ובו יתבאר, מהו הטיפול בחרדה הטוב ביותר בעולם? ומהי התרופה לחרדה הטובה ביותר בעולם? ואיך להתמודד עם הפרעות חרדה באשר הן? ועוד. וכדי להבין מהו הטיפול בחרדות הטוב ביותר, לשם כך צריך להבין בפשיטות, מהי הסיבה שבגללה יש חרדות ופחדים. ורק אחרי שמבינים, למה באמת יש חרדות ופחדים, רק אז אפשר להבין, איזה טיפול בחרדות, הוא באמת טוב, ואיזה תרופות לחרדות, הן שקר.
והסיבה היחידה בעולם, שבגללה יש לאדם דיכאון וחרדה מכל סוג שהוא, היא רק משום שיש לו רצון עצמי כלשהו, שהמציאות תהיה כך או אחרת. כי בלי שיהיה לאדם רצון עצמי שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, בלי זה אין שום אפשרות להיות בדיכאון וחרדה כלשהם. והרצון המוגדר של האדם, הוא תנאי הכרחי, לכך שהאדם יהיה בפחד ובחרדה. כי בלי שום רצון מוגדר כלל, אין שום פחד וחרדה כלל.
ונכון, גם מי שיש לו רצון עצמי, דהיינו, כל בני האדם בעולם, לא כולם סובלים כל הזמן מהפרעות חרדה קשות וכיו"ב. ואעפ"כ, מנקודת מבט מסוימת, כולם נמצאים בחרדה כלשהי כל הזמן. כגון הפחד מפני המוות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה וכיו"ב. ובנוסף, גם אם רצון לא בהכרח יוצר חרדה, הרי שבכל מקרה, בלי רצון, בהכרח שאין חרדה או פחד.
ורצון שיוצר פחד וחרדה, הוא כל רצון מוגדר, שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת. כי מי שמבחינתו, המציאות יכולה להיות איך "שבא לה". ומבחינתו, אם המציאות תהיה כך או אחרת, זה הכל טוב ורע באותה המידה ממש. כאשר הדגש הוא, שהכל שווה באותה המידה ממש. אז ממילא אדם כזה לא יכול לשמוח, אבל גם לא יכול להיות עצוב. לא יכול לחוות ריגוש מכך שרצונו מתמלא, אבל גם לא יכול לחוות פחד או חרדה, מכך שרצונו לא יתמלא.
ואין כאן שום אמירה, לגבי מה יותר טוב. האם יותר טוב, עם רצון מוגדר או בלי רצון מוגדר. אבל כן יש כאן אמירה, שצריך להבין את החוקיות של הפרעות החרדה והפחדים. והיא, שאם יש רצון מוגדר כלשהו, אז תמיד יש חרדה ופחד בעוצמה כלשהי. ושאם אין שום רצון מוגדר כלל, אז אין שום פחד או חרדה כלל.
וממילא זה אומר, שכל טיפול בחרדות, שלא מתמודד ישירות עם שורש הרצון של האדם, וכל תרופה נגד חרדות, שלא עוזרת לאדם להתמודד עם הרצון העצמי שלו, וכל טיפול פסיכולוגי / טיפול פסיכיאטרי / טיפול נפשי וכיו"ב, שלא מתמודד עם הסיבה האמיתית, שבגללה יש לאדם חרדות ופחדים, הרי שכל אלו, אולי יכולים לעזור לאדם באופן חלקי בלבד. אך שום תרופה נגד חרדה, או טיפול בחרדה, לא יכול לשחרר את האדם לגמרי מכל החרדות שלו. ושום פסיכולוג / פסיכיאטר בעולם, לא יכול לגרום לאדם, לחיות בלי פחד בכלל.
ומי שרוצה לחיות כאן את החיים שלו, עם אפשרות לאהוב ולשנוא, ועם אפשרות להתרגש ולהתאכזב, ועם אפשרות להרגיש טוב או רע וכיו"ב, מוכרח שיהיה לו רצון עצמי כלשהו. כי בלי שום רצון עצמי, אין טוב ורע, ומשחק החיים לא קיים כלל. ולא שאין חיים, אלא שאין את משחק החיים. ולא שזה רע להיות בלי משחק החיים, אלא שבפועל, יש חיים, בלי משחק. כי כל טווח הרגשות של האדם, הכל תלוי ברצונות שלו. ובלי שום רצון, אין שום רגשות וכולי.
ואעפ"כ, קיימת דרך להרגיע ולהחליש את הרצונות ולהכניס אותם לפרופורציה. וזה, על ידי פירוק הרצונות בשורשם. ונחדד, שהכוונה היא, שברגע שהאדם מפחד מאיזה דבר, אז יש שתי נקודות מבט שיכולות לעזור לו להתמודד עם החרדה שלו. והדרך הראשונה היא, על ידי זה שהאדם יבין בשכל הרגיל שלו, שהוא לא צריך לפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. ולא שאין לו רצון, אלא, שאין לו הבנה, שהמציאות יכולה להיות נגד רצונו.
כי כדי לפחד, צריך גם לרצות משהו, וגם להבין, שאולי לא יהיה כרצונך. ולהתמודד עם פחד, אפשר - על ידי שכנוע עצמי כזה או אחר (אופטימיות / חשיבה חיובית / אמונה עצמית וכיו"ב), שהמציאות לא תהיה נגד רצונך, ושאין לך ממה לפחד. ואעפ"כ, תמיד יהיה ספק, שמא המציאות תהיה נגד רצונך, וממילא יהיו בתת המודע, חרדות ופחדים, שמא המציאות תהיה נגד רצונך.
אבל, יש דרך עמוקה יותר, להרגיע גם את תת המודע עצמו מהחרדות והפחדים שיש לו. והיא, על ידי פירוק הרצון בשורשו. ולפרק את הרצון, פירושו, שהאדם יצליח לחוות את הרצון שלו, מנקודת מבט של: לפני שהוא רצה, שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת.
וכיצד אפשר לפרק את הרצון? תשובה: על ידי התבוננות פנימית עמוקה של האדם, אל תוך הרצון העצמי שלו. והתבוננות פנימית עמוקה פירושה, לגלות, מהיכן מגיע הרצון העצמי? ואיך הוא נוצר? ולמה האדם רוצה דווקא כך או אחרת? והאם באמת זה הכרחי שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת? והאם זה באמת משנה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת?
והשאלות האמיתיות האלו, דהיינו, מי ששואל את השאלות האלו בצורה אמיתית ובכנות, ולא רק כדי לצאת ידי חובה, השאלות האלו, מערערות לאדם את הרצונות שלו. ואין בכך טוב או רע, אלא אלו חוקי המשחק. שאם תשאל יותר מידי שאלות על מה שאתה רוצה, בסוף לא תרצה שיהיה דווקא כך או אחרת. וכדי לרצות משהו שיהיה דווקא כך ולא אחרת, לשם כך צריך לא לשאול שאלות, אלא פשוט להאמין שצריך להיות כך ולא אחרת. שאז יש רצון חזק, מוטיבציה חזקה, וגם פחד וחרדה חזקים.
אבל, מי שרוצה להחליש את הרצון העצמי המוגדר שלו, דהיינו, לחזור לנקודת מבט, שממנה שום דבר לא משנה יותר מאשר דבר אחר, הוא צריך לשאול את עצמו, למה אני רוצה כך ולא אחרת? האם זה באמת משנה? ולמה זה משנה? ועל כל תשובה שתבוא, להמשיך לשאול, האם זה עצמו משנה? ולמה זה משנה? ואולי זה לא משנה? ואולי הכל טוב? ואולי הכל רע? ואולי הכל לא טוב ולא רע? ואולי אין שום משמעות מוגדרת לשום דבר? ואולי כל דבר הוא הכי משמעותי וטוב בפני עצמו?
...
050-3331-331