... - למה לא צריך להפסיק
לשקר? ואיך כן
לשקר, אבל לדעת את האמת? למה איך ומתי זה בסדר
לשקר אפילו את עצמך? כי מי שרוצה לחוות את האחדות, עליו להיות איש אמת. והאדם שמטעה את עצמו, נדמה לו, שלהיות איש אמת, פירושו לא
לשקר כלל. וכאשר האדם מתבונן על עצמו בעין של אמת, הוא רואה שהוא מלא חצאי אמיתות / אי דיוקים / אמונות / שקרים וכיו"ב, כחול אשר על שפת הים. ואז הוא לא מצליח למצוא עצה, איך להפסיק את כל השקרים האלו ולהיות איש אמת. ולפעמים האדם מצליח קצת, וחוזר לסורו וכולי. והעניין הוא, כי להיות איש אמת באמת, אין פירושו לא
לשקר כלל. אלא פירושו הוא, לדעת ולהבין על השקר, שהוא שקר. והכוונה היא, שזה בסדר גמור, גם שהאדם ישקר את עצמו. ובתנאי אחד, שהאדם באמת יודע ומבין בשלמות, שהוא משקר ... חיי נפרדות. אלא שהחכם האמיתי, יודע שהוא משקר את עצמו, ולכן הוא לא באמת משקר את עצמו, אלא הוא משקר את עצמו, רק כמשחק וכדמיון בלבד. ולהיות איש אמת, אין פירושו לא
לשקר את עצמך כלל. אלא פירושו הוא, שתבין שאתה משקר את עצמך, וזהו! דהיינו, עליך רק להבין את האמת. וכאשר יש שקר, לזהות אותו כשקר, וזהו. ומה שיקרה אח"כ יקרה. אם תרצה להמשיך
לשקר, אז תשקר, ואם לא, אז לא. אבל העיקר הוא, שתדע ותבין, שאתה משקר את עצמך. ואז השקר מאבד את האחיזה שלו, בנשמה של האדם. והרעיון הוא, שלהיות איש אמת, הוא במהות. ומי שרוצה להפסיק
לשקר את עצמו, לא צריך להתחיל להילחם בעצמו וכיו"ב, אלא צריך רק להבין את עצמו בלבד, בלי שום מאמץ כלל. והאדם לא צריך להכריח את עצמו, לחשוב בצורה מסוימת או להפסיק ... את האמת, שזאת רק אמונה בלבד, ושזהו רק שקר בלבד. ועל ידי זה, הרע מאבד את כוחו, והכוח שלו מגיע מהאחדות, ואז הוא הופך להיות טוב מאוד. ולסיכום, לא צריך להפסיק
לשקר ולהאמין, אבל כן צריך לדעת, שאלו שקר ואמונה. דהיינו, השקר והאמונה, לא צריכים להיות אמיתיים. ועל ידי זה הם מאבדים את האחיזה שלהם באדם, והופכים להיות טוב אמיתי ...