אנחנו ממשיכים בספר, להיות אלוהים, בחלק ראשון, עמוד 49.

יש רעיון שהאגו הוא רע ויוצר את הסבל. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל עיקר השקר הוא שאומרים שעל האדם להעלים את האגו, ולא להזדהות עם האגו. אבל כמובן שזה לא עובד, ולא אמור לעבוד, כי למעשה האדם אמור לעשות הפוך. ומי זה שיודע, למה אמורים לעשות הפוך, זה שניסה עד הסוף. ומי שניסה עד הסוף, מגלה שצריך לעשות הפוך.

שאלה: יש כאלה שאומרים לקבל את האגו ולהשתמש בו נכון.

אליעד: בעיקרון, זה גם נגד השיטה שלהם, ומצד שני, כל השיטות בסופו של דבר אומרות את מה שכתוב פה. כי כל תהליך אפשר להגדיר אותו בכמה צורות. כל השיטות שאומרות שצריך להילחם באגו, אני מסכים איתם, כי כאן כתוב, איך לקבל את האגו של אלוהים? אז בסופו של דבר אתה כן נלחם באגו הקטן

גם אני אומר לך, לא להישאר עם האגו הקטן שלך, אלא לקבל אגו אחר, אז גם זה נקרא להילחם באגו. אבל מצד שני אפשר להגיד שזה הפוך, זה רק כדי לחדד את הקונטרס, כדי שתתבונן מה אני עושה, באיזה אגו אני נלחם.

כי בקצה שאתה מקבל את האגו של אלוהים, אפשר להגיד שיש לך את האגו הכי גדול של אלוהים, וגם אפשר להגיד שאין לך אגו בכלל.

שאלה: אם אני רוצה להתעמק בקשר לזה?

אליעד: אז את שואלת האם זה נכון, או לא נכון? קודם תביני את הרעיון ואחר תחקרי עליו.

שאלה: למה אתה מתכוון שאתה אומר אגו?

אליעד: למה שאתה מבין, כל אחד לפי ההבנה שלו. אגו פירושו להילחם ביש. להילחם בנפרדות להילחם בצמצומים. האגו הוא הדבר שבו נלחמים. לא משנה מה הוא, לא משנה איך תגדיר אותו. מה שכולם אומרים שצריך להילחם בו אני אומר שצריך לא להילחם בו. כמו למשל כולם אומרים לא לחשוב, אבל אפשר להגיד שאתה כן צריך לחשוב על אלוהים.

וזה שקר גדול והטעיה גדולה, הרעיון שאומר לך להילחם באגו הוא שקר גדול והטעיה גדולה. וזה שקר שקבל המון כבוד, והוא אחד השקרים הגדולים שיש בעולם. הרעיון שאומר להילחם באגו ולבטל אותו, הוא אחד השקרים הגדולים ביותר. למה? כל הרעיון של לבטל את האגו, זה להבין שלא אתה עושה בכוחך. אז מה זה אומר שאתה תבטל את האגו, עדיין אתה נשאר. כל העניין הוא לבטל את הרצון, אבל הרצון הוא שרוצה לבטל את עצמו, אז איך יבטל את עצמו?

מה בעיניך זה אגו?

שאלה: להיות אגואיסט שרק יהיה לי, שרק אני אחיה טוב. ולהילחם באגו, לחשוב שכולם יחיו טוב ולא רק אני.

אליעד: יפה, אבל כשאתה חושב, שלא רק אתה, אז למען מי אתה עושה את זה? עדיין למען האגו. כשאתה חושב שרק לך מגיע, בא צדיק ואומר, לא רק לך מגיע לכולם מגיע, תלחם המחשבה שרק לך מגיע, אבל זאת הטעיה, למה? כי בסופו של דבר אתה נלחם כי רק לך מגיע.

אתה רוצה להרגיש טוב, ולך זה עושה רע כשאתה חושב שאתה לא מספיק טוב, ובסופו של דבר אתה עדיין עושה כי רק לך מגיע, אתה לא עושה את זה בשבילם. למעשה כל פעולה שהאדם עושה היא, כי רק לך מגיע, אתה אף פעם לא עושה משהו, כי רק לאחרים מגיע.

אתה מנסה להשתחרר מהגדרה, אבל להשתחרר מהגדרה גם זו הגדרה. אי אפשר להשתחרר מהאגו, כי אתה שולט בשחרור שלך מהאגו, אז זה סימן שאתה לא השתחררת ממנו.

שאלה: ומתי תשתחרר באמת?

אליעד: כשמישהו אחר יחליט, זה לא תלוי בך. אם זה תלוי בך אז לא השתחררת. ולכן הנושא הוא לא באם האגו הוא טוב או רע, העניין שתבין שאתה לא יכול להשתחרר ממנו.

ויש כאלה שחושבים שהשתחררו מהאגו ואומרים שהם כלום.

שאלה: יש זמר שאמר שלא משנה מה עשיתי זה הכל סתם.

אליעד: כשאדם אומר זאת, הוא כאילו בענווה מזויפת, אבל זאת ענווה אמיתית, כי הוא בעצם אומר, הערך שלי לא תלוי בעשייה הספציפית הזאת, כי אני עושה את הכל.

בשורשו, כשאני אומר זה לא משנה, זה בגלל שאני עושה הכל אז זה לא משנה. יש לזה שורש חיובי. אני לא תלוי במה שעשיתי, טוב לי גם בלי שעשיתי, כי אני אלוהים, ולאלוהים הכל טוב.

כול האנשים הרוחניים, שביטלו את האגו, למעשה לא ביטלו, אלא החליפו אגו אחד באגו שני. במקום להיאחז בזה נאחזו במשהו אחר, ואם לא נאחזו בשום דבר, אז נאחזו בשום דבר.

בהתחלה לאדם יש כל מיני רצונות להרגיש טוב, ואחר הוא אומר לעצמו תשתחרר מהאגו שלך ומהרצונות שלך. ואז מה הוא עושה בעצם, הוא מזדהה עם הרצון שלו להשתחרר מהאגו של עצמו. זה עדיין פועל ממקום של אגו.

שאלה: האם יכול להיות משעמם באחדות?

אליעד: לא, כי באחדות אין הגדרות, אין דבר כזה משעמם, כל דבר הוא גם ההפך שלו.

שאלה: אי אפשר להרגיש רע באחדות?

אליעד: אי אפשר להרגיש רע, שהוא לא טוב. אפשר להרגיש רע שהוא טוב.

והאדם עדיין מעדיף להרגיש טוב ולא להרגיש רע. יבוא אדם שיגיד לא אכפת לי להרגיש רע, אבל האדם לא באמת חווה בחירה חופשית מלאה להרגיש רע. אם האדם היה חווה שהוא אלוהים, אז בנפרדות, הוא זה שבוחר מלכתחילה את הרע.

אם האדם היה חווה שהכל אחד ממש, אז הוא היה חווה שהוא אלוהים, ואז ממילא כשקורה לו משהו רע בנפרדות, הוא מלכתחילה בוחר בו. האדם יכול להגיד שטוב לו לסבול, אבל האם מלכתחילה, אתה חווה שאתה כאלוהים בוחר את זה שיהיה לך רע? אתה צריך להיות בחוויה של הזדהות רגשית עם אלוהים לפני שאלוהים עשה את הפעולה. אתה מזדהה עם אלוהים שלפני הצמצום. למעשה בבחירה חופשית מלאה.

שאלה: למה צריך נפרדות?

אליעד: כל השאלה שלך נמצאת בהתחלה, במילה "באמת"? האם באמת יש כאן סיבה, האם באמת יש כאן תהליך? או שאולי אין כאן שאלה? אם תגלי מה עומד מאחורי המילה "באמת"? סיימת את הסיפור.

האדם משלה עצמו שהוא לא נאחז באגו, אבל הוא מאוד נאחז באגו וברצון שלו, שהוא להיות בלי אגו.

האדם לא יכול בכוחות עצמו להשתחרר מהאגו שלו לגמרי, למה? כי האני לא יכול להעלים את עצמו באמצעות כוחו של עצמו. אם הצלחת להעלים את עצמך, בגלל פעולה שהכוח שלה זה עצמך, הרי שממילא אתה לא באמת העלמת את עצמך. כי "אתה" גורם לעצמך לא להיות קיים. אבל "אתה" עדיין קיים ועושה זאת.

ומי שלא קיים כלל, הוא לא יודע. אם היית בחוויה שלא היית קיים, אז למעשה חווית שאתה קיים.

שאלה: אני הבנתי שאם אני באחדות אין את מי להעלים, ואם אני בנפרדות יש אני ולא אני, אם יש שניים יש את מי להעלים, אבל אין שניים.

אליעד: אנחנו מדברים על פרספקטיבה מאוד מסוימת, שהאדם חושב שהוא צריך להרגיש שהוא אפס, והוא אומר שהוא יגרום לעצמו להרגיש אפס. אם אתה גורם לעצמך להרגיש שאתה אפס, אז אתה לא אפס. זה לא אלוהים שמרגיש, זה אתה.

ולכן הרעיון שהאדם צריך להילחם באגו שלו, זה רעיון שקרי של האגו עצמו, שהוא רוצה לגרום לאדם הטיפש והמסכן לחשוב שהוא ניצח אותו, למרות שבאמת האגו הוא זה שממשיך לנהל את ההצגה.

האגו מתעלל בבן אדם, אז האדם מבין שהאגו מתעלל בו, ולכן הוא רוצה להילחם באגו. ואז האגו אומר, מה הוא ילחם וינצח אותי, אז בא נעשה לו הטעיה, בא נעשה לו מהלך שהוא יגיד שהוא ניצח אותי, אבל האדם לא מבין שעדיין האגו מנהל אותו. זוהי מניפולציה של האגו על האדם עצמו. שזה נקרא שהאדם עובד על עצמו.

שאלה: למה אתה אומר שהאגו מרושע?

אליעד: כל הספר הזה יוצא מנקודת הנחה שצריך לתקן את המציאות בצורה מסוימת. מבחינת האחדות הכל מושלם. אתה עושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, אתה לא מבין שהכל אחד, אז מבחינתך הספר הזה הוא נפרדות, כי הוא אומר שצריך להילחם ברע. אבל אני אומר לך שמצד האחדות האמיתית צריך להילחם ברע וגם לא צריך להילחם, בו זמנית.

כתוב כאן, כי העלמות של האגו עצמו, עדיין תלויה ברצון ובבחירה של האגו של האדם עצמו. זה אומר שאם אתה עדיין יכול לבחור בקשר לאגו, זה סימן שאתה עדיין עם אגו. שכול אחד יסתכל לעצמו, ויבדוק האם יש לי בחירה, אם הכל מאלוהים או לא, אבל האם אני יכול להגיד שזה לא מאלוהים? אם כן, אז זה אומר שזה תלוי בך ולמעשה לא הכל מאלוהים.

אם אתה אומר שהכל מאלוהים, אז בראש שלך אתה יכול להבין שזה הכל מאלוהים, אבל אם אתה מבין מה אמרת, אז זה סימן שעדיין זה לא הכל מאלוהים. כדי שתוכל לדעת באמת שהכל מאלוהים אתה צריך גם את ההבנה שזה גם הכל לא מאלוהים. להבין שהכל מאלוהים פירושו, שלא יהיה אצלך הבדל בין הכל מאלוהים לבין לא הכל מאלוהים.

הדרך היחידה להעלים את האגו של עצמו, היא על ידי האמת. מה זה אומר? שאם היה לך אגו אמיתי, זה היה טוב מאוד. כי יש אגו אחד והוא אגו טוב, וזה האגו של אלוהים. שלאלוהים יש אגו בריא, למה? כי הכל כרצונו של אלוהים תמיד. להיות אלוהים פירושו לחוות שהכל רצונך תמיד. אבל חוויה זו היא רק בנפרדות. כי באחדות זה משהו אחר, שם אי אפשר להגדיר. זה דבר והיפוכו בו זמנית.

ומי שרוצה את חווית האלוהות עצמה, עליו להיות איש אמת. כי האמת היא שהאדם הוא כבר אלוהים. והאדם לא חווה זאת, כי הוא חי בשקר ומשקר את עצמו שהוא רק בן אדם. אם תהיה איש אמת ותזכך את עצמך, תראה שאתה אלוהים, אתה תראה את זה בצורה אובייקטיבית, מה זה אומר? שהחוויה לא תהיה תלויה בך. החוויה תעטוף אותך מכל הצדדים, לא תהיה לך בחירה יותר אם להודות בכך שאתה אלוהים או לא, מבחינתך אתה אלוהים וזהו זה.

ביום יום תהיי אשת אמת. בפשיטות, אל תגידי שום דבר שהוא לא נכון, אל תחשבי דבר שהוא לא נכון, תיצמדי לאמת, אל תוסיפי, אל תגרעי, אל תשני קצת ואל תוסיפי קצת, היצמדי לדברים כפי מה שהם. ואם המוח שלך יהיה בסוף נורמאלי את תדעי שאת אלוהים. כשכואב לך קצת, אל תגידי שכואב לך הרבה ואל תגידי שבכלל לא כואב לך, תגידי כואב לי קצת.

האדם משקר את עצמו וחושב שהוא רק בן אדם. נכון שאתה בן אדם, אבל אתה לא רק בן אדם. אתה גם אלוהים וגם בן אדם. יש עוד וריאציות אל תהיה נעול רק על דבר אחד.

יש אנשים שחושבים שהם הגוף, וזה שקר. וגם המחשבה שהאדם הוא הנשמה שלו או התודעה שלו, זה גם שקר של נפרדות, למה? כי אתה אומר שאתה לא הראשון. יש כאלה שאומרים שהם הצופה או המתבונן וחושבים שהגיעו לדרגה גבוהה, אבל זה עדיין נפרדות, הבנת שאתה עבד מסוג אחר. אתה עדיין כלוא במתבונן, אתה עדיין לא כל הדברים, אתה עדיין ישות מצומצמת ולא הישות הראשונה.

שאלה: מה זה הישות הראשונה?

אליעד: מה שהיית לפני שהיית.

בספר הזה יש דברים לא הגיוניים, למשל החיבור של ההפכים הוא באמת לא הגיוני, ובספר הזה הדברים האלו כתובים, ולא רק שהם כתובים, הם גם מולבשים בצורות שונות, שהספר הזה עושה לך סוג של שטיפת מוח, שהוא משנה לך את המוח בלי שתשים לב. מה זה אומר? שהאדם מקטנותו חי בחוויה לוגית שאומרת, זה ישנו וזה איננו. לא יתכן שגם וגם. אבל בספר הזה יש רעיונות מסוימים, שהאור המקיף שלהם גורם לך לשנות את עצמך.

למשל, שנאמר שאתה גם אלוהים וגם בן אדם. מי שמבין את האמירה הזאת, מבין שזה בלתי אפשרי, גם אדם וגם אלוהים, אבל זה באמת ככה. אבל באמצעות השכל שאומר שאתה גם אדם וגם אלוהים, שאתה מבין אותו, אז באמצעות זה נכנס לך למוח, שכל שגורם לך להכיר ולהודות בדרך עקיפה למה שאתה מתכחש לו כל הזמן.

זה כמו שהיש זה האדם, האין זה אלוהים, אם תתעמק בזה, מה זה אלוהים, מה זה אדם? אז תבין שיש ואין זה אחד. בעיקרון שתבין שמולבש פה שכל לא הגיוני.

ופה יש הסבר איך להיות אמיתי, כאשר האדם מתבונן לתוכו ושואל, מי אני באמת? ומה אני? ומהו קיומי העצמי? ולמה אני קיים ברגע זה? ומי הוא המתבונן? ומה זה הקיום הזה? לפני שתבין למה אתה רוצה, תנסה להבין, למה אתה קיים?

ועל ידי זה שהאדם לא משקר את עצמו שהוא קיים כרגע כהמשך של הרגע הקודם, אלא האדם מבין שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. למשל שואלים אדם, למה אתה קיים? הוא יגיד, מה זאת אומרת, אני כל הזמן קיים, כי אני קיים עוד מקודם. אבל הוא מתעתע את עצמו, הוא נאחז בזקנים, שאומרים אני קיים, כי קודם הייתי קיים. אבל זה נקרא שקר. אל תחשוב שאתה קיים בגלל שהיית קיים. זה שאתה קיים כרגע זו רק אפשרות, זה שאתה קיים כרגע זה לא מחייב שהייתי קיים לפני רגע, רק תודה בכך.

האדם חי בחוויה שהוא קיים, והוא אף פעם לא מתבונן, למה אני קיים? הוא חושב שהוא תמיד קיים, הוא חושב שהוא קיים אין סוף זמן. זה לא נכון, מה גורם לך להיות קיים כרגע? למה כרגע אתה קיים?

שאלה: איך אני יכולה לדעת מה גורם לי להיות קיימת כרגע?

אליעד: הרי יש מישהו שגורם לך להיות קיימת כרגע, אז תשאלי ותקבלי תשובה. אם מישהו יודע אז אולי גם את יכולה לדעת.

האדם לא מוכן להודות שהוא לא שולט בקיום שלו, הוא הרי יכול כל רגע להיעלם, התודעה שלו יכולה כל רגע להיעלם, במה אתה בטוח? הרי עוד שנייה הזיכרון שלך יכול להיעלם. הרעיון הוא לפרק לך עוד נפרדות. הכוונה היא שתחווה את הקיום שלך כמשהו פונקציונאלי, הכל יכול להיות.

ועל ידי זה שהאדם לא משקר את עצמו, הוא רואה את מהותו שהיא האחדות של המציאות, ואז האדם חווה את האלוהים עצמו.

האדם אומר אני, ומתכוון לישות מצומצמת, או שהוא מתכוון לגוף או לנשמה מקסימום. אם אתה שואל, מי אני? למה אני קיים? זה גורם לך להבין שהקיום שלך לא מחויב, לא בטוח שתמיד תהיה קיים. אם אתה מתבונן בזה, אתה מבין שיש מישהו חיצוני שמחייה אותך, יש ישות חיצונית לך. אם אתה מכיר בכך שאתה רק אפשרי המציאות, אז אתה לא המצוי הראשון, יש מצוי ראשון לפניך. ואם תתבונן בזה מספיק תגלה את המצוי הראשון. ואם תתבונן בזה מספיק תהפוך למצוי הראשון. ואז תחווה את אלוהים עצמו.

שאלה: קודם האדם שואל למה אני קיים כרגע? ואז אני מבינה שהקיום שלי לא מחויב, אז כנראה שיש...