דמעתי כי חוויתי הארה לפני שבועיים, וזה כאילו אני כתבתי את הטקסט. הבנתי הכל, והבנתי שזאת למידה יומיומית, וככל שתתרגל אותה, זה יהיה חלק בלתי נפרד ממך. והתגמול הוא האושר, זוהי מהות האושר. תודה לך.

שלומי!!!

לגזור ולשמור מה שכתבת

כל אחד עבר דבר אחר.. אתה נולד לעולם מטורף. אתה חווה דברים בלתי נתפשים ואתה גם מאבד את עצמך כדיי לשרוד. אני אישית איבדתי את עצמי כי לא יכולתי לסבול יותר את הכאב של מה שראיתי.. היתבלבלתי. קשה לדעת שכל הקרובים אליך משקרים. תחשוב מה זה לילד שהוא האמת. אין עליו עטיפות. הוא רואה ויודע הכל. יודע למה אתה מתכוון. מהם המניעים הפנימיים שלך. ובכל זאת הוא צלויי בך ואין לו לאן ללכת. בייחוד שמסביב כולם ככה. אנחנו לא יודעים מדוע באנו לעולם הזה. תורה או בכלל באחת התורות אומרים שזה כדיי להשלים את התיקון שלנו לאחר שאכלנו מעץ הדעת. העץ החושב בתוכינו שהוציא אותנו מהאותנטיות האמיתית שלנו ומשורש נשמתנו. אני נוטה להאמין שזה נכון. אלוהים וחווית האלוהים היא האמת הזו. אמת פשוטה. ויש דברים שצריכים לאבד כדיי להבין שהם היו יקרי ערך. כל הדברים הם מובנים מאיליו וביחוד שורש הנשמה העירום. מי שזכה להבין ולרצות לחזור לשורשו אשריהו. ממקום ראייתי אני רואה שקודם כל צריך לדעת מה השכל שלך ומה לא. אחר כך צריך לדעת מי אתה מבחינת רגשותיך ומהם הרגשות השיקריים שלך. לחדור לתוך עצמך ולגלות. אחר כך לראות את הפעולות שאתה עושה ולעקוב אחרי כל מניע. ללמוד את המתחמן שבתוככך. כל פעולה כבר מבוססת על שקר כי רק השורש הוא אמיתי ולכן יש להיסתכל עמוק וחזק על עצמך וזה מטהר לאט לאט. ההיסתכלות נותנת תובנה. הבנאדם שכח שהוא לא מוחו אלא משהו מעבר למוח ומעבר לגוף גם כן. לאט לאט אתה לא נותן למוח שלך מרחב מחייה כל כך גדול. מי שמסתכל עליו בתדירות המוח מתחיל להיתבייש ממנו והוא היהיה יותר חזק מהמוח. הוא מתחיל להבין את הפחדים שלו. אם הם מציאותיים או לא. הוא רואה שהוא יוצר אותם ואין לו שליטה על כך. נוצר בתוכו מנגנון שיקרי. וכאן חל המאבק כשאתה רואה שאתה שניי אנשים. אחד פאסיבי שהוא אתה האמיתי חסר היישע ואחד אגרסיבי שמחליט לגביי כל דבר ועושה לך מניפולציות. כאמור העניין לוקח זמן. צריך סבלנות אך ברגע שמצאת את הנתיב כל פעם שהאגרסיבי פועל פשוט תנוח. ואם הבנתי נכון ראיתי שדיברו כאן על שתיקה אז כן.. כאשר המוח ישתוק אנחנו נחווה שתיקה במובן של לא יבוא לנו לדבר. הל שלנו יהנה מהשקט הזה כי זה ייתן לנו כוחות להמשך לשלבים הבאים. השתיקה תיהיה כיפית. פשוט לא לעשות כלום. והיא ממכרת. אבל אסור לרצות אותה כי מי שרוצה זה הצד האגרסיבי. הפאסיבי שהוא אנחנו לא רוצה כלום. הוא נהנה ממה שיש. הוא האושר בעיצומו. אני לא יפרט כאן על עוד דברים כי עדיין אין צורך אבל המאבק הוא בין הפאסיבי לאגרסיבי. והמאבק היחידי שאדם יכול לעשות הוא להיות חזק ולא לתת לאגרסיבי לשלוט כל הזמן אלא לווסת את המינון שלו בהדרגתיות. השתיקה עושה את זה. וגם אם הוא לוקח שליטה לא להיתבאס כי זה מה שהוא רוצה זה דם בשבילו והוא אוהב דם. להינות. לקבל את הבאסה ולקבל כשטוב. להיות צופה במה שמתרחש והשאר כר יבוא לבד. לא לעשות מה שלא א לך. העצה שלי היא שבכל פעם שבנאדם מרגיש שהוא מדבר אבל בתוכו יש רגשות שליליים שיפרוש באותו רגע מהדיבור ויישב. שלא יתרוצץ. וזה נככון לגבי כל פעולה. כליש רגש שלא מחובר לפעולה עצמה אלא הוא מחתרתי אז לשבת בשקט ולנסות לעכל ולהבין אותו. בינתיים נראה לי שזה מספיק. בוקר טוב לכולם (-:

אנחנו לא חטאנו כששכחנו את עצמנו. אין כאן חט. כל אחד. כל בנאדם הגיע ממחוז אחר.

קראתי את מה שכתבתי

ואני מצוטט את עצמי...

"אני העזתי לענות לשאלות שקריות לגבי האמת

אחרי שנתתי תשובות שקריות"

הכוונה -

נתתי תשובות שקריות לגבי עצמי

זה חשוב כי ברמה מסויימת המערכת היחסים הראשונה שיש לנו

זה עם עצמנו

ולשקר אודותנו זה לחטוא לאמת עצמה

ברגע שאתם משקרים בתשובות שלכם אודות עצמכם והשורש שלכם... אתם מולידים שאלות שקריות

שאלת שאלות אמיתיות מכריע לגבי הסיכוי לקבל תשובות אמיתיות

והרצון >להסיק< את האמת מן התשובות

מכריע לגבי השאלות הנוספות שנובעות ממה שמבינים

הנכונות להתגבר על הפחד לקבל את התשובות האמיתיות

משחרר אותנו מלשפוט מה היא תשובה נכונה

הבנתם?

תשובה אמיתית היא לאו דווקא תהיה מה שנצפה לה כאמת

כמו שנצטרך לעבור דרך מה מותר ומה אסור להחשב כתשובה

אמיתית.

וכן מה מוגדר אצלנו כאמת בכלל

התגברות על הפחד הזה

נותן את הרצון לשאול שאלות אמיתיות

התגברות על הפחד מן האמת נותן חופש

עוזר להתמודדות עם הפחד להבין את האמת

לרצות את האמת

השאר כל אחד יגלה בעצמו

אני מודה לכולם

אני מודה לאלוהים

לא חשבתי שזה מה שיקרה

אני כותב כבר אולי שעתיים או יותר

חשבתי בהתחלה שיהיו לי דמעות

אבל לא

יש על עוד מה לכתוב מצדי

העניין הוא שאני לא מאמין שעדיין אכפת לי מהאמת

ובאמת אכפת לי ואני כבר לא זוכר על מה ולמה

למרות שאיבדתי את הטעם שלה

למרות איבדתי ממזמן כיוון

למרות שדפקתי את העסק קשות

והעזתי למרות הסיפור המדהים שלי

להסתובב כמה שנים בעולם מאז אותה תקרית

ולהעיז לקבץ נדבות

העזתי להפנות עורף לפרצוף האמיתי שלי

בגילגול הזה

אני העזתי להקשיב לשטן שאני בעצמי בראתי שאמר

עזוב זה לא זה

אני העזתי לענות לשאלות שקריות לגבי האמת

אחרי שנתתי תשובות שקריות

שקר זה חשבון מצטבר

והשכל בשירות האגו והשקרי אוהב לדבר על האמת השקרית שלו

אני הפנתי עורף לעצמי ולאמת

אני שקרתי לעצמי בטענה שאי אפשר לתקן או לחזור חזרה

אני רק זוכר שזה לא

יחד עם כל מה שאני זוכר שזה כן

מי זוכר למה?

אני הסכמתי להיות שותף לשגעון הכללי

למרות שהייתי צריך להצדיק אותו מחדש

ועוד לפי הכללים שכולם מפסידים בהם

!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שכחתי את מי אני עובד כי אני כנראה נעזבתי

אמרה איזו מורה רוחנית שפגשתי בהודו פעם

אם אתם מוכנים לשקר

זה בסדר תמשיכו לשקר

אם אתם לא מוכנים באמת אבל באמת לדעת את האמת

זה בגלל שעוד לא סבלתם מספיק

היא אמרה שיש לנו את החופש המלא לשקר

וגם את החופש המלא לחזור לאמת

אמר לי אבא של חבר

ואהבת לרעך כמוך אני השם

ומאיך שהוא אמר הבנתי משהו שאף פעם לא הבנתי

או שאולי ברגעים המיוחדים שכתבתי עליהם ההם ראיתי את האפשרות הזאת

לאהוב את האחר כמוני ואז השם בין שנינו

או דרכנו מתגלה

כמו שיש לחיצת יד שהיא שלנו

ועוד אחת שלו

נשמע סוף ;)

לילה טוב

אני חוזר לנקודת השקר והאמת

אף אחד הוא לא הסיבה המקורית לשקר שלכם

וכמו כן אף אחד הוא לא הסיבה המקורית לאמת שלכם

זה שקר לבקש משהו על מי שאנחנו - מי שאנחנו המוחלט

זה אומר שכל תנאי שאתם שמים בינכם לאמת זה מחיר שאתם מוכנים מרצון חופשי לשלם. אתם מבינים את זה?

כל שטות אתם משתפים איתה פעולה לגבי עצמכם נעשה מרצונכם החופשי.

אם אתם מדמיינים שאתם מוארים למשל

כמו מלכים או מסכנים למשל שלא כצורך.

זה תג מחיר שהסכמתם לשים על ראשכם שהתשלום הוא ניתוק מהזכות להיות עירום מחובר למציאות בלי שיעבוד לדמיון המשוגע שלנו. אנחנו אוכלים את מה שאנחנו מבשלים עבור עצמנו.

ולפעמים הכרטיס טיסה הוא בכיוון אחד

איך בדיוק אתם רוצים למכור את עצמכם?

לבקש משהו בעבור האמת או מי שאתם זה אומר לתת תג מחיר

עלוב לא משנה מה הוא.

זה כאילו לאמר לעולם אני מוכר אותך עולם

הבנתם למה אני מרמז?

אנחנו זה חלק מהעולם כי אנחנו יוצרים אותו

הערך המקורי לכל דבר בעולם הזה קיים בתוכנו

כשהערך הכי חשוב הוא אמת ואולי אהבה ואולי עוד אחרים

אלו הדברים היחידים שאנחנו יכולים לקבל ולתת שמזינים אותנו ואת תחושת החיבור שלנו להכל

המטבע המקורי הוא אצלנו בפנים

ואני במו ידי ברגע שאחזתי בערך האמיתי שלו

הסכמתי לסחור בו

אני מבקש סליחה מאלוהים

לא יודע ממי

איך שאני נזכר בזה עכשיו...

אני עצמי הסכמתי לסחור במטבע הזה

ולהחליף את הערך היחיד שלו בחילופין

אני הסכמתי לא לתת את המטבע האמיתי

ואני הסכמתי לקבל מטבע לא אמיתי מאנשים

להיות אמיתי בעולם הזה זה ערך אמיתי וזכותו של כל אחד.

כל שקר לאמת הזאת פוגעת בכבודנו האבוד כבני אדם

שאוהבים את האמת.

לאמר את האמת ולהיות האמת זה החוזה שלנו עם העולם בתור בני אדם. זה חלק מגן עדן

ועוד משהו אני לא מוכן לחתום עליו.

לדעת מה הערך האמיתי של המטבע שקוראים לו אמת

מחייב לא להפוך אותו לבורסה

אני ידעתי מתי אני הולך לשקר כנגד האמת ברמה כלשהיא

ואני ידעתי מתי מישהו אחר הולך לגרום לי לשקר

והערך האמיתי המהותי זה האם אני שיקרתי לעצמי

זה הערך האמיתי והיחידי

גידול העץ בכדי ליהנות מהפירות שלו

אומר שהאחריות היא בלעדית שלנו

בכדי שנוכל ליהנות מהפירות

זה מה שנשאר עבורנו זה החשבון האישי שלנו אם תרצו מול אלוהים

יכול להיות שנכון לאמר שיש את הגן עדן

ואנחנו נמצאים בכדי לשמור עליו ולטפח אותו

והוא קיים בתוכנו

זה שקר לבקש תודה על זה שאנחנו אומרים אמת

ולחשוב שאנחנו טובים... אנחנו לא!!!

עצם המחשבה כמה אני טוב מקורה ברמה מסויימת בטיפוח שגוי

להיות טוב לא קשור למחשבה. מחשבה כקרמה זה כבר תוצאה של מעשים שלנו מהעבר

לאמת אין ערך נוסף מלבד האמת עצמה.

ואף אחד לא צריך להודות לאף אחד שהאמת מתקיימת.

הפוך - אנחנו מבוססים בכזה חרא עמוק שההסכמים שלנו לגבי מה זה אמת, זה חלק מהחרא הזה

ברמות מטורפות. כל ניואנס מעפן באישיות שלי הוא קבלה על זה שמתישהוא הסכמתי לשקר - שוב!

זה שקר לבוא לעצמנו בטענות שאנחנו משקרים

זה שקר כל המניפולציות והמלחמות שלנו על האמת או השקר

זה הכל תולדה של הפיצול המקורי

והאמת שהפכנו אותה במו ידינו לשקרים

ולאחר מכן השקרים מנסים כביכול לתקן את האמת

כי כבר קיבלנו את זה שאנחנו מפגרים

אז אנחנו נלחמים על האמת דרך שקרים

וכולם עושים את זה באיזו שהיא רמה ארצית

שכולם רגילים לצבע ולטעם של זה

כולם רגילים לזה שכולם נראים אותו דבר

אני זוכר שממש יש הסכמה כללית שזה המשחק

אחרת לא הייתי יכול לעלות על הדעת שזה אפשרי

זה שקר שמישהו לא אומר לנו את האמת כי האמת זה משהו פנימי ולא חיצוני. זה נכון מה אנחנו מסכימים לקחת.

לאמת של אנשים יש איכות חברים

יש ניחוח מאד מסויים שאולי אף אחד מאיתנו לא זוכר אותו

זה לא אומר שאנחנו מוגנים משקרים של אחרים

אבל הזיכוך שלנו עצמנו זה הנשק היחידי והכי חזק שיש לנו בלזהות שקרים.

וכנראה שהשם שומר על נאמניו מפני אויביהם

כלומר, לדעת מה האמת זה קודם כל איכות ויכולת שלנו האמת פועלת פנימה והחוצה ולא הפוך

ככה שכל טענה שלנו כלפי מישהו היא שקרית ביסודה

כל טענה שלנו שיש לנו בעלות על האמת כלשהיא

היא שקרית... אין לנו בעלות על האמת

יש לנו כל מיני דרגות של השתעבדויות

אליעד סיפר משהו לגבי טראומות ופחדים

שזה נכון שצריך להיות מוכן לכאוב וברמת הרעיון

או למעשה הכוונה הפנימית להיות מוכן לעבור דרך כל זיכרון לנצח נצחים בכדי לחזור לחיבור אל הנצח

להיות מוכן לחוות כל זיכרון כנצח

אליעד אולי הבין משהו שגם אני הבנתי

לכן ההסבר שלו כפי שהיה

שיש משהו בתודעה שלנו שאני לא זוכר אותו כרגע

שממש בוחר האם אני מודה להשם על החוויה

האם מה שקרה זה חלק ממני ומהכל

או האם אני בוחר לזכור נפרדות ממנו

אז בכדי להתחבר בחזרה לאחדות עם הכל

צריך להיות מוכן כבנאדם לחוות את הכל ללא מניעה

כי יש לנו בתודעה מעין מניעה לחוות כאב או הנאה

כאילו שברמת המציאות הייתה לנו בכלל בחירה

הרי לא הייתה לנו בחירה

ומכאן אני מגיע לנקודה של אשמה וכעסים מסויימים

יש סוג של רגשות אשמה שהם שקריים בכלל

ומקורם במחשבה שלנו

כלומר... אנחנו כלכך לא מוכנים לקבל את זה

שאנחנו שפלים ומסכנים בעולם הזה

שאנחנו פגיעים ושאין לנו הגנה מפני המציאות עצמה

ומתי שאנחנו אוכלים אותה או משקרים זה מוחלט

אז כחלק ממרידה קטנה במציאות

אנחנו מוכנים לשפוט את עצמנו שוב

או לבקר את המציאות - את עצמנו. ממש לחוות דעה

ולחשוב כמה אנחנו דפוקים ולהרגיש את זה

כן כן

יש לנו שטן פנימי שמצליף בנו בכדי ליצר רגש וכל הצלפה מחזקת אותו אנחנו גידלנו אותו.

הוא מתחיל בקטן והופך למפלצת

אנחנו השטן הזה!!!!!!!

כשהרגש הוא אשמה וחרא אמיתי

אחת הבעיות היא שיש משהו כמו דבק ברגש הזה שמחזק את הצורך להצליף וזה נדבק

ולמה אנחנו עושים את זה?

כדי להרגיש קצת כמו אלוהים!!!!!!!

כן כן

אנחנו מוכנים לייצר קצת חרא משלנו בכדי שנרגיש שאנחנו חזקים על עצמנו זה מה שאני עשיתי לעצמי.

לאחר שהצלחתי להתנקות ראיתי איך זה נוצר מחדש

אנחנו מוכנים לייצר הנאה קטנה עבור הפולחן הפרטי שלנו שהמחיר שלה הוא פצע עמוק וכואב.

זה האמת של המחשבה של האגו

משחק קטן שלנו עם עצמנו שאנחנו משלמים עליו ברגש ישירות

הבעיה היא שאין לנו בחירה לגבי אותו שטן

ברגע שאנחנו מצליפים כמה פעמים זה הופך להיות הרגל

בפנים אנחנו בגהינום ואחד השקרים הראשונים שלנו לגבי זה

זה שלא אנחנו אחראים - או - שמישהו אחר הוא גם כן שותף

או שאנחנו רואים מה חברים שלנו חושבים על עצמם

או בשיא היצירתיות שלהם מספרים לנו על עצמם

ובפנים חושבים לעצמנו... גם הוא: 1 2 3 4 5 6 7

למעשה יש לנו הסכם עם החברים הקרובים

אתה תקשיב לי ואני אקשיב לך כי אנחנו חייבים להיות ביחד בחרא הזה

והסיוט של הרע נתן לנו לגיטימציה לחפש סיוטים של טוב בשביל האיזון

זוכרים את המטבע שקוראים לו אמת????

ההוא הנקי היפה הפשוט החופשי

אז זהו שהתרגלנו למכור את עצמנו

המחיר כבר לא רלוונטי הכל כלול

כי אם אנחנו מחזיקים את השוט אז מי זוכר מי למעשה משלם???

ועל מה???

יש לנו רשימה למרתף עינויים שלנו

מוצאים מקורות חדשים לסבל הזה

מחלקים ציונים משערים השערות

בונים לנו אישיות וסיפורים

וממש מאמינים שלמישהו יש טוב אמיתי בסיפורים שלו

טוב אמיתי שמגדיר את הטוב שלנו

בכלל שכחנו את החטא שביצענו מול עצמנו

לעזאזל אני מדבר על עצמי כאן!!

שאני הסכמתי להתחיל לשקר שוב

שלא הערכתי את האמת

את הדבר הזה שאף אחד לא רוצה אותו

אבל ממש אף אחד לא רוצה אותו

אני לא זוכר את הפרצוף האמיתי שלי בכלל

אני לא זוכר את השכל האמיתי שלי בכלל

את הלב האמיתי שלי בכלל

את המהות כפי שגילתה את עצמה בפני

האמת העירומה

שהשכל מסוגל להבין אותה

כפי שהרב אליעד אמר, ואני מסכים

האמת לא צריכה אף אחד ולא מנסה לדבר

הדבר היחידי הוא שהיא רוצה שיבינו אותה

או לפחות מסוגלת לזה

לא זוכר למה ככה אני זוכר את זה

ובטירוף שלנו כל אחד מסיבותיו הטראומתיות

או האחרות נותן לשכל שלנו לשרת את האגו

או יותר נכון את הפיצול והפצע העמוק שיש בתוך התודעה שלו

יש אנשים שמאמינים שהשכל עצמו או ההבנות שלו הם הם האמת עצמה... אני חושב שזה שקר

רק אגו ירצה שמישהו יאמין בזה

יש אנשים שהחליטו שמילים מסויימות או ספרים מסויימים הם הם האמת. וזה שקר

אנשים שכחו או מעולם לא הבינו שהאמת היא זכותם המולדת

אבל אם יש ספר חוקים שמדבר על איך אפשר לדבוק באמת

או לחזור לאמת.. אותו ספר הוא קדוש

בכלל מדהים שספר כזה בכלל נכתב

אבל, ואני טוען שיש אבל גדול -

הקדושה נובעת מההבנה של האמת והקיום של מה שמחייה אותה..

אם ספר כזה מסוגל ליותר מזה זה בכלל מדהים

אך אני טוען שהקדושה האמיתית נמצאת בתוכנו

ואם יש דת כלשהיא היא תשרת את כל אלו

כמאמץ כנה של קבוצה לעשות את הדבר הנכון

ללכת על גן עדן

בעבור כולנו

באיזה שלב אתה נמצא עכשיו? או האם אפשר למחוק את הייצר הרע הזה שבתוכנו? המאבק הוא בהרגלים אין ספק. במכאניות. גם אני חווה את אותו הדבר. יש בי אתגר חדש של הילדות. טהור. ומידי פעם מבצבץ לו אותו ייצר מפעם שעושה דברים דפוקים אבל אני כבר כמעט ולא מאמין לו ו.. בא נראה מה יהיה. הכל בסדר שחר אתה רואה לא חשבתי ואני מאמין שגם האחרים שאתה משוגע חחחח: )) ) ) תגיד לי עברת פיצוץ? הוא נמחק לך לגמריי האיש הרע?

המןן הרשעע חח אסור לתת לו לחשוב בפנים הוא מוריד אותנו לבטן

כאילו יש לנו שגעון כלשהוא

זה מה שהבנתי שיש שגעון בחוץ שבני האדם חיים אותו

וכל עוד אנשים עובדים את השגעון הזה הם משקרים

כי הטבע האמיתי שלנו הוא לא משוגע

והוא לא שקרי

ויש שגעון פנימי שצריך להתמודד איתו

אותו מרד באמת. שמתבטא אולי בשטן פנימי

בכל מיני הרגלים נפשיים שלנו למרוד ולקלקל

המשמעות שאנחנו נותנים לדברים שהיא רובד אשלייתי מסויים.

הרובד של מה שנקרא הסיפור שלנו. זה כמו שזה נשמע - הסיפור שלנו. לא יותר. יש לו את המשקל שלו עד גבול מסויים.

הוא אשלייתי אבל הוא גם כן מחייב. מאד מחייב.

והעניין הוא כפי שאני זוכר.

שכמה ששיתפתי עניין עם השקרים של האנשים ונתתי לזה אמון.

במקביל למרד פנימי שהאמנתי שיש לי בעלות על האמת

כך נתתי אמון לדמיון בחוץ

הוא חזר והתחזק. ממש ככה

הבנתם?

מלהיות מחובר לאמת ולפנימיות כאשר ידעתי בוודאות איכן השקר ומה הוא מקורו.

הפכתי צד ללחשוב שהאמת היא השקר כי בפנים זה למעשה מה שהסכמתי לטעון

עד כי כפי שהאגדה מספרת. הולכים לאיבוד בשכחה עצמית

ואף אחד בחוץ לא אחראי לאמת שלנו

תקשיבו לזה - אף אחד הוא לא הסיבה המקורית שאתם משקרים לעצמכם..

בשורש של השקר אף אחד הוא לא הסיבה הישירה.

מבפנים אנחנו בוחרים בדבר מה ובחוץ חווים את עצמנו.

הדמיון הוא חלק ממה שאנחנו מציגים בחוץ ויש לו אספקט מחייב עבורנו. עבור הנשמה שלנו.

אני מבטיח לכם שלכל אחד ההתמודדות האישית שלו בנושא.

כל אחד והקופה הרושמת שלו ככה המערכת בנויה.

אהבתי. אני מקווה שניהיה חזקים בכדיי לעמוד על טעויות העבר וחא לתת להם למשוך אותנו חזרה לאותו המערבולת ושנעמוד בכאב שיזכך את המוח והלב ושלא נפחד להרגיש את האמת. (-:

אחד הסיבות שאני כרגע מתעניין ביהדות זה בחקירה להבין.

הם קיימת דרך אמיתית לעשות תיקון וזיכוך חזרה למצב התקין.

אני לא זוכר מה קרה לי אז ואני עכשיו נזכר בדברים שנשכחו

מה שברור לי. שעשיתי עברות או שיש סיבה קוסמית כלשהיא שזה לא נשאר.

אני לא זוכר בדיוק מה שקרה אך הייתי צריך להתמודד עם כל יצר הרסני שהיה לי בפנים שרצה לחבל במציאות ולגרום לרע.

אחד החוקים הטבעים שאני לא זוכר אותם כמו שצריך הוא שאנחנו ממש אוכלים את מה שאנחנו מבשלים.

מכיוון שאנחנו חלק מהאמת

מה שאנחנו מאכילים אחרים אנחנו אוכלים גם כן

אדם שמחובר להווה חייב להיות מוכן להישרף וכביכול לשלם ישירות על כל עברה בכדי להשאר מחובר לאמת.

זה דורש המוכנות לכאוב

וזה לא כמו משחק מחשב שיש פסילות ואפשר להתחיל אותו מחדש מתי שרוצים.

זה ממש אש חיה

ברגע שסוטים מהאמת ולא מוכנים לשלם ע"י כאב

ואני לא יודע אם זאת הדרך היחידה

כל שקר שאנחנו מתעקשים עליו שוב ושוב

הופך מיידית להיות האמת שבחרנו והוא מקבל את הטוטאליות שלנו

ואז למעשה השכל שלנו מזדהם והרגש והלב

אנחנו לא יכולים לחשוב את האמת

להחכים ממנה

להרגיש אותה

או כל ניואנס אחר אפשרי

המעשה הוא העיקר

ואי אפשר להחזיק חכמה ושכל ללא גיבוי של מעשים ואחריות.

כי מעשים לא נכונים פוגעים בכיול הפנימי שלנו

החיבור לאמת נותן לנו את השכל להבין מבפנים את העברות שאנחנו עושים במשמעות העמוקה שלהם..

ואין למי לבוא בתלונות או לאמר לא ידעתי או לא הבנתי

וברגע שאנחנו מתעקשים שלא הבנו ולא ידענו

אנחנו למעשה מכחישים שאנחנו חלק מהאמת עצמה

שממש וצריכים לשאת בתוצאות שנצרבות בתודעה שלנו

כשאני נזכר בזה עכשיו יכול להיות

שהמשמעות של ואהבת לרעך כמוך וכל אלו יש בהם משהו אמיתי.

שקשור לטבע האמיתי שלנו כבני אדם והוא לאהוב

לאהוב... לא את עצמנו כמיטב היכולת שלנו

לא את האלילים השונים שבעולם

לא את הטירוף שאנחנו מסוגלים לו

זה הגיהנום.

להיות מנותק ולשלם

אני עכשיו נזכר בחלק ממה שקרה...

כותב, בקבוצה הזאת של האתר...

ולא מאמין שאני נזכר בזה

איך ברחתי מאחריות

זה ממש להתמרד נגד אלהים והמציאות

כי בפנים הבנתי שזה למעשה מה שאני עושה

מתמרד ב - הסדר הפנימי הכי מוחלט עבורי

והנכונות שלי לשלם כפי שהבנתי שאני אמור

הייתה בכדי לא לתת לשקר לשלוט

כשהייתה לי שבריר של אמונה שהאמת שייכת לי

וכאילו יש לי בעלות על משהו

זה יצר את הפתח לבלגנים בשלב יותר מאוחר

תודה לך על השיתוף שחר

זה יפה, האמת היא הדבר היחיד

היפה במציאות אם ניתן בכלל להגדיר..

חזק וברוך (-:

עדיין יש לך את החיבור הזה שחר?

לפני שנים חוויתי הארה.

בלשון המדובר.

חשוב לי שרק לא תתחילו לדמיין כל מיני דברים.

אני נזכר עכשיו בדברים ששכחתי או שלא הבנתי.

והדבר נמשך בלי שהבנתי כמה חודשים או שבועות.

אני אתמקד עכשיו במשהו ספציפי עבור השיתוף תנסו להבין את מה שאני כותב בפשטות ממש בלי לפרש גם ככה קשה להבין את הענין אולי.

הייתי מחובר לשלם באספקט מסויים. מסויים כי היו עוד אספקטים.

נתמקד ברעיון החיבור לשלם שכולנו חלק ממנו.

העניין היה החיבור לכאן ועכשיו ולמקום.

כלומר. השאלה של מי אני ומה אני עושה כאן הושלמה

למה שאלה: כי היו המון שאלות שזאת הייתה השאלה הבסיסית.

ואז. מבחינת החיים עצמם המשמעות עצמה מתבטאת בתחושת חיבור מאד עמוקה שמרגישה טבעית כמו להיות בבית תמיד.

והתשובה של מי אני קיבלה צבע חדש

ומה אני עושה כאן גם כן

אני מצמצם את כל מה שאני זוכר לנושא אחד בכדי לא להעמיס.

מה שאני אומר. שלהיות מחובר למציאות והתחושה של זהות אמיתית ומשמעות קיימת. כממש חיבור עמוק.

זה ממש חיבור ולא רעיון או מחשבה.

ואז פגשתי אנשים שונים ומה שהבנתי כתחושת בטן שאנשים לא מחוברים

להוויה ולעצמם...

מה שאני מסביר עכשיו, אז לא היה לי במילים.

כלומר: מי אני + למה אני כאן ברגע זה + ומה אני עושה.

לא היה קיים עבורם באופן ודאי וזה היה ניכר בדיבור שלהם.

כלומר. אם היו מחוברים לא היה להם דיבור כפי שהיה להם

שרימז על העדר כלשהו של החיבור הזה

יש משהו מאד מיוחד בחיבור הזה מהסיבה שהוא למעשה תחושת הבית. שהעולם עצמו הוא הבית שלנו. ויש לנו חיבור אליו.

והמשמעות של הרגע נותנת וודאות אמיתית לעשיה שלנו.

מהסיבה שאין סיבה אמיתית למעשינו מבחינת האמת - אינסופ

לכן. כל מעשה שלנו משקף באופן ודאי את ההתיחסות שלנו לעצמנו ולמה שקורה - ולעולם. כלומר, לכל דבר יש משמעות כי הכל משמעי.

והמסר שלי אליכם:

הדבר הכי חזק שהבנתי הוא המשמעות לגבי מה שאנחנו עושים ומאמינים - מדברים.

וכמה חשוב לשמור על איזון של לא לשקר כנגד האמת כאשר קיימת.

מבלי שאני מסוגל לפרט כרגע. ההבנה שלי הייתה.

שהחיבור הזה משפיע על מה שנקרא אמת וביטוי של אמת ומשמעות.

כך שלא כל דבר יכולתי להרשות לעצמי לאמר ולחשוב

כי הוא היה חוטא לאמת שהייתה חלק או תולדה של החיבור הזה

ומעבר לכך שהשקר כביכול או עיוות שלי היה יוצר מעין גלים בים

שהייתי צריך להתמודד איתם לאחר מכן ולחוות סוג של כאב.

כלומר, ובכלל. הצורך או הנכונות לשקר או לא להיות חלק מהחיבור הזה. הוא חלק מתקראו לזה השיגעון שלנו או הכל דבר אחר.

אבל החיבור יוצר מעין סדר פנימי טבעי. שלחרוג ממנו ממש יוצר נזק...

כל אחד מהאנשים למעשה היה בתוך היצירה של עצמו לעצמו ולמציאות. ומכיוון שהיו כל מיני רמות של מעין עיוותים אצל האנשים

לגבי מה שוודאי במציאות הדבר גרם לי לשתוק המון.

כי לא ידעתי מה לעשות, והיה לי כמעין הרגל צרכים של הנפש שלי להגיב. מה שלא בא לידי ביטוי כי אותו אני שהיה שגם כן יוצר מציאות דמיונית היה מאד מאד ממוזער.

כל שיתוף פעולה מהותי אותי שלי עם השקר של האנשים...

אילץ אותי למעשה לשקר גם כן. וזה גרם לכאב כלשהוא

ואני מסכם במסר.

שהאמת עצמה ממה שאני זוכר הוא משהו בתוכנו שאנחנו מחוברים אליה. יש לה איכויות עבורנו ובמצב כנראה טבעי היא חלק מאיתנו ממש בגוף.

וסטייה ממנה שיכולה להתבטא בכל מיני דרכים. גורמת לכאב שמרגישים בגוף. מכאן שיש סדר ותכלית לעצמנו ולחיים.

כלומר, החיבור לאמת נותן כמו מורה פנימי חוקים לגבי מה מותר ומה אסור. החוקים לא כתובים ויש חופש לעבור עליהם. אך הם למעשה חקוקים בבשר החי שלנו ממש ככה - בבשר החי.

וניתן להבין אותם מבפנים.

זה אחד האספקטים של חוקים בעולם הזה בין בני אדם ואולי בכלל.

שהמדהים הוא שניתן להבין אותם מבפנים דרך הרגשות שלנו והשכל שלנו שמצליח להבין את המציאות באופן ישירה.

כשלא נאמנים לאמת, שהיא גם שומרת עלינו

מאבדים אותה.

ומזדהמים, ונשכחים. ממצב של זכירה למצב של שכחה וחזרה לכאוס.

ועוד פעם המסר.

אחד האוצרות שלנו זה החיבור לרגע הזה במימוש שלו

אז אפילו עם אין את החיבור הזה. לפחות בכדי לעשות את המאמצים שהחיבור הזה יקרה ונחזור ממש הביתה

כדאי לעשות מאמץ, כל מאמץ כנה בכדי שהרגע הזה יהיה שלנו