... במערכת המשפט,
הדיקטטורה של בגץ, ביטול עילת הסבירות, האם בגצ מגן על החלשים? מי יגן על החלשים? עריצות הרוב, מהי
דיקטטורה? מהי דמוקרטיה? שלטון הרוב, הפרדת הרשויות, הוועדה לבחירת השופטים, מי יבחר את השופטים? בחירות לכנסת, בחירות לבית המשפט וכאן נסביר את השכל של הרעיון שבגצ מגן על החלשים ועל המיעוט מפני שלטון הרוב, עריצות הרוב. והאם באמת בגצ הוא סוג של
דיקטטורה וכולי. אז לצורך העניין נסכים שיש בחירות באופן דמוקרטי כזה או אחר, שעל פיהן נבחר הרוב שהוא זה שמחליט מה יהיו החוקים וכולי. אז ... כמו שדואגים לרוב. במילים אחרות, הגיוני לחלוטין שבתהליך שבו הרוב מחליט, הרי שההחלטות של הרוב, יהיו גם על חשבון
הרצונות של המיעוט. כי זאת המהות של החלטת הרוב. והאם זה יכול לגרום לכך שהרוב יחליטו לרמוס את
הרצון של המיעוט בצורה אכזרית ביותר? תשובה: כן. לצורך העניין נסכים שזה יכול להיות. שאפילו הרוב עצמם, יסכימו שהם אכזריים כלפי המיעוט. אז האם אנחנו
רוצים שיהיה מי שיגן על הזכויות של המיעוט מפני עריצות הרוב? וכאן התשובה היא, שזה תלוי, אם אתה הרוב או המיעוט. דהיינו, בדרך כלל אם ההחלטה של הרוב, תואמת את
הרצון שלך, הרי שתהיה בעדה. ואם ההחלטה של הרוב, נגדך, הרי שתרצה הגנה מפניה. כמו כן, יתכן שגם הרוב עצמם, ירצו לבנות מנגנון שאם הם עצמם יהיו המיעוט, הרי שיהיה מי שיגן עליהם מפני הרוב שלא יהיה הם. ולכן לצורך העניין, נסכים כי כולם
רוצים שיהיה מי שיגן על המיעוט מפני עריצות הרוב ומפני החלטות הרוב, למרות שבעצם זה נוגד במובנים מסוימים את הרעיון של החלטת הרוב, שבמהותה היא, החלטה של הרוב, על פני
הרצון של המיעוט. ומכאן נובע שצריך ישות שתהיה קונטרה
לרצון של הרוב, כאשר הוא פוגע במיעוט. אבל מי תהיה הישות הזאת? האם ואולי הגיוני שנסמוך על הרוב, שהוא ידע להגן על המיעוט, מפני החלטות ... על הרוב שיגן על המיעוט מפני עצמו. כי אם היינו סומכים על הרוב מהנ"ל, הרי שמראש לא היתה הבעיה הנ"ל. ולכן בהכרח שאם
רוצים להגן על המיעוט שלא נבחר, מפני החלטה של הרוב שנבחר, הרי שצריכים שמישהו שהוא לא שייך לרוב, שהוא בעצם יוכל להתנגד להחלטה של הרוב. וזה בעצם אומר כמה דברים. 1 - זה אומר שאנחנו לא באמת
רוצים את שלטון הרוב בכל מחיר. דהיינו, לא הרוב יחליט, אלא אולי בכלל המיעוט יחליט. 2 - השאלה החשובה ביותר היא, מי בעצם יהיה זה שיגן ... מישהו שהרוב בחר בו? מי יהיה אותו אחד? וכאן בעצם צריכים לחזור נקודה אחת אחורה ולהבין מה ההבדל בין דמוקרטיה לבין
דיקטטורה. בדמוקרטיה הרוב קובע,
בדיקטטורה, היחיד קובע. והרוב מטבעו יבחר לפעול לטובת הרוב נגד טובת המיעוט.
והדיקטטורה מטבעה תפעל לטובת
הדיקטטור היחיד, נגד טובת הרוב. כי
דיקטטורה היא כאשר אחד מחליט לרוב, לטובתו, נגד
רצון הרוב. וככל שהרוב יותר מחליט, הרי שזוהי דמוקרטיה. וככל שהיחיד והמיעוט יותר מחליט, נגד
רצון הרוב, הרי שזוהי
דיקטטורה. במילים אחרות, לוגית, הדרך לאזן את עריצות הרוב, היא רק על ידי שילטון המיעוט, שזוהי בעצם המהות של
דיקטטורה. אז מי יהיה אותו
דיקטטור שניתן לו את הכוח, לבטל את
רצון הרוב, בהתאם למבחן עילת הסבירות של שיקול דעתו של השופט? האם זה יהיה השופט? האם אלו יהיו 15 שופטים? מי בחר אותם? מי הסמיך אותם? ... להם בלי קשר לחוק כלשהו? ואם לשופט מסתבר אחרת ממה ש 120 חברי כנסת יסכימו? ואם לשופט מסתבר שונה ממה שכל העם כולו
רוצה? אולי נבחר אלוהים, שיהיה גם המחוקק, גם השופט, וגם המעניש והאוכף? הרי אצל אלוהים אין הפרדת רשויות. אז האם השופט הוא התחליף של אלוהים, ואם השופט יחליט שהחוק לא חוקי כי ככה נראה לו? האם אנחנו
רוצים דיקטטורה של בגץ? מי יגן על הרוב מפני בגץ? מי הסמיך את בגץ לפגוע
ברצון של הרוב? האם בגץ זו
דיקטטורה? האם בגץ יכול לפעול רק לפי החוקים של הרוב? או גם לפי מה שמסתבר לו? האם בגצ הוא אלוהים? האם אלוהים הסמיך את בגצ? בקיצור, הנושא מורכב, אבל גם אם נאמר שצריך להגן על המיעוט מפני הרוב, הרי שהפתרון הוא לא באמצעות
דיקטטורה של בגץ. כי כאשר מנסים לקחת מישהו שלא הרוב בחר בו ושהוא יחליט לפי מה שסביר בעיניו מה צריך לקרות, הרי שזוהי בעצם
דיקטטורה. וצריכים גם להגן על הרוב, מפני
הדיקטטורה של בגץ. שזוהי מהות הדמוקרטיה, להגן על הרוב מפני