לוגיקה / הוכחות לוגיות - מהי לוגיקה? מהן הוכחות לוגיות? מה החיסרון של הוכחות לוגיות? לוגיקה. הוכחות לוגיות. הוכחה לוגית. בעיית האינדוקציה. טאוטולוגיה. עקרון / כלל השלישי מן הנמנע. מתמטיקה. פילוסופיה של המתמטיקה. אקסיומות. פורמאליזם. לוגיציזם. אינטואיציוניזם. משפטי האי שלמות של קורט גדל. קונסיסטנטיות. עקביות. להוכיח דבר והיפוכו. אקסיומה. מובן מאליו. נקודת מוצא. הוכחה ישירה. הוכחה באינדוקציה. הוכחה בדרך השלילה. מושגים מנוגדים. אינדוקציה. דדוקציה. פילוסופיה. מהי מהותן של הוכחות לוגיות? ומהו חסרונן? כפי שכבר ביארתי (כאן), האמת האמיתית והמלאה של המציאות, אינה זקוקה להוכחה, מאחר שכאשר מבינים אותה, רואים שהיא הייתה ידועה מאז ומעולם ושאין דרך שלא לדעת אותה. כמו כן ביארתי, כי אמת יחסית היא אמת שנשענת על חוקי הלוגיקה. הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה. הדרך להגיע אל אמת יחסית, היא באמצעות הלוגיקה. מהי בעצם הלוגיקה? הלוגיקה היא הייצוג השכלי של מגבלות השכל האנושי. כל דבר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב עליו, הוא נכנס תחת מגבלת השכל האנושי ויוצר חוק לוגי. מגבלת הלוגיקה, היא מגבלת יכולת התפיסה השכלית האנושית. ז"א הלוגיקה אינה יכולה לחשוב על אפשרות של מה ששכל אנושי אינו מסוגל לחשוב עליו. יחד עם זאת, המציאות כמציאות היא גדולה פי אין סוף מהאדם והאדם הוא כלום ביחס אליה. המציאות אינה כפופה ללוגיקה של האדם. קיומו של האדם אפשרי רק באמצעות

לא לדעת שום דבר וכן לדעת שום דבר - ידיעת הכלום / לדעת כלום / לדעת שום דבר / לא לדעת שום דבר ובו יתבאר עניין ידיעת הכלום, ועניין תכלית הידיעה, שהיא שלא נדע. והעניין הוא, שאחרי שלא מבינים שום דבר, אח"כ מבינים שום דבר. כי הבנת הכלום / שום דבר / אין, ... ידיעות סופיות שיש להן גדר וגבול. כי כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר ולהגביל אותו. ולכן האדם לא יכול לדעת את האין סוף, כי אין לו גדר וגבול ואחיזה כלל. כי ברגע שהגדרת אותו, הוא כבר לא האין סוף. ואם חשבת עליו, הוא כבר לא אין סופי, וא"כ לא חשבת עליו (ולכן לא ניתן לראות את ... האדם לא מסוגל לרוקן את המחשבה שלו. והטועים שלא מודעים לעצמם, נדמה להם שהם יכולים לרוקן את המחשבה שלהם לגמרי. וזה רק משום שהם חסרי כל מודעות עצמית. כי האדם לא יכול לרוקן את המחשבה שלו, מהידיעה של העצמי שלו עצמו. ... ישות מוגדרת וכולי. אבל, מי שמחפש בתוכו את מחוייב המציאות, ומרחיק את מחשבתו מאפשרי המציאות, על ידי שלילת האפשרי, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע לידיעת המחוייב. כי את המחוייב, אי אפשר לדעת באופן ישיר מוגדר ורצוני שנובע מהאדם עצמו. כי אם התהליך הוא רצוני ומוגדר, אז כל ידיעה, היא לא של המחוייב. כי המחוייב, הוא לא המוגדר. כי מה שהוא מוגדר, יש שני לו, וקיומו הוא רק אפשרי וכולי. וגם כאשר האדם חושב באופן ישיר על הדבר שאינו מוגדר, הרי שגם זו מחשבה על דבר מוגדר. כי גם לומר על ... הגדרה. ולכן הדברים הם תמיד מוגדרים. והדרך לדעת את הלא מוגדר, היא על ידי זה שהמחשבה של האדם, מרחיקה את עצמה מהלבושים של המציאות. וכאשר האדם מרחיק את המחשבה שלו מהלבושים של המציאות, על ידי זה האדם מגיע למצב, שבו הוא מרגיש שהוא לא יודע שום דבר. כי הוא מאבד את האחיזה שלו בידיעות שלו שהן מוגדרות, ושלכן הן אפשריות ולא מחויבות. ואז האדם חווה שהוא לא יודע שום דבר. וזה כמובן מצב של תסכול מאוד גדול, שבו האדם מאבד את האחיזה שלו בכל דבר מוגדר שהוא. ואחרי שהאדם ממשיך ומתעמק הלאה, אז, כאשר האדם ... האדם, מתאחדת עם הלא ידוע, שהוא האחדות של המציאות. כי האחדות של המציאות, הלא היא מהות המציאות, היא הדבר שאינו ידוע. משום שהיא חסרת כל צורה. והתודעה, לא יכולה לדעת דבר שאין לו צורה. כי המחשבה אוחזת את הדבר, על ידי הצורה וההגדרה שלה. ולכן האדם לא יכול לדעת את מהות המציאות, כי אין לו איך לאחוז בה. אבל, אם האדם משחרר לגמרי את האחיזה שלו בהגדרות, אז האדם חווה שהוא לא יודע שום דבר מוגדר. ולאחר מכן מה שבעצם נשאר, זו ידיעת השום דבר. ז"א שאי ... שלא נדע, שהאדם יודע את הכלום שאי אפשר לדעת אותו. ונחדד: כי יש הבדל גדול בין לא לדעת שום דבר, לבין לדעת שום דבר. ואחרי שהאדם זוכה לא לדעת שום דבר, אח"כ הוא יודע את השום דבר. ואח"כ כאשר הוא חוזר מהביטול, גם אח"כ הוא יודע את השום דבר, ברצוא ושוב על ידי הרשימו וכולי... ובכל פעם שהאדם חווה התנוצצות של ... אז האדם חווה את תחושת הדבקות והאחדות עם המציאות. אלא, שמי שעוד לא זכה לחזור מביטול לאין סוף, הוא רק יכול לשער בדעתו את ההנאה הזאת. והאדם כוסף להנאה הזאת תמיד. משום שבתת המודע של האדם, צרובה ההנאה הזאת של הביטול ...

... או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה - פרומו שאלה: האם אמונה זה ... אליעד: זה טוב, בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף. שאלה: אני באתי ... תבדוק, תיקח את מה שאני אומר, ותשאל האם מה שאליעד אומר נכון או לא נכון? שאלה: אני מדבר על חווית המציאות שלך, שאתה אומר שאתה חווה שלמות. אליעד: עזוב אותי, אני לא חווה שלמות. מה אכפת לך ממני. שאלה: אז אולי כולנו טועים פה? אליעד: נכון, אם אתה בא לפה כי אתה חושב שאני ... כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות. שאלה: מי אמר שיש שלמות? אליעד: נכון, תבדוק. שאלה: השכל שלי אומר שאין. אליעד: אתה בטוח? שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין. אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות. שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות. אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, "מצד השכל תמיד יש דואליות", ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד השכל יש דואליות, כך שבתוכך אתה חושב שאולי השכל לא צודק. אולי השכל לא צודק? איך נדע? צריך לבדוק. שאלה: אז זאת השאלה הכי חשובה, לפני כל הדברים האחרים, האם השכל צודק או לא? אליעד: אני מסכים איתך, שהשאלה הראשונה שהאדם צריך לשאול את עצמו, האם השכל צודק. כי אם תגלה שהשכל לא צודק, אז ממילא יש שלמות. שאלה: מי יגלה זאת? אליעד: אתה. שאלה: אבל אני זה השכל שלי. אליעד: לא, תבדוק. כול מה שהוא אמר זה נכון. הוא אמר שהשכל אומר שיש נפרדות, ואנחנו מחפשים את השלמות. אז אולי ... עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות. זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני לא המציאות, ולכן הוא רודף אחרי השלמות. אבל למה אתה אומר, אני לא מושלם? כי יש לך שכל שאומר לך שאין שלמות. השכל אומר לך שאתה לא מושלם, יש שניים, יש דואליות. וכל מה שאני אומר, שאתה צריך להטיל בזה ספק, לשאול, מי אמר שמה שהשכל אומר, שזה אני וזה המציאות, זה בכלל נכון? כי אם זה נכון, שזה אני וזה המציאות, אז אני לא מושלם. ואם אני לא מושלם, אז יש לי ...