לוגיקה. פילוסופיה. אהבת החוכמה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה.

איך ללמוד פילוסופיה בגישה נכונה?

פילוסופיה. פילו = אהבת, סופיה = חכמה. פילוסופיה = אהבת החכמה.

בעולם כולו ובמציאות כולה שורר היגיון מוחלט ומדהים. כל העולם כולו עובד בצורה מדהימה ומדויקת להפליא. החל מהרמה של החלקיק הקטן ביותר ועד הרמה של מרחב המקום ומימד הזמן עצמם והמציאות כולה שבתוכה נמצא הכל. הכל עובד בצורה מדויקת ובשכל מדויק.

פילוסופיה מאפשרת לאדם לחקור את טיבעה האמיתי של המציאות.

הן המציאות שסביבו והן הן המציאות שבתוכו.

לחקור את המציאות שבתוכך = לחקור את מהותה האמיתי של התודעה שלך. לחקור את מהות המחשבות / רצונות / רגשות וכולי.

לחקור נושא = לדעת הכל על אותו הנושא.

תכליתה של הפילוסופיה היא לגלות לאדם את האמת על המציאות.

תכליתה של הפילוסופיה היא להביא את האדם אל הטוב האמיתי שנובע מהבנה אמיתית ומלאה של המציאות.

בנוסף, כאשר האדם לומד פילוסופיה מתוך רצון אמיתי להגיע אל האמת, עליו לזכור כי עליו לחקור גם את הפילוסופיה עצמה.

היינו, הפילוסופיה עצמה מושתת על חוקי הלוגיקה. וחוקי הלוגיקה עצמם מבוססים על?

חוקי הלוגיקה מבוססים על יכולת התפיסה השכלית האנושית. מגבלות התפיסה האנושית מיוצגים על ידי השכל האנושי.

חוקי הלוגיקה אינם מייצגים את יכולת הדמיון של האדם. יכולת הדמיון של האדם אינה באה לידי ביטוי במערכת החוקים הלוגיים.

לוגיקה = שכל. לוגיקה שונה מ: דמיון.

ההבנה המרכזית שצריכה להיות לגבי חוקי הלוגיקה היא, כי גם חוקי הלוגיקה עצמם הם הנחת יסוד שאינה וודאית.

מאחר שהשכל של האדם הוא רק חלק מהמציאות ואינו המציאות עצמה, ממילא ניתן להבין כי מגבלת השכל האנושי אינה משקפת בהכרח את מהותה האמיתית של המציאות.

המציאות עצמה היא אין סופית. השכל של האדם אינו מסוגל לתפוס בתוכו אין סוף. כל מה שנכנס לתוך המחשבה הרי שיש לו סוף.

מסקנה: השכל כחלק בתוך המציאות אינו מסוגל לתפוס את מהותה האמיתי של המציאות "מבחוץ".

לעומת זאת, הדמיון של האדם מסוגל לדמיין אין סוף. אומנם לא בשלמות, אך ברמה של דמיון.

בכל מקרה על האדם לזכור כאשר הוא לומד פילוסופיה ומנסה לדעת את האמת האמיתית על המציאות, כי חוקי הלוגיקה עצמם הם צמצום מחשבתי של המציאות.

מציאות = אין סוף.

שכל = מחשבה = סוף = היגיון = לוגיקה.

כאשר האדם לומד פילוסופיה, עליו לחפש לא רק את האמת הלוגית, אלא את האמת...