... הבחירה - מי רוצה בחירה חופשית? בחירה טוב או רע? הפעם אדבר על הנושא, האם יש או אין בחירה ...

... בחירה חופשית? מהי הבחירה? מהי הבחירה החופשית? מהי שאלת הבחירה? מהי שאלת הבחירה והידיעה? מי רוצה בחירה חופשית? מתוך בחירה מתוך בחירה חופשית סוד הבחירה ... מבחירה פרידה מחוסר בחירה צריך בחירה חופשית קיום בלי בחירה קיום בלי בחירה חופשית רוצה בחירה רוצה בחירה חופשית רצון מבחירה חופשית שאלת הבחירה שאלת הבחירה ...

... אהבה, שעמום, מה משנה, אפטיות, חוסר אכפתיות, אפטיה, החיים כמשחק, שיא השאפתנות, לרצות להפסיד במשחק כן אבל מחוץ לעצמך אני לא אומר מה לעשות. ש: ... שמשהו משנה הייתי סובל כי זה מעוד קשה לחיות כשמשהו משנה זה מאוד קשה כאילו. ש: אז אתה אפתי בעצם. אליעד: בצורה מסוימת כן אבל גם ההפך אני מאוד אכפתי ... דברים. ש: אז מה שאתה עושה. אליעד: זה גם וגם בן אדם שמשחק משחק ונהנה מהמשחק האם הוא אפתי? הוא לא אפתי הוא גם מבין שזה רק משחק ומצד שני הוא גם מאוד רוצה לנצח זה גם וגם. ש: אוקי אז מה זה לנצח אתה רוצה להעביר איזה מסר לאנשים? אליעד: לא מה זאת אומרת לנצח, לא התכוונתי. ש: אתה רוצה לגרום לאנשים לחשוב להיות יותר מאושרים לקבל את עצמם. ... זה כבר קל לך מדי. לכן יש דבר טוב בכך שאתה לא מנצח, מה שבעצם אמרתי לגבי העניין של הרצונות הכוונה היא קודם כל תבין שזה אחד ואחר כך תגיד "את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה" כי אם לא אתה תסבול זה הרעיון, קודם כל תבין שזה אחד ...

אפאטיות / נרקיסיזם / אכפתיות / אמפטיה / התחשבות בזולת / מעורבות חברתית - מהן? במאמר הזה נסביר, את הצדדים השונים של המטבע, לגבי התכונות ההפוכות של האפטיה / שאננות / וחוסר ההתחשבות בזולת מצד אחד, אל מול הגילוי אכפתיות, התחשבות בזולת, והתעניינות בסביבה. ותוך כדי זה יתבאר גם הטוב שיש בנרקיסיזם אל מול תכונת האפאטיה וההתחשבות באחרים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אכן למטבע יש שני צדדים. ויש משהו מאוד חיובי וגם מאוד שלילי בכל אחת מהתכונות השונות. ועל האדם ללמוד לאזן את התכונות האלו ע"פ האמת. ואם נתבונן נראה, כי מי שהוא אפאטי לסביבה שלו, הרי שמהות העניין הזה היא, שהוא בעצם ממוקד במשהו אחד, שזה יכול להיות לדוגמא בעצמו או באיזה עניין כלשהו שמטריד את מחשבתו, והדבר הזה מגביל את האדם להסתכל על הצדדים. ומי שהוא אפאטי כלפי הסביבה ומי שהוא לא מתחשב באחרים ולא ... באחרים, וכאשר האדם מתעלם מהסביבה שלו, על ידי זה המחשבה של האדם גם מתעלמת מהסביבה שלה, ואז האדם נכנס לקיבעון מחשבתי בכל התחומים בחיים שלו, והוא לא מסוגל להגיע לפריצת דרך בחיים שלו ולהתקדם קדימה. כי מי שמסתכל רק על עצמו ולא רואה אף אחד אחר מלבד עצמו, הרי שהוא גם יסתכל רק על הבעיות שלו, בלי לראות את הפתרונות שנמצאים לידו. וכאשר האדם אפאטי ולא מגלה עניין במה שקורה סביבו, הרי שעל ידי זה הוא לא מסוגל לראות את הטוב שיש סביבו ולהיעזר בו. כך שהצד השלילי של תכונת האפאטיות ושל זה שהאדם מרוכז רק בעצמו ולא מתחשב ... להתקדם בחיים. וכפי שאכן ניתן לראות בחוש, שכאשר יש לאדם בעיה כלשהי בחיים, והוא לא מוצא את הפתרון לבעיה שלו, אז באמת הוא הופך להיות קצר רוח כלפי אחרים, והוא הופך להיות אפאטי והוא מתחשב פחות בסביבה שלו. וכאשר משהו ... אחד. ולפעמים האדם מנסה להתרכז באיזה עניין, אבל מחשבות מסיחות את דעתו. והמחשבות שמפריעות לאדם להתרכז, הן כמו סוג של רעשי רקע שיש לאדם, שמפריעים לאדם לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע. ולפעמים האדם צריך שתהיה לו את היכולת להתעלם מכל מה שקורה סביבו, ולמקד את כל המחשבה שלו, אך ורק בדבר אחד. ולפעמים האדם צריך להיות אפאטי בצורה קיצונית, כדי להיות מסוגל להתרכז במה שהוא רוצה להתרכז, בלי שדעתו תוסח משום דבר. וכאשר ... מסוגל להתעלם מכל שאר הדברים שמסביב. כי כל הטוב שיש בעולם, יש סביבו המון רעשי רקע שמסתירים אותו. כי בכל דבר יש משהו טוב. אבל הטוב הזה מכוסה בהמון דברים מסביב. ומי שרוצה לראות את הטוב שיש בכל דבר, עליו לעצום את ... היא כאשר הם מאוזנים עם הצד הנגדי שלהם. והאיזון צריך תמיד להיות ע"פ האמת. כי יש אמת, ועל האדם להתאים את עצמו אל האמת. דהיינו, אם על פי האמת האדם צריך לבטא עכשיו את האפאטיות, אז עליו להיות אפאטי ולא להתחשב באף אחד ולא לראות אף אחד ...

... אפתיה, שאננות, עייפות נפשית, חוסר חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפאטיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפאטיות וכיו"ב. ויש פסיכולוגים וכיו"ב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיו"ב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי. ובגלל שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי, אז זה יוצר אצלו חוסר ... וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם חושב, שהמציאות תהיה טובה יותר, כאשר היא תהיה כך או אחרת. ואז, כאשר יש לאדם רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ככל שיש לאדם רצון גדול יותר שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיו"ב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / עייפות נפשית / אדישות / שאננות וכיו"ב. ואם האדם יהיה "אופטימי" ויסתכל על חצי הכוס המלאה וכיו"ב, אז ממילא תחזור אליו האנרגיה שלו לעשות דברים וכיו"ב. וזה כמובן נכון, אבל רק באופן חלקי בלבד. ולמה? כי אפתיה / אדישות וכיו"ב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה ... מחוץ לאדם, כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפאטיות ושל חוסר חשק וכיו"ב. כגון לדוגמא אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיו"ב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ... הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמא אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול ... עד כדי כך שאין לו חשק לאכול, דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת לכך שלא יעניינו אותו הדברים שקורים מחוצה לו. או שהאדם נמצא במצב של ... עבורו. ואם האדם חושב, שדבר כלשהו, לא ממש יכול להשפיע על רמת שביעות הרצון שלו מהמציאות, אז ממילא הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא בדיכאון בגלל איזו בעיה נפשית ומועקה נפשית פנימית, אז הדברים החיצוניים לו, מאבדים את ... הרגע. אבל כיו"ב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ולא בגלל שהעולם לא ... לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי שהוא לא אפאטי לגמרי. כך שלהיות אפאטי לגמרי, זה אפשרי כמובן, אבל זה יביא את האדם לכך, שהוא לא יעשה שום דבר בעולם, ושלא יהיה קיום לעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע, והוא, שאם האדם אף פעם לא יהיה אפאטי ואדיש, אלא הוא תמיד יגלה עניין בכל דבר, הרי שלעולם האדם לא יהיה מרוצה משום דבר. כי בסופו של דבר, מוכרח שהאדם יהיה גם אדיש וגם אפאטי, כלפי דברים מסוימים. כגון לדוגמא אדם שלא יהיה אדיש, לכך שיש חיידקים באוויר שאותו הוא נושם. שאדם כזה, לא ממש יוכל לשרוד בעולם. ויש לאדם חוסר אנרגיה / וחוסר ... להתחיל להילחם בחיידקים שיש באוויר שאותו הוא נושם. ולמה? כי האדם אפאטי לכך, מסיבות שונות. וכמובן, שגם זה במינונים שונים ובעוצמות שונות. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט מנוגדות, שבהן תלוי, האם האדם יהיה אפאטי, או יגלה עניין ויתעניין בדבר כלשהו. ונקודת המבט הראשונה אומרת, שיש טוב ורע. ושיש בעולם דברים שהם טובים יותר וטובים פחות. ושכל דבר בעולם, יכול להשפיע על הטוב ... המציאות שלו. אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפאטי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון מהם. כי ברגע שהאדם מרוצה מאיזה דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. כמו לדוגמא, שאדם בריא, שהוא לא מתרגש מכך שהוא בריא, כי את זה הוא כבר מקבל כמובן מאליו. ... סוג של אדישות כלפי זה שהוא בריא, כי המצב הבריאותי של האדם, הוא שבע רצון ממנו, וממילא אין לו משמעות עבורו. ומי שהוא לא יהיה אפאטי כלפי שום דבר, הרי שתמיד הוא יגלה עניין בכל דבר. דהיינו, הוא תמיד יחשוב, שכל דבר יכול לעשות אותו למאושר יותר. כי האדם מתעניין, רק במה שיכול לקרב אותו אל ... פחות משמעות, מאשר לשום דבר אחר. ומנקודת המבט הזו, האדם הוא די אדיש ואפאטי כלפי העולם. ולא שהוא מרגיש כ"כ רע, עד כדי כך שהעולם לא מעניין אותו. אלא, ששום דבר לא חסר לו. ולכן שום דבר לא מעניין אותו. כמו אדם בריא, שלא מתעניין בתצוגה ...