... החיים, למצות את החיים, למצות את הפוטנציאל, תאום ציפיות, חוקי המשחק, לתאם ציפיות ובו יתבאר, מה הדבר החשוב ...

... כמובן לא באמת משנה, את המציאות שלו. ואז יש התנגשות, בין מה שהאדם חשב שהמציאות, לבין מה שהמציאות באמת. ולכן הכי מומלץ זה להיות אובייקטיבי, ולראות את הדברים כפי מה שהם, ואז ממילא יש תאום ציפיות עם המציאות, ואין חיכוכים ...

... כרצונך תמיד, לרצות את הכל בשלמות, סבל נצחי, אחדות לא נצחית, מה שנכון לך, להדחיק רצונות, הכל נגד רצונך תמיד - פרומו שאלה: איך ההבנה, שלמשל השולחן, היא למעשה גם יש וגם אין, מביאה למצב שאין יותר שאלות? אליעד: את אומרת שכאשר את מסתכלת על השולחן, את רואה שזה ... שאת כן יודעת, יש לך שאלות ויש לך תשובות, אבל לא תשובות מלאות ומוחלטות. מהצד שאת לא רוצה שום דבר, אין בעיה. מהצד שאת רוצה הכל, גם אין בעייה. אבל מהצד שאת גם רוצה וגם לא רוצה, אז רצונך יכול להתמלא אבל אף פעם לא בשלמות. למשל, את לוקחת משהו שמציק לך וחוקרת אותו, ובסוף את מגיעה שזה לא משנה לך. אז אם זה לא משנה לך אז אין יותר בעיה, אבל מהצד שזה כן משנה לך, את יכולה למצוא תשובות והסברים אבל אף פעם זה לא יהיה מושלם. שאלה: אני הבנתי ממך שאם פעם אחת מבינים שהיש והאין זה אחד, אז זהו זה. יש דברים שאני מבינה שיש ואין זה אחד, אבל עדיין יש דברים שאני לא מבינה אותם כך, אז ... עדיין את חושבת שיש דברים אחרים שהם כן משנים. יש אדם שלוקח דבר ובודק, אבל זה לא בשלמות. כי אפילו שאת חושבת שאין הבדל, בתוך תוכך את עדיין חושבת שיש טיפה הבדל. אבל אם את הולכת עד הסוף לגמרי לגמרי של דבר אחד, את תגיעי לסוף של הכל. ללכת עד ... כי לא הלכת עד הסוף על הכל. את אומרת שאין לך שאלות ולכן את לא יודעת איך להתקדם. אני רוצה להסביר לך מה הכוונה לשאלות. שאלות, הכוונה ביום יום, למשל, מה אני צריכה לעשות, מה אני אלבש היום? אלו השאלות שאת צריכה לבדוק אותם. למשל, למה את מפחדת שיקרה משהו רע? למשל כאב פיסי, תשאלי, למה זה כואב לי? מצד אחד את כאלוהים רוצה שזה יקרה, מצד שני אני כאלוהים לא רוצה שזה יקרה, מצד שלישי זה לא משנה אם זה קורה או לא קורה. כשכואב לך תנסי לגלות מה את חווה. למשל תשאלי, מה אני מרגישה עכשיו? את מרגישה כאב, מה זה כאב? לשאול מה אני מרגישה כאשר רע לי, למה רע לי? למשל כאבו לך העיניים, מצד אחד ככה אלוהים רוצה. מצד שני אם תשאלי אותו הוא יגיד שגם הוא לא יודע, זה מה שהוא רוצה והוא לא יכול לעשות כלום. מצד שלשי, למה אתה רוצה? הוא לא מבין מה את שואלת. השלוש תשובות האלו צריכות להיות לך. שוב, כואבות לי העיניים, ככה כאלוהים את רוצה. כואבות לי העיניים? רק זה מה שגרוע? הכל גרוע, גם זה שאני קיימת זה גרוע. ומצד נוסף, מה זה משנה. שאלה: אבל נשארת עם הכאב עיניים. אליעד: אבל החוויה משתנה, מהצד שאתה רוצה נשארת עם הכאב, מהצד שאתה לא רוצה, גם נשארת עם הכאב, אך אם אתה באחד, אז אתה לא יודע שאתה קיים, ואז לא נשארת עם הכאב. ואפילו אם לא כואבות לך העיניים ואת רגועה, גם זאת בעייה. למה? כי הכל כואב, זה שאת קיימת זו סיבה מספיק טובה לסבול. שאלה: יש הבדל בין כאב לסבל. אליעד: כאב מילא, אבל סבל, אתה

... לסבול, חרדה בלתי נסבלת, סבל ממושך, סבל נצחי, סבל מתמשך, סבל בלתי נסבל, סבל בחיים ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם מפחד להגיע למצב של סבל מתמשך שהוא לא יוכל לעמוד בו. והכוונה היא, שלפעמים האדם סובל מאיזה דבר, והוא מפחד ונמצא בחרדה, מכך שהסבל הזה ימשך לנצח ולא יגמר לעולם. והאדם מפחד להגיע למצב של סבל בלתי נסבל. והשאלה היא, כיצד להתמודד, עם פחד מפני סבל ממושך בלתי נסבל? והתשובה לכך, נובעת מהבנת המנגנון של הסבל האנושי. ומי שמבין את המנגנון של הסבל האנושי, הוא יודע שהאדם לא צריך לפחד מפני סבל ממושך וסבל בלתי נסבל. ולמה? כי התודעה של האדם, יש לה גבול, כמה היא מסוגלת לסבול. והאדם לעולם לא יסבול, מעבר למה שהוא מסוגל לסבול. ואם האדם סובל בעוצמה כלשהי, זה רק משום שהוא מסוגל לסבול בעוצמה הזאת. והכוונה היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם יתרון וגם חיסרון כלשהו. והאדם מסוגל לסבול מכל דבר שהוא בכל עוצמה שהיא, כל זמן שהוא גם מוצא בו יתרון כלשהו ודבר טוב כלשהו. ולא בהכרח, שהאדם מודע לדבר הטוב שהוא מוצא בסבל שלו. אלא שמספיק שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש דבר טוב בסבל שלו, וזה גורם לכך, שהאדם בעצם גם ירצה את הסבל שלו, ובכך הוא נותן אישור לסבל שלו, להיות נסבל ולהישאר ולגרום לו ל

... = סבל - מי אמר ש... - כל אמונה = סבל נצחי? אמונה = סבל - מי אמר ש... כל אמונה = סבל נצחי: הפעם אשיב לשאלה הבאה, מי אמר ש... ועכשיו אפשר להכניס כל טיעון שהוא, כל מיני רעיונות, שאני אומר, ומי אמר שזה נכון? ואכן, אף לא אחד אמר שאני צודק, אין מה להאמין לי, ואפילו הוא יסבול אם הוא יאמין לי. והוא יסבול לא בגלל מה שאני אומר, אלא בגלל שהוא מאמין למה שאני אומר. וכל מי שמאמין בכלל למישהו, או למשהו, ואפילו לעצמו, מן הסתם יסבול וזה אומר מי שמאמין במשיח, מי שמאמין בחייזרים, או אמונה בבורא, או כל אמונה שהיא הוא יסבול לנצח. ואדם יכול להגיד עד מחר שהוא מאמין שככה ומאמין שככה, הוא יכול לשקר לעצמו כי כל עוד יש באדם אמונה כלשהי אפילו הקטנה ביותר, יסבול! ולמה יסבול? כי בתוכו יחשוב תמיד, אבל תמיד, שאולי היה יכול להיות לו באמת יותר טוב. אתה יכול להגיד שאתה מאמין שהכל טוב לך, ובכלל הכל טוב, גם אם תשב בגן עדן ותאמין שאתה בגן עדן, ויצאו שלטים מהשמים: "גן עדן גן עדן"! אתה עדיין תמשיך לסבול. כי אתה עדיין תגיד לעצמך, "אולי אני יכול להרגיש יותר טוב"? כי כל עוד אתה מתבסס על אמונה, אתה עדיין תחשוב, שיש אפשרות להרגיש יותר טוב. וגם מה שאני אומר, מי אמר שזה נכון, אל תאמין למה שאומרים. ומי אמר שזה נכון שמי שיאמין לנצח יסבול? אולי גם זה לא נכון? אבל אני אומר, שלא משנה, מי שמאמין, לעצמו, לאחרים, מאמין לכל דבר שהוא, יסבול. ועכשיו נשאלת השאלה, מי בכלל אמר שאתה צודק? וזה נכון, מי אמר באמת? על כן, כל אחד מחויב לבדוק את האמת באופן אישי! ולמי מחויב, לעצמו, ואם לא רוצה לחפש, גם טוב, רק שלא יגיד שהוא מחפש את האמת. ומי שכן אומר שמחפש את האמת, שילך עם זה עד הסוף, ויבדוק כל דבר בברור לא להאמין לכלום, אלא לבדוק בעצמך, מה נכון מה לא ... לחשוב על כך שהן בכלל נמצאות באותו המקום ושהן אחד. והאדם ממשיך להאמין לנצח באמונות שקריות, ולנצח הוא יסבול מהאמונות השקריות שלו כי האמונה היא דבר היא לא אובייקטיבית, היא תמיד סובייקטיבית, והאדם שמאמין תמיד יהיה לו ספק, ותמיד היה לו ספק, ומה ההוכחה שיש ספק, כי אדם יכול ... פעם לא היה לו ספק, אבל אם עכשיו אתם מבינים אותי, את מה שאני מסביר, זה אומר שהספק היה בפנים תמיד. והסיבה שרע באמת לבן אדם בחיים, זה בגלל שהוא לא מאמת את תפישת המציאות שלו עד הסוף. ומי שרוצה לחפש את האמת, צריך לחפש עד הסוף. ואולי צריך לחפש רע ולא טוב, ואולי היש והאין הם אחד? ומי אמר שבכלל צריך לחפש? ואולי אי אפשר להבין הכל, ואולי בכלל טוב לחפש את השקר וללכת לפי השקר? מי אמר מה צריך ומה רצוי? וכבר אמרתי ... או לא יודע. אולי ימין ושמאל הם בכלל ישות אחת, אבל תגיד שאתה מאמין שיש ימין ויש שמאל וימין זה טוב ושמאל זה רע, אז תגיד שאתה מאמין שזה כך, אבל אתה לא באמת יודע אם זה טוב או רע וכו'. האם עדיף לשקר ולהגיד שאתה יודע, ואתה לא באמת יודע אלא רק מאמין? וכל אחד ואחד צריך לחפש, ויגיע למחויב המציאות, ומחויב המציאות זה דבר שאי אפשר לחשוב על ההפך שלו, כל צד שהוא לא יסתכל, כל מחשבה שהוא יחשוב, הוא תמיד יראה את אותו הדבר את אותו הבסיס, את אותו המחויב של המציאות, שהיא לא תלויה בשכל, שהיא נכונה באופן אובייקטיבי, ואז האדם יחיה חיים טובים באמת. ושכל אדם יבדוק את זה בעצמו!! ...