... למה אתה כועס, חלום עצמי, מי מנהל את הרצון שלך, לא לכעוס על הכעס, להכיל את הרע, להתאחד עם אלוהים - פרומו אליעד: הבעיה היא לא בזה שאת כועסת, הבעיה היא בזה שאת לא רוצה לכעוס. אם היית רוצה את הכעס, אז לא הייתה לך ...

... שמקיפה את הכל, מנקודת המבט הזו נשאר רק רצון אחד של האדם, והוא להיכלל באין סוף. וזה כמובן מה שקורה. ואם נשאל, מדוע ולמה רצונו של האדם להתאחד עם אלוהים, מתגבר על רצונו של האלוהים שהאדם יהיה נפרד ממנו? והתשובה היא, כי מנקודת המבט של הצמצום, לאלוהים אין יתרון אמיתי על האדם. כי גם ...

... כמו אלוהים להרגיש רע כאלוהים להרגיש שאתה אלוהים להרגיש שהוא אלוהים להתאחד עם אלוהים להתבטל לאלוהים להתווכח עם אלוהים להתחבר לאלוהים להתחרות באלוהים להתנהג כמו אלוהים להתפלל באלוהים להתפלל לאלוהים להתפלל לאלוהים רע ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן, וגם אם נמחק את כל ... אינה מוגבלת. אם קיים משהו, אז הזמן חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, והשמות שלהם זה הזמן והמקום. זאת ההוכחה שאין אלוהים, כי מצד אחד אתה אומר, שאם תגיד שיש אלוהים, אז זה שניים - זמן ומקום, ומצד שני אתה מוכיח שאם יש אלוהים אז הוא בעצם כלום, אז הוא לא קיים. ומצד נוסף אתה מבין את קדמות העולם, שהוא תמיד קיים. מצח הנחש אומר שזה תמיד קיים, אין התחלה, זה תמיד קיים. אתה יכול להגיד שיש מהות ל"תמיד קיים", אך אתה לא יכול לסתור את זה, שזה תמיד קיים. ואם אתה שואל, מי ברא את העולם. התשובה היא, שהוא תמיד קיים. להבין שיש אלוהים, זה להבין שזה אחד, אבל עדיין יש רצף זמן אין סופי. בזמן ובמקום האין סופים, יכולים להתרחש אין סוף האפשרויות. יש מקום אין סופי וזמן אין סופי ובתוכו יתכנו כל האפשרויות ואתה אפשרות אחת. לפי השכל, אם אנו מבינים שיש שני מקיפים אין סופיים, שהם הזמן והמקום, אז זאת ההוכחה למעשה שאין מצוי ראשון ויחיד. ואם יבוא מישהו ויגיד שאין בכלל זמן ומקום, ומעולם גם לא היו. גם שאלה זאת מצריכה את קיומם של הזמן והמקום, למה? כי הנפרדות תמיד קיימת כפוטנציאל. ותמיד קיימת אפשרות לקיומו של דבר כל שהוא. את האפשרות אי אפשר להעלים, כי אי אפשר להגיד שלא תהיה אפשרות. אולי אין עולם אבל אתה לא יכול להגיד שאין אפשרות שיהיה עולם. ואם תמיד יש פוטנציאל, אז תמיד יש אפשרות שיהיה זמן ומקום ותמיד יש אפשרות שלא יהיה זמן ומקום. למעשה תמיד קיים הפוטנציאל של הנפרדות, ואם הפוטנציאל של הנפרדות קיים, אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל אין סופי, ופוטנציאל אין סופי פירושו מקום וזמן. כשאנחנו הולכים פנימה יותר, אנו רואים, ומאחר שהפוטנציאל הוא נפרדות, אז באחדות הסופית אין אפילו פוטנציאל של נפרדות. האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל. שאלה: לפי מה שאנו אומרים, הנפרדות היא מחויבת המציאות. אליעד: יפה, זה מה שאנחנו אומרים פה, למה? כי תמיד קיימת האפשרות שיהיה ... מחויב? אליעד: מחויב פירושו דבר שלא יכול להשתנות. מחויב פירושו דבר שתמיד חייב להיות קיים, בלי שום סיבה ובלי שום דבר שיכול לבטל אותו. אבל אין דבר כזה. למה המצוי הראשון לא מחויב? כי יכול להיות גם לא מצוי ראשון. המצוי הראשון, לא יכול להיות ראשון, למה? כי הוא לא מחויב. כי אם אתה אומר, זה הראשון, אז למעשה יש עוד אופציה, אם הגדרת אותו אז יש לו משהו במקביל. כשאתה אומר, זה הראשון וזה השני, זאת אומר שכשהיה רק הראשון, הייתה אופציה שיהיה גם השני. כך שכול דבר שהוא מוגדר הוא לא מחויב. אם לדוגמא, שום דבר לא יהיה משמעותי בעיניך, אז גם אין שום דבר לא יהיה משמעותי בעיניך, ... המציאות היא צורה, ביחס לצורה. יש מהות ולבוש - ושתיהן צורות. ואם כן המקיף הגדול ביותר הוא לא המהות, למה? כי המהות היא לא הלבושים. ומאחר ויש שתיים אז זה לא הראשון. וגם האחדות היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. ומי שהגיע לאחדות ממשיך לסבול, למה? כי הוא נפרד מהנפרדות. כשאתה הצלחת להיות באחדות, בעצם הצלחת להפריד

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 6 - פרומו הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא יש את המקום והזמן, שמקיפים את הנפרדות. והנפרדות היא שורש הכל, ותמיד תהיה נפרדות. כי כל ישות תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות תמיד קיימת. גם העדר של המקום והזמן מצריך את קיומם. גם האין זמן והאין מקום מצריך את הזמן והמקום. ולכן מחויב שיהיה תמיד זמן ומקום. אם יש ... רצף הוא לא יותר הגיוני ולא פחות הגיוני. אז איפה אלוהים בסיפור? אין מי שברא ואין מי שעשה, זה תמיד קיים. וגם אלוהים לא יכול להיות הראשון, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ששונים ממנו. ולכן אין מצוי ראשון, אלא יש רק נפרדות. ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 3 - פרומו הספר להיות אלוהים, פרק א' עמוד 66 ההיגיון הפשוט אומר שחייב שיהיה משהו שממנו מרכיבים את הכל. אז השאלה היא מה הם אותן משמעויות בסיסיות שמהם מורכב הכל? ואם תחקור תגלה שאין דבר כזה. כי שום דבר הוא לא בפני עצמו. אז אם לשום דבר אין משמעות בפני עצמו, אז מה זה אומר? שהכלום הוא הדבר הבסיסי. האם יש משהו שתהיה מסוגל לחשוב עליו, ולהבין מהו, בלי שתצטרך לחשוב על עוד דברים. למשל אומרים לך שולחן אתה חווה משהו, אומרים לך כיסא אתה חווה משהו אחר, אבל מהו חומר הגלם של החוויה, שגורמת שפעם נחווה חוויה מסוימת ופעם חוויה אחרת? אתה יכול להגיד חווית הקיום, אבל חווית הקיום אין לה משמעות כשלעצמה, צריכה גם להיות חווית אין קיום. אז מהו הראשון? הוא לא מוגדר. אי אפשר להגדיר אותו, ולכן קוראים לו כלום. כול דבר שהאדם חושב עליו או רוצה אותו או מרגיש אותו זה דבר מוגדר. המשמעות של הדבר נובעת מכך שהאדם יודע עוד דברים. כי אם לא היית יודע שום דבר מבלעדי הדבר, לא הייתה שום משמעות לדבר. כדי שתהיה משמעות למשהו צריך לדעת עוד דברים. למשל מה אתה יודע על השולחן? שהוא לא כסא, אבל אתה לא יודע משהו על השולחן, מלבד המרכיבים שלו. בפועל האדם לא מתבונן בזה ולכן הוא לא חווה את זה. כאשר אתה אומר שאתה ... בצורה שלהם, אבל מה המהות של כל הדברים? מה הבסיס שממנו מורכבות כל הצורות? שכול אחד יחפש, מהו הדבר שקיומו לא תלוי בשום דבר אחר? כשאני ניסיתי להבין את עצמי, שאלתי, מי זה אני? האם אני קיים או לא קיים? ואז אמרתי לעצמי, בא נבדוק מה בטוח קיים ומשם אני אתקדם. וכשחקרתי ראיתי שאין שום דבר שאני יכול להיות בטוח בו, ואז הגעתי לכלום. וכשהגעתי לכלום, אמרתי לעצמי, הכלום בטוח קיים. בסוף התברר שגם זה לא נכון, כי יש לו את ההפך וכו'. המהות של הדבר, זה הדבר שתמיד קיים. אין מהות בלי צורה, כי אם אין צורה אין דבר כזה מהות. בלי מהות אין צורה ... ואם יש משהו מקביל אליו אז הוא יכול להחליף אותו. הגענו למסקנה שמה שמוגדר לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים, הוא לא יכול להיות הדבר הראשון שקיים. למשל צבע שחור הוא מוגדר, הוא לא צבע לבן, לא יכול להיות שהצבע השחור הוא הצבע הראשון של כל הצבעים. למה? אם הגדרת שחור אז זה אומר שיש גם צבע לבן, ברגע שיש שחור ולבן אז זה אומר שהשחור לא חייב להיות קיים וגם הלבן לא חייב להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים הוא לא הראשון. מה שלא חייב להיות קיים הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע הראשון שממנו מורכבים כל הצבעים לא יכול להיות צורה של משהו, לא יכול להיות שהוא מורכב מכמה צבעים. כי אם הוא צורה של משהו, אז יש משהו ששונה ממנו. ואם יש הוא ומשהו ששונה ממנו, אז זה אומר שיש מצוי נוסף ללא הגדרה שהוא הראשון. בפשיטות לא יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן, כי אם העולם היה עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את ... ממה עשוי הכל? משהו שמכיל בתוכו את המהות ואת הצורה. יש משהו יותר פנימי מהמהות ומהצורה, שאין בו הבדל בין מהות לצורה. למעשה הגענו להבנה שהמהות הראשונה של כל הדברים היא שאין הבדל בין יש לאין. אנחנו אומרים שגם הכלום הוא מוגדר, כי הוא לא מה שישנו. אז ממה עשוי מה שאיננו ומה שישנו? משהו שאין בו הבדלה בין מה שישנו לבין מה שאיננו. או ישנו ואיננו ביחד, בו זמנית. אז למעשה אין יותר שניים, ... זה לא מהות ולא צורה. השורש מחבר את המהות והצורה לדבר אחד, אין יותר מהות וצורה, לכאורה סיימנו. אבל גם זו הגדרה. להגיד על משהו שהוא החיבור של היש והאין כאחד, זוהי גם הגדרה, כי הוא נפרד ממה שזה לא הוא. המהות של הכל תמיד שונה ממה שזה לא היא. ולכן בשורש יש עוד מקיף אחר, שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שברא אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. אף על פי כן הכל אחד, ומהות המקיפים היא אחת וגם נפרדת בו זמנית. ולכן אין הבדל בין היש ואין כאחד, לבין מה שמרכיב אותו. אפשר להגיד שיש אין סוף מהויות, אבל אם הבנת שהמהות זה היש והאין כאחד, אז כל המהויות זה אותו אחד. למעשה יש אין סוף

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 2 - פרומו הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 65 אליעד: מה בעצם מקיף את כל הדברים בעולם? שאלה: זה שהם ישנם. אליעד: מה זה מבחינתנו ... למה? כי המקום והזמן זה שניים. אני רוצה להוביל למהלך שתבינו שמה שמקיף את הכל זה ה"אין". האם אתה יודע מה המכנה המשותף של כל הדברים? כלום. יש דבר אחד שנמצא בשווה בכל הדברים שבעולם, ומה הוא? הכלום. אפשר להגיד שהמכנה המשותף של המקום והזמן הוא ששניהם ישנם. אבל אז תבין שזה שהם ישנם הוא בלי מקום וזמן. ... לא הגעת לאחרון, אתה חייב ללכת עוד אחד אחורה. המכנה המשותף של המקום והזמן צריך להיות מעבר לכל הדברים. ומה נמצא מחוץ לכל הדברים? כלום. כי הוא מחוץ לכל הדברים, הוא בשום מקום. מה ההפך מצורה? כלום. בסוף המכנה המשותף לא יכול להיות שיהיה לו צורה, כי אם הוא צורה, אז יש משהו שמקביל לו, ואז הוא לא הראשון. על הראשון, אי אפשר לדבר עליו, אי אפשר להגדיר אותו, ולכן הוא כלום. יבוא אדם ויגיד, אולי המהות היא בתוך הדבר עצמו, אולי בכלל אין מהות, למה אתה טוען שיש מכנה משותף לכל ... בסוף אין מהות משותפת? אז נגיד לו נכון, יש מכנה משותף לכל הדברים שה"אין" הוא המקיף של הכל. אני אומר שיש הוויה אחת של כל הדברים שהיא הכלום. אתה אומר, לשום דבר בעולם אין מהות, אז אגיד לו, נכון, מה שאמרת זה שיש להם מכנה משותף שהוא "אין מהות". בעצם אמרת שהכלום הוא המהות שלהם. המהות היא השום דבר. מהות פירושו ההוויה של הדבר. הדבר שבלעדיו שום דבר לא יהיה קיים. ... נשאל אותו האם קיימים עוד דברים בעולם שאין בהם מהות, אם הוא יגיד שלא, אז זה סימן שהמהות נמצאת בכל. ואם יגיד שכן, אז זאת לא המהות הראשונה, ויש מקיף גדול יותר שמקיף את הכל. אם למשל ניקח דבר שאדם יודע, כמו לדוגמא, שהאדם יודע שהשמש זורחת, ... נראה שהאדם יודע המון צורות שונות של שום דבר. כול מה שאתה יודע, זה שאתה מצליח לחשוב בראש שלך על שום דבר. אם אמרנו שהמהות של הכל זה כלום, אז מה שאנו חווים זה כלום בצורת משהו. למעשה אנו חושבים על כלום שהפך להיות משהו. למשל, השולחן הוא כלום בצורה שולחן. כלום בצורת אדם. האדם יודע הרבה דברים שזה בעצם כלום. אז תשאל, אם זה כלום, אז איך אני יודע כל כך הרבה דברים? אז תבינו עכשיו, למה אתם לא מבינים ובטוחים במשהו? כי אנו בטוחים בשום דבר. אנו בטוחים בכלום, כי הכלום הוא היחיד שקיים. ממה עשוי הנייר? מעץ. ממה עשוי העץ? מאטומים. ממה עשויים האטומים? ממקום וזמן? ממה עשויים המקום והזמן? מכלום. אם אתה הולך ממקום למקום, למעשה אתה הולך מכלום אחד לכלום שני, בעצם אתה נמצא בשום מקום. שאלה: אני רוצה לשאול, האם זה שאני מתלהב שהכל זה כלום, מדוע זאת תובנה מדהימה בעיני? אליעד: כי אתה טיפש. ניסים קורים לאנשים טיפשים, נכון? אם זה נראה לך כל כך מפליא, זה בגלל שאתה לא מבין, ואם אתה לא מבין, אז אתה טיפש. שאלה: אבל מדוע זה פלא בעיני? אליעד: בעיני זה פלא, שאתה חושב שהכלום זה פלא. יש כמה סיבות שאתה חושב שזה פלא, ראשית זה דבר והיפוכו, האין הפוך מהיש, אז לא יתכן שזה גם יש וגם ... דברים שאתה יודע על השולחן. למשל על המילה כסא אני יודע דברים מסוימים, ועל המילה שולחן אני יודע דברים אחרים. אבל השולחן עצמו, מה הוא? כלום, היו יכולים להחליף לך את המילה עוד בהיותך תינוק למילה אחרת, והמילה האחרת הייתה בעיניך שולחן. ולכן אין ...

אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 - פרומו הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא הראשונה. כי כל דבר יש לו את ההיפוך שלו, ואם תגיד שיש ראשון, אז יש לו את ההיפוך שלו. זה היבט אחד, מדוע הנפרדות היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני ... השני. אם יש נפרדות בין זמן למקום, זה אומר שהם אמנם אין סופיים, אבל לא אין סופיים מוחלטים. כמו שאמרנו קודם שהנפרדות היא הקיום הראשון זה נכון, אבל רק מבחינה מסוימת, כי יש גם אחדות, ומצד האמת בסוף אין הבדל בין אחדות לנפרדות. מהצד שיש הבדל בין האחדות לנפרדות, אז האחדות היא הראשונה והנפרדות היא השנייה. אך מהצד שאין הבדל ביניהם, אתה יכול להגיד שהנפרדות היא הראשונה. להגיד שהנפרדות היא המצוי הראשון, זה להגיד שהנפרדות של הרגע הזה תמיד קיימת. מצד האמת, כמו שאנו אומרים שהאחדות תמיד קיימת, כך גם נכון אם נגיד שהנפרדות תמיד קיימת. מצד השכל הגדול יותר, אין הבדל בין נפרדות לאחדות, מה שאתה רואה שקיים כאן, הוא תמיד היה, הווה ויהיה קיים. כאשר אנו מנסים להבין את הטקסט, המטרה היא שאולי תתבונן ותראה ... לפני המפץ הגדול. כרגע במהות שלו, יש את ה - DNA מה שהוא היה לפני המפץ הגדול. קח זמן, רגע אחד, ותנסה לבדוק מה הוא. אתה רוצה לדעת איך נוצר המקום? תבדוק, מה הוא מקום? כי ... כל הקיום של החלום תלוי במי שחולם את החלום. אם הוא החליט להתעורר אז כל המקום שלך נעלם. המקום נראה לאדם כמשהו ממשי, האם אפשר להעלים את כל החדר הזה? אבל יש פרספקטיבה שאפשר להעלים את המקום, וזה החלום. את כל המקום אפשר למחוק, ... עליך. אם זה שחולם אותך נמצא בתוך מקום, אז אם הוא יפסיק לחלום, אז יעלם המקום שלך, אבל יישאר המקום שלו. אז לכאורה אי אפשר להעלים את המקום, כי כל פעם שנעלם מקום אחד נשאר מקום אחר. אבל אם זה שחולם אותך, נמצא בשום מקום, אז אם הוא יפסיק לחלום אותך, אז לא יהיה מקום. יהיה כלום. אתה אומר, המקום הוא אין סופי, אבל למעשה ... הזמן והמקום. אנשים שאומרים שאין מקום מתכוונים שזה מקום ריק, אבל זה לא כך, אין מקום = אין מקום ריק, נגמר המקום. והאם אתה רוצה לדעת, מה זה העדר מקום מוחלט? תדמיין את החיבור ... הזה. האדם חווה שהוא לא יודע, תכלית הידיעה שלא נדע. כמו שיש תשובה על שאלה מסוימת, כך יש תשובה שאני לא מבין. יש לשים לב שהאחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא ההוויה שלה. אי אפשר להגיד שהכלום יוצר את העולם, אבל אפשר להגיד שהכלום הוא ההוויה. אנחנו לא מדברים על מה שהיה ... הזמן, אנחנו מדברים על, מה זה זמן? מה יש יותר, צבע או צבע שחור? צבע. אז אם אנחנו אומרים שהמקום והזמן עשויים מחומר אחר, שהוא כלום, אז הכלום הוא יותר גדול משניהם. החומר הבסיסי גדול ...