ובו יתבאר, כיצד יכול האדם לצאת מכל החרדות ומכל הפחדים שיש בעולם, בצורה שיטתית וברורה, שכל מי שילך בה עד סופה, ב 100% הוא יוצא מכל החרדות ומכל הפחדים שיש בעולם. והשיטה היא, על ידי זה שהאדם מתרגל לשאול את עצמו על כל דבר, האם באמת יש או אין הבדל, בין דבר לדבר.

ופשר העניין הוא, כי כל בני האדם בעולם, יש להם אישיות חרדתית ברמה כלשהי. כי הרצון של האדם, הוא זה שיוצר את החרדות של האדם. וככל שיש לאדם יותר רצונות ברורים, וככל שהאדם מבין טוב יותר, שאולי הרצון שלו לא יתמלא, כך האישיות החרדתית של האדם מתבטאת, וכך האדם סובל יותר מהפרעות חרדה שונות, כפי כמות הרצונות שבהם הוא נאחז.

ומי שיתבונן יראה, כי כל הרצונות שיש לאדם בחיים, נובעים מכך שהאדם מבדיל בין דבר אחד לבין דבר אחר, שעל ידי זה האדם יכול לרצות דבר אחד, יותר מאשר דבר אחר. כגון לדוגמא, שהאדם מבדיל בין מצב שבו יש לו כסף, לבין מצב שבו אין לו כסף. שאז האדם יכול לרצות שיהיה לו כסף, בעוצמה כזו או אחרת. ואם האדם לא היה מבדיל, בין יש כסף לבין אין כסף, הרי שהוא לא היה יכול לרצות שיהיה לו יותר או פחות כסף, ואז ממילא הוא גם לא היה יכול להיות בחרדה, מכך שלא יהיה לו כסף.

והרעיון הוא, שחרדה נוצרת כאשר יש לאדם רצון מוגדר, שהמציאות תהיה כך או אחרת. שאז האדם מפחד ונמצא בחרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. וכדי לרצות משהו, לשם כך צריך לחשוב שיש הבדל, בין הדבר שאותו רוצים, לבין ההיפוך שלו. כגון לדוגמא, שהאדם רוצה להיות בריא ולא להיות חולה, רק בגלל שהוא מבדיל בין להיות בריא לבין להיות חולה.

ומצד האמת, יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ויש הבדל בין להיות בריא לבין להיות חולה. ולכן האדם תמיד יהיה בחרדה, מכך שהוא יהיה חולה ולא בריא. אלא, שכל זה נכון רק מצד האמת היחסית של האדם, שהאדם חווה בצורה סובייקטיבית, שלהיות בריא זה שונה וטוב יותר, מאשר להיות חולה.

אבל, מי שיתרגל לשאול, על כל דבר בחיים שמלחיץ אותו, האם באמת יש הבדל בין מצב שבו יש לי את הדבר, לבין מצב שבו אין לי את מה שאני רוצה? אז כמובן שיקפצו לו מלא תשובות ואמונות, למה באמת כן יש הבדל בין דבר להיפוכו. אבל על האדם להמשיך לשאול ולשאול, האם באמת יש הבדל, בין הדבר שאותו אני לא רוצה, לבין הדבר שאותו אני כן רוצה? ומה ההבדל? ולמה יש הבדל? והאם ההבדל הזה הוא אמיתי באמת, או שאולי הוא תלוי באיזה דבר אחר? ומהי מהות ההבדל בין הדברים השונים?

ומי שילך עם השאלה הזאת, של "יש או אין". האם יש או אין הבדל, בין מציאות כזו, לבין מציאות אחרת, בסופו של דבר, הוא לא יצליח להמשיך לשכנע את עצמו, שיש הבדל בין דבר להיפוכו. ואז ממילא יתבטל אצלו הרצון העצמי, לגבי אותו הדבר שהוא נמצא בחרדה ממנו, ושעליו הוא שאל, האם יש או אין הבדל, ואז ממילא גם לא תהיה חרדה. כי כאשר אין רצון, ממילא גם אין חרדה. וכפי שכבר ביארתי את כל העניינים האלו לעומקם, במקומות אחרים...