וחרדה בעוצמה כלשהי. הכל, לפי העוצמה של הרצון.

ומי שעוד יתבונן יראה, כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש רצון. כי בלי שום רצון, לא יכול להיות, לא טוב ולא רע. כי רע, הוא כאשר המציאות היא לא כפי רצונו של האדם. וטוב, הוא כאשר המציאות היא כפי רצונו של האדם. ואם אין רצון עצמי, אז אין טוב ואין רע.

ומי שיתבונן אל תוכו היטב, יראה כי מנקודת מבט מסוימת, הוא רוצה לחיות חיים שיש בהם טוב ורע, והוא לא מוכן לחיות חיים שאין בהם שום טוב ורע בכלל. כי בעיני האדם, חיים בלי טוב ובלי רע, נראים כחיים משעממים, וכחיים חסרי עניין. והאדם רוצה מנקודת מבט מסוימת, לחיות חיים, שיש בהם טוב ורע.

וכל אחד שישאל את עצמו, האם הוא מוכן לחיות חיים בלי טוב ובלי רע. ובלי שום רצון ובלי שום דבר שיהיה נגד הרצון שלו. ומי שמרגיש שהוא לא מוכן לוותר על משחק החיים לגמרי בשלמות, הרי שזה אומר שהוא כן רוצה את הטוב ואת הרע, שהוא זה שיוצר את משחק החיים.

ומי שרוצה את משחק החיים, זה בעצם אומר שהוא רוצה שיהיו לו רצונות, והוא רוצה שיהיו לו גם פחדים וגם חרדות. כי כנ"ל, אם יש רצון, מחוייב שיהיו גם חרדה ופחד בעוצמות שונות. וברגע שהאדם רוצה אפילו קצת, את המשחק של הטוב והרע שיש בחיים שלו, הרי שזה אומר, שהוא רוצה גם את החרדות ואת הפחדים שלו.

והאדם, מפחד לחיות בלי פחד, ונמצא בחרדה לחיות בלי חרדה. כי האדם בתת המודע שלו נדמה לו, שאם הוא יחיה בלי שום פחד, הרי שממילא לא יהיה לו יותר שום עניין בחיים. כי העניין של האדם בחיים, הוא כולו סובב סביב החרדות והפחדים של האדם. כי כל מעשיו של האדם, כולם נובעים מהרצון ומהפחד של האדם. כי האדם מפחד להיעלם ומפחד למות ומפחד להיות לבד ומפחד להרגיש רע, וכל הפחדים והחרדות האלו, הם אלו שמניעים את האדם.

והאדם, שלא מבין בשלמות את המשמעות האמיתית של לחיות בלי שום פחד לגמרי, ולחיות בלי שום חרדה לגמרי, נדמה לו בטעות, שלא לפחד כלל, זה יכול להיות רע. כי בלי שום רצון כלל, זה נדמה לחיים מאוד משעממים, עד מוות.

ומה שקורה זה, שהרבה פעמים, האדם מפחד להשתחרר מכל הפחדים ומכל החרדות שלו, בגלל שהוא מפחד שזה יביא אותו למצב של תחושת ריקנות ותחושת שעמום וכולי. והאדם, מפחד לחיות במצב שנראה לו כחוסר משמעות מוגדרת. ולכן, הוא ממשיך לשמור על הקיום של הפחד והקיום של החרדה.

וכאשר האדם רוצה ומוכן בעצם לכך שיהיו לו חרדות ופחדים, הרי שזה פתח לכך שיהיו לו גם הפרעות נפשיות שנובעות מהפרעות חרדה וכיו"ב. כי ברגע שפותחים את הפתח לקיום של החרדות, ממילא יש גם הפרעות חרדה וכולי.

ועכשיו חובה להתרכז! כי אי אפשר להגדיר מראש, כמה פחד וחרדה יהיו בדיוק. כי אם האדם יבחר את המינון של החרדה ושל הפחד שלו, הרי שזה כבר לא יהיה פחד וחרדה. וכדי שיהיה פחד וחרדה, לשם כך, מחוייב שזה יהיה נגד רצונו של האדם. כי אם הפחד הוא בדיוק כפי העוצמה שהאדם רוצה, הרי שזה כבר לא מפחיד אותו. והחרדה חייבת להיות נגד רצונו של האדם, כדי שהיא תהיה מחרידה.

וזה בעצם אומר, שברגע שהאדם מוכן ורוצה שיהיו לו חרדות ופחדים בעוצמה כלשהי, ממילא הוא גם רוצה שיהיו לו הפרעות חרדה קשות, וחרדות קשות גם נגד רצונו. כי בלי זה שהפרעות החרדה יהיו קשות עבור האדם, בלי זה אין שום משמעות לחרדה. והחרדה חייבת להיות נגד רצונו של האדם, כי אחרת לא תהיה חרדה, ולא יהיה משחק וכולי.

ונמצא אם כן, כי מי שנהנה אפילו קצת ממשחק החיים, הרי שהוא בעצם רוצה בעוצמה כלשהי, את זה שיש לו, גם חרדה ופחד נגד רצונו כנ"ל. ומי שרוצה לחיות בלי שום פחד לגמרי, ובלי שום חרדה לגמרי, עליו להיות מוכן לוותר לגמרי על משחק החיים. ולוותר לגמרי על משחק החיים, אין פירושו להתאבד / התאבדות וכיו"ב. אלא פירושו, להיות מוכן לחיות את החיים כפי מה שהם, ולהיות מוכן לרצות את המציאות תמיד כפי מה שהיא, ולחיות עם המציאות בזרימה מוחלטת תמיד, בלי שום קונפליקטים.

ונחדד את העניין: כי האדם שסובל מחרדות ופחדים, הוא חי בתודעה של טוב ורע. ומנקודת מבט של אדם שנמצא בתודעה של טוב ורע, נראה לו, שחיים שאין בהם טוב ורע בכלל, חיים כאלו, יש בהם המון טוב (שאין בהם רע) וגם המון רע (שאין בהם טוב). או במילים אחרות, לאדם שחי בתודעה של טוב ורע, נראה לו, שיש גם חיסרון גדול מאוד במצב שבו אין לו שום רצון עצמי וכיו"ב.

וזה גורם לכך, שהאדם לא באמת רוצה בלב שלם כל כולו לצאת מכל החרדות והפחדים שלו. כי מצד אחד האדם רוצה לחיות בלי פחדים ובלי רע, אבל מצד שני הוא מבין, שזה גם יבוא על חשבון האושר והטוב היחסי והזמני שלו. והאדם לא מוכן לוותר על הרע, כי בכך הוא גם מוותר על האפשרות להרגיש טוב.

וכל זה נכון, רק מנקודת מבט של טוב ורע. כי מנקודת מבט שבה אין טוב ורע, הרי שהכל מושלם תמיד, בין אם יש טוב ורע ובין אם אין טוב ורע. והכוונה היא, שלהיות במצב של אחדות (= שאין טוב או רע), זה גם רע, רק עבור מי שלא נמצא במצב של אחדות. אבל עבור מי שכבר נמצא במצב של אחדות, אין שום רע (וגם לא טוב), להיות במצב של...