ובו יתבאר, כיצד צריך האדם להתמודד, עם הפרעת דחק פוסט טראומטית. דהיינו, עם פחדים וחרדות שיש לו, בעקבות טראומה מהעבר. כגון לדוגמא, אדם שבגדו בו ונטשו אותו כאשר הוא היה ילד. שהדבר הזה מכניס את האדם לטראומה ולחרדה, שלא ינטשו אותו גם בהווה (מה שנקרא: פחד נטישה / חרדת נטישה / חרדת פרידה). והחרדה הטראומטית הזאת, מונעת מהאדם לקיים חיים תקינים בהווה, בגלל הטראומה הנפשית, שקרתה לו בעבר.

והפתרון לפחד טראומטי מהעבר, הוא על ידי הבנת המנגנון של הפחד. והמנגנון של הפחד, הוא לא בגלל הטראומה מהעבר, אלא בגלל הרצון שיש לאדם בהווה. כי האדם נמצא בפחד טראומטי, לא בגלל הטראומה שקרתה לו בעבר, אלא בגלל: שבהווה יש לאדם רצון, שהדבר שקרה לו בעבר, לא יחזור לקרות לו בשנית. והטראומה מהעבר, היא רק מחזקת אצל האדם, את הפחד שלו בהווה.

כי הפחד והחרדה נוצרים, כאשר יש לאדם רצון כלשהו, שהמציאות תהיה כך או אחרת, ובנוסף, כאשר יש לאדם גם הבנה, שהמציאות יכולה להיות אחרת, ממה שהוא רוצה. והחרדה הטראומטית שיש לאדם בהווה, היא בגלל שיש לו בהווה העכשווי, רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת. ובנוסף על הרצון הזה, יש לאדם גם הבנה חזקה מאוד, שהמציאות יכולה להיות אחרת מרצונו. כי הוא זוכר, שבעבר, המציאות הייתה נגד רצונו, בגלל ניסיון החיים שלו.

ובנוסף, האירוע הטראומטי שקרה לאדם בעבר, גם מחדד אצל האדם את ההבנה, כמה רע הוא ירגיש, אם המציאות תהיה נגד רצונו. כי הטראומה, היא הזיכרון של האדם, את האירוע שקרה בעבר, נגד רצונו. והיא גם מזכירה לאדם, כמה רע, הוא הרגיש מכך, בעבר. והזיכרון הזה, מגדיל אצל האדם את הפחד שלו בהווה. משום, שהוא מציף לאדם את הרגשות שלו מהעבר, וגורם לאדם, לפחד מכך שהוא יחזור וירגיש רע, כמו פעם.

ונמצא אם כן, כי לא הטראומה מהעבר, גורמת לאדם לפחד בהווה. אלא, ההתייחסות של האדם בהווה, למציאות שלו בהווה, היא זו שגורמת לו, לחוש פחד וחרדה בהווה.

ולכן, כדי להתמודד עם חרדה טראומטית, לשם כך, על האדם לשנות את צורת החשיבה שלו, בהווה. ולהגיע למצב, שהטראומה הנפשית מהעבר, לא תשפיע עליו. ואיך לשנות את צורת החשיבה בהווה?

תשובה: על ידי אמת. דהיינו, על האדם להבין את האמת. שבאמת, יכול להיות שהמציאות תהיה נגד רצונו, ושהוא ירגיש מכך רע. כי זו האמת, ואין טעם לברוח ממנה. כי המציאות, תמיד יכולה להשתנות ולהיות נגד רצונו של האדם. וכאשר האדם מסתכל על האמת הזאת, לפעמים זה גורם לו להרגיש עוד יותר רע. כי האדם לא בורח מהפחד שלו, אלא מבין שהוא אמיתי ממש. כי באמת, האירוע הטראומטי, יכול לחזור על עצמו.

והדרך לנטרל את הפחד לגמרי, היא על ידי זה, שהאדם הולך עם האמת עד הסוף ועד הקצה האחרון. כי אפשר לנטרל את הפחד, בכל מיני דרכים שונות. אבל תמיד יהיה לאדם ספק בלב שלו, אולי אעפ"כ יקרה לו דבר רע נגד רצונו. והספק הזה, שנמצא בתת המודע של האדם, הספק הזה, אי אפשר לתת לו שום פתרון, מלבד היצמדות אל האמת, עד הסוף.

ולהיצמד לאמת עד הסוף, פירושו, להתבונן היטב היטב, מנקודת מבט אובייקטיבית, על הדבר שהאדם מפחד ממנו. ועל האדם לשאול את עצמו, האם מבחינה אובייקטיבית, הדבר הזה שאני מפחד ממנו, האם הוא באמת רע? ואולי הוא טוב? ואולי הוא לא טוב ולא רע?

והשאלות האלו מובילות את האדם להבנה מוחלטת. שמבחינה מוחלטת ואובייקטיבית, אין טוב ורע בכלל. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וככל שהאדם נצמד יותר אל האמת, וחושב בצורה יותר אובייקטיבית, כך גם הפחד מתמוסס. וזה, על ידי ההבנה, שמבחינה אובייקטיבית מוחלטת, אין טוב ורע...