מבוי סתום / אי וודאות - מהו מבוי סתום מחשבתית? איך לצאת מכל מבוי סתום? מבוי סתום = האדם מגיע לנקודה שאין לו מושג איך לצאת ממנה. מבוי סתום = האדם נמצא במצב שהוא אינו חפץ בו / רוצה לצאת ממנו, אך לכל כיוון שאליו הוא פונה, הוא לא מוצא דרך לצאת החוצה. לא משנה להיכן פונה האדם, הוא במבוי סתום ואין לו דרך לצאת החוצה. מי נמצא במבוי הסתום? תשובה: השכל / התודעה של האדם נמצאים בבית הכלא של המבוי הסתום. כאשר האדם אינו יודע מה לעשות = מבוי סתום. כאשר יש לאדם ספקות והוא אינו יודע את האמת ברמת וודאות מוחלטת שאין וודאות אחריה = מבוי סתום. כאשר האדם אינו מסוגל לקבל החלטה / לא יודע במה לבחור = מבוי סתום. בבית הכלא של המבוי הסתום נמצא השכל של האדם. מהי מהותו של המבוי הסתום? מהותו של המבוי הסתום, היא מגבלת יכולת התפיסה של השכל האנושי. פירוש: המציאות היא אין סופית. מצד הפוטנציאל של המציאות, אין שום דבר שאינו אפשרי. מצד האמת הבלתי תלויה של המציאות, אין שום מבוי סתום, מאחר שבכל רגע יש אין סוף אפשרויות. הסיבה היחידה שהאדם אינו רואה את האפשרויות האלו, היא משום שהשכל של האדם מוגבל להבין את האין סוף אפשרויות שקיימות ממש כרגע במציאות. המבוי הסתום נובעת מהמגבלה של האדם לראות את אין סוף האפשרויות שיש בכל רגע. מדוע ניתן לצאת מכל מבוי סתום? מכל מבוי סתום ניתן לצאת. אין שום מבוי סתום שלא ניתן לצאת ממנו. על האדם להבין כי מצד המציאות האין סופית, אין שום מבוי סתום. מבוי סתום = בית כלא = גבול = סוף. המציאות היא אין סוף = אין גבול = חופש מוחלט. כך שראשית כל על האדם לדעת כי מצד המציאות האמיתית, אין שום

דרך ללא מוצא - איך לצאת מדרך ללא מוצא? איך להתמודד עם קיבעון מחשבתי? מי שיתבונן בעניין יראה, כי חייבת להיות דרך לצאת מכל דרך ללא מוצא. משום, שאם יש אפשרות להיכנס לדרך ללא מוצא, הרי שבהכרח יש דרך לצאת ממנה. אם אפשר להיכנס למקום כלשהו, בהכרח שקיימת דרך לצאת ממנו. והדרך ללא מוצא, קיימת רק בגלל נקודת המבט של האדם. כאשר האדם מסתכל על הגבול של הדרך, הרי שהיא ללא מוצא. אך אם הוא יפנה את מבטו לצד אחר, דהיינו, לדוגמא לצד ממנו הוא נכנס לדרך ללא מוצא, הרי שהוא יוכל לראות שיש דרך לצאת מהדרך ללא מוצא שהוא נמצא בה. וכאשר האדם מגיע לדרך ללא מוצא, עליו לנסות להתבונן היטב ולנסות להבין איך בדיוק הוא נכנס לתוך הדרך הזאת ללא מוצא. כדי לצאת מדרך ללא מוצא, צריך לנסות להבין איפה נקודת הכניסה לדרך ללא מוצא. ועל ידי זה לצאת מהדרך ללא מוצא. אלא שיש כאן שאלה. והיא, אולי יכול להיות שהכניסה לדרך ללא מוצא נחסמה. כי הרי יכול להיות מצב שבו האדם נכנס לדרך ללא מוצא, אך לאחר שהוא נכנס מישהו סגר את הדרך מכל הצדדים ואי אפשר יותר לצאת מהדרך. אז איך אפשר לדעת בוודאות שאפשר לצאת מכל דרך ללא מוצא? והתשובה היא, כי גם אם נניח לדוגמא שמישהו בנה חומה בכניסה לדרך ללא מוצא, וגם אם נניח שמישהו סגר את הדלת וזרק את המפתח לים, הרי שגם כאן יש בוודאי דרך לצאת החוצה מהדרך ללא מוצא. מדוע? אז קודם כל יש להבין כי מה שחוסם את האדם לצאת מהדרך ללא מוצא, זה לא מה שקרה בעבר, אלא מה שקורה כרגע. ז"א אם לדוגמא מישהו נעל את הדלת וזרק את המפתח, מה שחוסם את האדם לצאת מהחדר זה ... ידי זה האדם מצליח בסופו של דבר לצאת מכל דרך ללא מוצא. ז"א שגם אם האדם מבין שהוא לא יכול להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור אל הנקודה שבה הוא נכנס לדרך ללא מוצא, על האדם להתבונן היטב על מה שחוסם אותו כרגע. ועל האדם להסתכל על השורש של מה שחוסם אותו. ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש ... שחוסם אותו, בסופו של דבר הוא יכול לצאת מכל דרך ללא מוצא. ...

מבוי סתום - איך לצאת מדרך ללא מוצא וממבוי סתום? מבוי סתום מחשבתי קורה, כאשר האדם מנסה להבין איזה דבר, אבל מגיע למצב שבו אין לו מושג איך להתקדם קדימה ומה בדיוק לחפש כדי לצאת מהתסבוכת. והשאלה היא, איך אפשר לצאת מכל מבוי סתום? והתשובה היא, כי קודם כל צריך לדעת שאפשר לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי. משום, שבאמת המבוי הסתום קיים רק בתוך המחשבה של האדם ... ומכך שהמציאות היא כפי מה שהיא, ניתן להבין שאכן אפשרי הדבר שהמציאות תהיה כפי מה שהיא. דהיינו, שיש שכל כלשהו והיגיון כלשהו, שמאפשר למציאות להיות כפי מה שהיא. והמבוי הסתום מחשבתית, קיים רק אצל האדם. כך שאם קיים משהו במציאות, הרי שבוודאי יש דרך להבין אותו, כי עובדה שהוא קיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי המהות של המבוי הסתום שבו האדם נמצא, היא שהוא לא רואה את המציאות כפי מה שהיא, אלא מבין אותה רק בצורה חלקית. כי רק הראייה האישית והסובייקטיבית של האדם מגבילה אותו להבין את המציאות. וזה בעצם אומר, שכדי לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי, לשם כך על האדם לנסות ... ועל ידי זה לראות את הדברים מנקודת מבט רחבה יותר ואמיתית יותר ולהבין אותם. ואיך בפועל יכול האדם לנסות להסתכל על הדברים בצורה יותר אובייקטיבית? תשובה: מי שרוצה לראות את המציאות בצורה אובייקטיבית, קודם כל עליו להתייחס בצורה יותר רצינית אל הערך של האמת. בגלל שראייה אובייקטיבית היא יותר אמיתית מראיה סובייקטיבית, לכן מי שרוצה להגיע לראיה אובייקטיבית בנושא ... מתחיל לראות את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית. וככל שהאדם רואה את הדברים בצורה יותר אובייקטיבית, כך הוא מבין טוב יותר את המציאות ויוצא מכל קיבעון מחשבתי ומכל מבוי סתום. לסיכום: אפשר לצאת מכל מבוי סתום מחשבתי, על ידי חיפוש האמת. וכדי ...

ביטול הרצון - כיצד לבטל את הרצון העצמי? כי הרצון העצמי, הוא סיבת הסבל היחידה של האדם. כי בלי רצון, אין שום סבל כלל. ומי שרוצה להרגיש שלמות, מוכרח לבטל את הרצון. ואת הרצון אפשר לבטל, רק על ידי זה שממלאים אותו. כי הרצון, פירושו תחושת חסר. ומי שרוצה להעלים את תחושת החסר שלו, עליו למלא אותה בשלמות, עד כדי כך שהאדם יחווה שביעות רצון מלאה, והרצון יתבטל. וכיצד אפשר למלא את הרצון כולו? תשובה: על ידי זה שהאדם מתבונן אל תוך הרצון שלו, ומנסה להבין מה באמת הוא רוצה. עד שהאדם מגלה שיש רצון אחד ויחיד שאותו הוא באמת רוצה. וכל דבר שהאדם חושב שהוא הרצון הראשון שלו, על האדם לשאול את עצמו, למה אני רוצה את זה? ולמה הרצון שלי, הוא דווקא כך ולא אחרת? עד שהאדם מגלה מהו הרצון הראשון שלו, שהוא רצון אחד ויחיד שמניע את הכל. והבשורה הטובה היא, שתכף ומיד כשהאדם מגלה את הרצון הראשון והיחיד שלו, דהיינו, מגלה, למה באמת הוא רוצה את הרצונות שלו, תכף ומיד הרצון שלו מתמלא בשלמות. ...

רצון עצמי - איך לבטל את הרצון העצמי ואת האגו בשלמות? הפעם אני רוצה לענות על שאלה שנשאלתי איך אדם יכול לבטל את הרצון העצמי שלו? ויותר מפעם אחת הבנו שטוב ורע תלויים ברצון של האדם הרצון של האדם יחליט אם הוא ירגיש טוב או רע, ואם הוא לא ירצה בכלל האדם, הוא לא יוכל להרגיש רע. ולמי שלא יהיה רצון עצמי בכלל, תהיה לו הרגשה של שלמות, זה לא שיהיה טוב, או לא רע פשוט תהיה תחושת שלמות. ומי שרוצה לבטל את הרצון העצמי לגמרי, ושואל איך עושים זאת? צריך להגיע למקום שבו לא היה רצון עצמי, ומה זה אומר להגיע למקום שלא היה רצון עצמי? במציאות שלנו יש רבדים שונים, יש שנאה, ויש אהבה, יש טוב ויש רע, יש אני ולא אני יש הבדלים של מקומות, של זמנים, יש כל מיני נפרדויות. ויש הבדלים של אני רוצה ואני לא רוצה, וכל הנפרדויות, מחוברים במהותם החיבור נמצא במקום, וההפך מהמקום, אין מקום, ויש סיבה ותוצאה, מה היה לפני היה מקום שהסיבה והתוצאה, היו כישות אחת. גם הביצה ... בו אין הבדל בין יש רצון, לאין רצון, אין הבדל בין אני ללא אני כי בהוויה שמהווה את המציאות, הכל אחד וכל מה שישנו ברמה הפיסית, וברמה המטאפיזית, תחושות רגשות, ישנה הוויה אחת שהכל אחד ויש שיקראו לה ... של המציאות, רגש, רצון, חומר, הכל!! מתהווה מהבסיס מההווויה, המילה אני, ולא אני, יש מקום ואין מקום יש שתי ישויות גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל ... בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של תחושה הרצון הזה, אתה רק מרגיש שיש רצון. אין כל הבדל בין הרובוט לאדם, האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל הרגעים באותו רגע, כך שאין הבדל בין למות לליחיות. בחוויה של הנפרדות האדם יכול להגיד אני לא רוצה למות, או לא רוצה לגור כאן אבל בפרספקטיבה של האחדות, של מהות כל הדברים, אין הבדל בין לגור שם או כאן או למות או לחיות זה לא שייך אם כן להגיד דבר כזה: אני רוצה לחיות, כי אין כל הבדל במהות. והפרספקטיבה של האחדות קיימת כרגע, זה לא משהו רחוק, זה ממש עכשיו, שהכל אחד. ומי שיתבונן ויבין זאת, יגיע לשורש הרצון, שם אין הבדל בין רוצה ללא רוצה, הוא עדיין יחווה שהוא

... חשיבה, ייאוש ועצבות, אובדן תקווה, לצאת ממשבר נפשי, הרגלי חשיבה, מבוי סתום, שינוי חשיבתי ובו יתבאר מה צריך האדם לעשות, כאשר הוא חווה שהוא הגיע למבוי סתום? כי לפעמים האדם מגיע למשבר בחיים. ולא סתם משבר, אלא אולי אפילו המשבר הגדול ביותר של החיים. שהאדם מגיע למבוי סתום ממש. כי לפעמים עוד יש לאדם תחושה של תקווה כלשהי, שאם הוא ישיג דבר כזה או אחר, אז יהיה לו טוב. ולפעמים האדם מגיע למשבר כ"כ גדול, עד שנראה לו ... כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שיש לו תקווה. כי התקווה, גורמת לכך שהאדם ירצה לשנות את המציאות. ובלי שום תקווה, האדם לא רוצה לשנות את המציאות, ואז ממילא כבר לא רע לו. ובכל מקרה, האדם תמיד חושב שעוד יש לו תקווה. וגם אם הוא לא מודה בכך, הרי שבתת המודע של האדם, הוא ... למצב של ייאוש עמוק ושל איבוד תקווה. והדבר הזה גורם לכך, שהאדם חווה שאין לו תקווה, והוא מרגיש שהוא הגיע למצב של מבוי סתום, בלי שום תקווה. והדבר הזה שהאדם אוחז בו, הוא כ"כ מחובר לאדם, עד שהאדם כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי אותו הדבר שבו הוא אוחז. ולכן האדם חושב שאין לו תקווה. כי הוא כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי צורת החשיבה שלו, שמובילה אותו לתחושה של מבוי סתום. ואעפ"כ בתת המודע של האדם, האדם יודע את האמת. שהוא לא חייב לחשוב בצורה כלשהי שמגבילה אותו, אלא הוא יכול לעשות שינוי חשיבתי, ולשנות את צורת המחשבה שלו, ולהשתחרר מבית הכלא שבו הוא נמצא. והדבר העמוק ביותר שבו האדם נאחז, שהוא זה שאחראי לכך שהאדם יגיע למשבר בחיים ושהאדם יגיע לתחושה של יאוש ועצבות, ושהאדם יהיה ... ושינוי חשיבה פירושו, שהאדם משנה את הצורה שבה הוא חושב, על עצמו ועל העולם שסביבו. והדבר הראשון שצריך לעשות כאשר רוצים לעשות שינוי חשיבה, הוא לזהות את הרגלי החשיבה הקיימים כרגע. דהיינו, שלב ראשון, האדם צריך להתבונן אל תוכו, ולנסות לגלות, מהם הרגלי החשיבה ... את כל צורות החשיבה האפשריות. ומשם הוא יכול לבחור, כיצד הוא מעדיף לחשוב, כדי שיהיה לו הכי טוב. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לצאת מכל משבר שהוא, בפרט משבר נפשי שבו נראה לאדם שאין לו תקווה, עליו לעשות שינוי חשיבה. שפירושו, לגלות כיצד הוא רגיל לחשוב. ולבדוק, האם זו ...