מבוא - סם החיים וסם המוות שיש בספר... - סם החיים וסם המוות שיש בספר כפי שכבר ביארתי, הספר הזה הוא כולו הקדמות ורעיונות שאמורים להוביל את האדם, לשכל על אנושי, גדול ביותר. ומשום כך, יש בספר הזה סם חיים וגם סם מוות. כי הטועה שלומד את הספר הזה, הוא לפעמים לא מבין ולא מסכים עם מה שכתוב בספר הזה כלל. ומי שהוא חכם שמחכים, הוא ... השגת האחדות בשלמות, הרי שהאדם עדיין נמצא בהיכלי התמורות (תמורות מלשון המרה והחלפה, שהאדם מחליף את האמת בשקר ואת הטוב ברע וכולי). והכוונה היא, כי מצד האחדות של המציאות, לא שייך שום דיבור כלל. כי כל הדיבורים וכל המחשבות ... לחשוב שום מחשבה כלל. כי הטועים חושבים, שבאחדות של המציאות לא שייך דיבור, אבל שייך מחשבה. אבל מצד האמת, גם המחשבה היא דיבור, וגם המחשבה היא גבול וגדר, שלא מכילה את האין סוף של האחדות. ומאחר שבאחדות של המציאות לא שייך שום דיבור של שכל כלל, ממילא זה אומר שכדי שיהיה אפשר לדבר דיבור כלשהו, לשם כך צריך "לשקר" . כי החכם האמיתי צריך "לשקר" ולחשוב שיש נפרדות וטוב ורע, כדי שהוא יוכל לומר משהו. וכמובן שזה לא שקר של ממש. כי מצד הנפרדות של המציאות, אכן יש אמת ושקר. וגם מצד האחדות האמיתית של המציאות, גם בה לא הכל אחד. כי הטועים חושבים, שהכל אחד פירושו, שאין טוב ורע ואין אמת ושקר וכיו"ב. אבל מי שיודע את האמת של האחדות, הוא יודע ומבין שאחדות המציאות פירושו, שהנפרדות נמצאת באחדות עם האחדות, ושאין שום הפרדה בין אחדות לבין ... אחד ממש. והאין סוף והסוף הם אחד ממש. ולכן גם באחדות המציאות, שייך דיבור ומחשבה ונפרדות. כי האחדות האמיתית, היא כאשר הנפרדות מתאחדת עם האחדות לישות אחת ממש. וכל מה שיש בנפרדות, קיים כפי מה שהוא ממש, גם באחדות ללא שום שינוי. אלא שהוא גם אחדות ממש. וממילא זה אומר שגם מצד האחדות האמיתית שייך לדבר וכולי. אלא, שמצד השכל של האדם, שלא מבין שהנפרדות והאחדות הם אחד, מצד השכל הזה, כל דיבור שיש בעולם, הוא של נפרדות. וממילא הוא נחשב לשקר ביחס לשכל של האחדות שבו הכל אחד. ולכן מצד האדם שעוד לא השיג את האחדות של המציאות, מנקודת המבט שלו, החכם האמיתי צריך "לשקר" שיש נפרדות, כדי לדבר איתו. כי מי שעוד לא השיג את האחדות באמת, הוא עושה הפרדה בין האחדות לבין הנפרדות. ולכן מנקודת המבט שלו כל דיבור, הוא נוגד את האחדות של המציאות, כי באחדות לא שייך דיבור כלל. והחכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לתפישת מציאות כזו, שבה האדם ימשיך לחיות בנפרדות ממש, אלא שהוא יחווה אותה כאחדות ממש. והחכם האמיתי רוצה להרחיק את האדם מהאחדות בשלמות, דהיינו, לבטל אצל האדם בשלמות את המושג אחדות. כי האדם כוסף אל האחדות ולכן האדם ... שהנפרדות היא אחדות ממש, ושאין שום הפרדה בין נפרדות לבין אחדות כלל. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, אז מי שהוא טועה כנ"ל, הוא לא מבין ולא מסכים עם דברי החכם (ומצד האמת זה בצדק כדלקמן). ומי שהוא יותר חכם, הוא מתחיל להבין את דברי החכם, כפי השגת שכלו ומתחיל לתפוש במחשבתו את דברי החכם. אלא, שהמטרה של החכם היא להביא את האדם אל התכלית הטובה, שבה האדם לא יאחז במחשבתו רעיון מוגדר כלשהו, אלא שהאדם יצליח לאחוז במחשבתו את הבלתי מוגדר. והשכל של החכם שאותו ... אלא רק הקדמות אליהם בלבד. ולכן, גם כאשר האדם חושב שהוא מבין ומסכים עם דברי החכם, הרי שעדיין מצד האמת הוא טועה ולא מבין את פנימיות כוונת החכם כלל. כי מי שהוא חכם אמיתי שיודע את השורש של הכל, הוא יודע שכל ההגדרות וכל הרעיונות השונים, הם כולם לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, הוא גם יכול להסביר את השכל ואת ההיגיון שיש בכל דבר בעולם. כי מצד האמת, כל השכלים שבעולם, כולם שווים, והכל נכון באותה המידה ממש, מצד האחדות של המציאות. וכל השכל שהחכם מגלה, הוא יכול לגלות גם את השכל המנוגד וההפכי שלו. כי מצד האמת, כל השכלים בעולם, אם הולכים איתם עד לקצה האחרון שלהם, כולם מובילים לאותה הנקודה ממש, שהיא מחוץ לכל ההגדרות. וכאשר האדם לומד את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם לומד את סם החיים שמלובש בתוך