ובו יתבאר, כמה שכיחות הפרעות חרדה. כי יש כאלו (חלק מהפסיכולוגים וכיו"ב) שנדמה להם בטעות, שהפרעת חרדה שכיחה רק אצל חלק מהאוכלוסייה. ושלא לכולם יש חרדות. אך לא כך הוא! כי לכל בני האדם בעולם, יש פחד וחרדה כלשהם, בעוצמה כלשהי. ואין אפילו ישות אחת בעולם, שאין לה שום פחד וחרדה בכלל.

והעניין הוא, כי הפרעת החרדה שיש לאדם, נובעת, מכך שיש לו רצון עצמי, ומכך שהוא מבין, שאולי הרצון שלו לא יתמלא. ולכל ישות שקיימת בעולם, יש רצון כלשהו. כי הקיום עצמו של האדם, מחייב שתהיה לו תחושת חיסרון כלשהי. ובכל מקום שיש תחושת חיסרון, הרי שיש רצון למלא אותו. וממילא יש תחושה של פחד וחרדה, מכך שהרצון לא יתמלא.

אלא, שלא כולם מבטאים את הפרעת החרדה שלהם, באותה הצורה. ויש כאלו שיש להם התמכרות לאיזה דבר בצורה אובססיבית, מה שנקרא הפרעה אובססיבית / התנהגות אובססיבית, עד כדי הפרעה התנהגותית. וההפרעה הנפשית שלהם והאובססיה החולנית שלהם, נובעת מכך שיש להם הפרעת חרדה, שהיא זו שדוחפת אותם להיות אובססיביים למשהו, כדי להדחיק את החרדה ואת הפחד שלהם.

וכל בן אדם שמכור לאיזה דבר, וכל בן אדם שמתמסר לאיזה דבר, וכל בן אדם שנותן את עצמו למען איזה דבר, הכל זה נובע מתוך החרדה של האדם. כי המסירות הנפשית של האדם, למען איזה דבר, בפרט כאשר קשה לאדם לעשות איזה דבר, ואעפ"כ הוא מתאמץ לעשות אותו, היא מעידה על כך שיש לאדם רצון חזק למען אותו הדבר. ובכל פעם שהאדם מתאמץ ומתגבר על איזה קושי למען איזה דבר, זה מעיד על כך שיש לו רצון חזק למען הדבר.

ובכל מקום שיש רצון, יש פחד. והיכן שיש רצון חזק, יש פחד חזק. וככל שהרצון חזק יותר, כך החרדה גדולה יותר. וככל שהאדם מתאמץ יותר למען דברים, זה אומר שיש לו רצונות חזקים, שזה אומר שיש לו פחדים וחרדות גדולות.

ולא רק מי שיש לו רצון חזק, לא רק הוא סובל מהפרעת חרדה, אלא גם מי שיש לו רצון חלש, גם הוא עלול לסבול מהפרעת חרדה. כי החרדה, לא תלויה רק בעוצמה של הרצון, אלא גם בעוצמה של הספק של האדם, האם הוא ישיג את הרצון שלו. לדוגמא: אדם שיש לו רצון חזק להשיג איזה דבר, אבל יש לו גם בטחון חזק שהוא ישיג את הדבר, אדם כזה אין לו פחד גדול. אבל יכול להיות אדם, שיש לו רצון רגיל להשיג איזה דבר, אבל יש לו ספק גדול, האם הוא ישיג את הדבר. וזה יוצר אצלו הפרעת חרדה גדולה מאוד.

כך שבצורה כזו או אחרת, לכולם יש הפרעות חרדה כאלו ואחרות. וההבדל היחיד הוא, רק בעוצמה של החרדה ובצורה שהיא באה לידי ביטוי. ואדם ששוכב בבית בגלל הפרעת חרדה שמונעת ממנו ללכת לעבוד, הוא לא סובל פחות, מאדם אחר שבגלל החרדה שלו שמא לא יהיה לו כסף, לא נמצא בבית, אלא נמצא כל היום בעבודה. או מאדם שמכור לעבודה, בגלל שלא בא לו לחזור הביתה ולגלות שרע לו בחיים, עד כדי התמכרות לעבודה...