אוקיי. אם אין לדעת איך נוצרות אקסיומות, עולה השאהל למה הן נוצרות? למה צריך אותן?

אני מניחה שתודעה הגשמית מתוכנתת ככה, ואין בחירה חופשית. הבחירה היא מעל השכל...

מה דעתך אליה?

אבל בשביל זה צריך את האקסיומות הבאות: "האבות צודקים"

וגם "הסביבה צודקת"

אני מניחה, שהקריטריונים לפיהם השכל בוחר את האקסיומות שלו הם: 1: "ירושה" מאבות אבותינו..., המושגים אשר היו בשכלם של אבותינו הפכו עם הזמן לנטיות, תכונות, הרגלים. קינינים גשמיים וקינינים רוחניים אשר עוברים מדור לדור. במוח האדם יש מקום הנקרא "מוח מוארך" תת - מודע, שם מתאחסנות כל האקסיומות, הנטיות של האדם. 2: יש את השפעת הסביבה, הסביבה כגורם לבחירת הקריטריונים ליצירת האקסיומות. אני מוסיפה ש השכל של האדם הוא כמו מראה המקבלת צורות הנמצאות מולה, אבל לא יכול להפעיל ולהזיז את הצורות הנשקפות בה. בשכל נשקפים כל מאורעות החיים, אבל השכל לא הוא שמזיז את הגוף ומניע אותו אלא משהו אחר. אני חושבת שזה הדימיון.

אוקי: הבנתי למה יש את החוק שכלום לא יכול ליצור משהו. זה למעשה אקסיומה. ז"א הכל נובע מאקסיומות. עשיו השאלה היא, מה גורם לנו להניח אקסיומות, למה השכל עושה את זה? אולי עדיף בלי? לפי אילו קריטריונים בוחר השכל את האקסיומות שלו?

להגיד שמצד מסוים מדע זה אקסיומה - מצריך בירור או של מה זה אקסיומה או של מה זה מדע, אלא אם אתה מתכוון שמצד מסוים כל דבר הוא כל דבר - וזה כן אקסיומה.

כרגע אתה קומונה של יצורים... אבל הבא יהיה יצור שמכיל את כל היצורים... אולי... בסוף אתה תחליט

מצד מסויים כל מדע הוא אקסיומה..

שושנה, במדע אין אקסיומות.

עמנואל לאיזה יצור נראה לך שכדאי להתפתח? אגב, למה אתה חושב שאתה בכלל יצור? אולי אתה "קומונה" של יצורים?

אורי אולי הגיע הזמן שתנסה להתפתח ליצור הזה ותפסיק להתלות דברים

מצד אחד אם לא היו לנו אקסיומות לא היה לנו משמעות לכלום..

מצד שני.. אם לא הינו צריכים משמעות.. לא היו לנו אקסיומות..

האם בעזרת המוח המוגבל שלנו והלוגיקה שלנו אנו מסוגלים להבין הכל? אפילו מושג בסיסי כמו דבר והיפוכו - זה בלוגיקה שלנו. אולי ליצור יותר מפותח יש אפשרות שלישית - דבר והיפוכו ושלישותו? הכלום זה אין משהו? האם ליצור מפותח יותר יש לוגיקה אחרת - משהו, אין כל משהו, קוקוריקו? אפשר לקוות (אמונה) שאם נעשה כל שניתן בעזרת המוח שלנו - זעזועים מקריים בשלם תהיה להם מספיק עוצמה לתת לנו את התנופה הסופית.

שימו ללב ללוגיקה שלי, לא רק בשכל שלי כי אין לי שכל.

שימו לב למשפטי האי שלמות של גדל (Godel) שהראה שגם במערכת אקסיומטית לא ניתן להוכיח את כל מה שנכון. ואני שואל האם לא קל וחומר במערכת פתוחה?

המשמעות יוצקת עניין... את המניע..

משמעות מדרגת את החשיבות...

והיא בעצם אחראית לשיפוטיות..

אין לאקסיומה חשיבות בלי משמעות

זה כמו להגדיר שאו'וצ'לוקו גדל מעריכית, בתור אקסיומה

היה צריך לבחון הכל מחדש, אקסיומה מביאה משהו סגור ומוגמר, ומשם מתחילה, זוהי לא נקודת פתיחה התחלתית, נקיה...

האקסיומות הן למעשה חסרות תועלת. זוכרים את הדוגמא שהבאתי, שאנחנו לא יודעים מה זה קו ישר. כשאנו רואים קו ישר אנחנו לא יודעים להסביר למה הוא ישר בלי להסתמך על משהו אחר עד אינסוף. ז"א שקו ישר הוא לא יותר ממשמעות, שאנחנו לא מבינים או לא יכולים להסביר. בלי משמעות אין חשיבות לאקסיומות. האקסיומות הן בטוי של המשמעות. ייתכן שלא נדע איך אנו נותנים משמעות אבל אפשר לשאול למה

אנחנו נותנים משמעות לדברים. למישהו יש הצעות?

אז בשביל מה אנחנו צריכים אותם איליה?

מה היה קורה אם לא היה אותם

כי אקסיומות בדרך כלל אינן דורשות הוכחות. למרות שבמדע למשל יש צורך בניסוי כדי לקבוע אקסיומה...

אז שאלתך היא מדוע אנו מגדירים אותם? לדעתי בכדי שיהיה קל יותר לתקשר מבלי לקבוע כל פעם מחדש את הניסוח... אולי כי אנו תמיד מחפשים שפה משותפת

יש כאלה, שהאקסיומה שלהם, זה ללכת נגד האקסיומות, וזה עדיין אקסיומה.

אקסיומה זה אמונה. עובדה שמקבלים ללא עוררין

מצאתי: משמעות. אקסיומות נותנות משמעות. אנחנו רוצים משמעות

בוא ננגדיר אקסיומה קודם כל.. שיהיה לנו ברור..

לכולם: למה אנחנו מגדירים אקסיומות?

החוויה היא בתודעה. זה לא שאתה בוחר, בחרו לך, החידוש הוא לאפשר לעצמך, להיות, יש הבדל בין לחוות ולהיות.

אוקיי. הבנתי. למעשה כל המשמעויות, האקסיומות וכדומה, נובעות מחויה. זה הכל בטוי של החויה. גם אני / לא אני זה חויה. אני לא מבין את הדברים, או יכול להסביר, אני פשוט חווה. עכשיו אני שואל מה עומד מאחורי החויה. מה יוצר אותה? למה "אני" מעדיף חוות?