... מי שמחפש בתוכו את מחוייב המציאות, ומרחיק את מחשבתו מאפשרי המציאות, על ידי שלילת האפשרי, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע לידיעת המחוייב. כי את המחוייב, אי אפשר לדעת באופן ישיר מוגדר ורצוני שנובע ...

לא לדעת / ידיעה / חוסר ידיעה - מה טוב ב לא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות של הדבר, על ידי זה הוא יודע אותו. והנה, כל הדברים בשורשם הם אחד. וכל הדברים הם צורות שונות של ... הגדרה ואין גבול. כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, שזהו חיבור ההפכים. וכאשר רואים בכל דבר, את כל שאר הדברים, הרי שלא רואים שום דבר ולא יודעים שום דבר. ... הכל אחד. והפירוש של כל זה ברמה המעשית, הוא שכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את האדם ששונה ממנו, וכאשר האדם מקבל את המציאות כפי מה שהיא, וכאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו לא מבדיל בין טוב לרע. כי עץ הדעת הוא ההפרדה בין טוב לרע. וכאשר האדם מוצא את הטוב שברע, הוא כאילו לא יודע להבדיל בין טוב לרע. אבל השורש של זה, הוא הדעת השלמה, שהוא ידיעת השורש, ששם אין הפרדה בין טוב לרע וכולי. ונסכם: לא לדעת, היא האפשרות של האדם להכיל בתוכו את ההפכים ואת הדברים ששונים ממנו ושונים מרצונו. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא מקבל את זה באהבה, זה כאילו שהוא בוחר לא לדעת שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי הידיעה. תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש עוד משמעות נוספת. והיא, שאילו ידע האדם את הכל כל הזמן, הרי שהוא לא היה יכול להתקיים כלל. כי האדם יודע דברים שונים, אבל הוא יודע אותם בעוצמה אחרת. ואינה דומה ידיעת האדם את עצמו, לידיעת האדם את זה שהשמש זורחת בבוקר. ולכל ידיעה יש עוצמה אחרת. ואילו ידע האדם את כל הדברים באותה העוצמה, הרי שהוא לא היה קיים כלל. כי כדי לדעת משהו בשלמות, לשם כך צריך להתחבר אליו בשלמות. וכדי לדעת את כל הדברים בשלמות, לשם כך צריך האדם להיות הדברים עצמם. ואם האדם ידע כל הזמן את הכל בשלמות, הוא לא יהיה קיים כלל. והמציאות יודעת את עצמה. אבל המציאות מכילה בתוכה גם את אי הידיעה, דהיינו, את האפשרות של האדם לא לדעת, דהיינו, להיות נפרד מהאחדות של המציאות ולחיות בתוך עולם הנפרדות, שזאת השלמות. כי לדעת את הכל כל הזמן, זה לא מאפשר לשום דבר להתקיים. כי אילו כל הדברים היו יודעים את כל שאר הדברים כל הזמן, הרי שהכל היה אחד, ולא היה קיים שום דבר. ואי הידיעה, היא זו שמאפשרת לאדם לא לדעת את האחדות, ולהיות נפרד ממנה, לצורך קיום העולם. ...

... לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה להקשיב? הרצאה על איך לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה להקשיב? ... לענות בראיון? איך לענות לשאלות קשות? איך לענות כשאתה לא יודע מה התשובה? מי יודע יותר ממי? יודע ולא יודע מי עדיף, איך למכור חוסר ידיעה? איך למכור ספק כוודאות? איך לא לפחד מחוסר ידיעה? תכלית הידיעה שלא נדע, 2 סוגים של לא יודע, 2 סוגים של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובע מידיעה, חוסר ידיעה שנובע מטיפשות, הבטחות של פוליטיקאים, איך לשדר ביטחון עצמי? איך לשדר שאתה בטוח בעצמך? ...

... שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד קשור האושר של האדם, למה ... הוא לא סובל. ומי שיתבונן היטב בעניין יראה, כי לדעת או לא לדעת, זה טוב ורע באותה המידה ממש. והשאלה היא, לא האם אתה ... להתרפא. שזה שהוא יודע שהוא חולה, זה לא גורם לו להרגיש רע. משום שהוא יודע בדיוק, מה התרופה למחלה שלו. אא"כ הוא יודע שהוא חולה, ... בין הידיעות שהוא יודע אותן, והן גורמות לו להרגיש רע. או לדוגמא אדם שלא יודע שהוא חולה, אבל הוא כן יודע שהוא רוצה להיות ... להיות חולה, או שהוא אולי חולה, היא גורמת לאדם להרגיש רע, כי היא מנוגדת לידיעה של האדם, שהוא לא רוצה להיות חולה. והרעיון הוא, שהאדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא יודע. כי אם האדם יודע שדבר כלשהו הוא טוב, והוא יודע שהטוב הזה קיים, אז האדם רוצה את המציאות, והוא מרגיש טוב. ואם האדם יודע על דבר כלשהו שהוא רע, והוא יודע שהרע הזה קיים, אז האדם לא רוצה את המציאות, והוא מרגיש רע. וזה לא ממש משנה, האם האדם יודע או לא יודע. השאלה היא, האם יש שלום ... האדם יודע. שלא יהיה מצב, שהאדם יודע שרע לו, בלי לדעת מה הפתרון לכך. ולאו דווקא שהאדם יודע שרע לו, אלא אפילו שהאדם חושב שאולי ... שהוא לא יודע מה הפתרון שלה. ואז ממילא הוא לא יכול לחוות שמשהו חסר לו, כי הוא יודע את המילוי והפתרון של כל דבר. וגם מי שלא יודע ... שיתבונן היטב יראה, כי גם מי שיודע את הכל, גם הוא מרגיש בדיוק, כמו מי שלא יודע שום דבר. כי גם הוא לא יודע על שום בעיה שאין לה ... משלים עם הבעיה. כי הוא מבין שקיומה של הבעיה, הוא מחוייב המציאות. ואז ממילא הוא לא יכול לרצות לשנות אותה, כי הוא יודע שאין ... ידע בוודאות מה הפתרון, בכל אחד מהמקרים, הוא לא ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו האדם לא יכול לדעת. כי יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה בטווח זמן כלשהו ובמרחב מקום כלשהו. אבל יש גם עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה פנימית. וידיעה פנימית פירושה, להבין את המהות הפנימית של הדברים. כי אומנם ... קיימים אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב או רע. אבל בסופו של דבר, הבנת המנגנון של האושר של האדם, היא דבר סופי, שאפשר לדעת את כולו. והכוונה היא, כי האושר של האדם, תלוי בהמון דברים. כי יש לכל אדם ... למלא את כל הרצונות האלו בפני עצמם. והאדם תמיד מרגיש שחסר לו משהו, משום שיש תמיד איזה רצון שאינו מלא. ולא משנה כמה האדם ...

... טוב / לדעת שהכל טוב - מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב? לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב. בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם יהיה לו את כל מה שהוא רוצה. רצון = חסר שונה מ: שלמות רגשית. המצב היחיד שבו האדם משתחרר מהרצון ומהחסר, הוא המצב שבו הוא יודע בידיעה שלמה שהכל טוב. כאשר האדם יודע שהכל טוב, הרי שממילא הוא מפסיק לרצות יותר טוב, כי אין יותר טוב והכל תמיד הכי טוב בשלמות שאין שלמות ... יותר / פחות טוב = אין יותר / פחות רע = הכל טוב תמיד באמת. כאשר האדם משתחרר מהרצון שלו לחלוטין, אז הוא מרגיש טוב באמת. מהי ידיעה שלמה שהכל טוב? מי שינסה לדעת שהכל טוב כדי להרגיש טוב, הרי שזה עדיין לא יהיה מושלם. ז"א כל זמן שהידיעה שהכל טוב, אינה נובעת מידיעת האמת הבלתי תלויה שהכל טוב, אלא רק מתוך אמונה בכך שהכל טוב, הרי שזו ידיעה שאינה שלמה. אם האדם לא יודע שהכל טוב, ומשום כך הוא רוצה לחשוב שהכל טוב כדי להרגיש טוב, אז כמובן שזה יותר טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו. אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת. ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת. פירוש: כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ידיעה שלמה. כאשר האדם יודע שהכל טוב + יודע את ה"אני" שלו, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. מאחר שהאדם אינו יודע עדיין שהכל טוב בלב שלם. ידיעה שלמה היא ידיעה שאינה משאירה מקום לשום דבר אחר מלבדה. ידיעה שלמה בלב שלם = האדם יודע אך ורק שהכל טוב ואינו יודע שום דבר אחר מלבד הידיעה הזאת, אפילו לא את ה"אני" שלו. כיצד ניתן להגיע לזה? על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית של המציאות. האמת האובייקטיבית של המציאות היא הדבר היחיד שאינו תלוי ב"אני" של האדם. מה בדיוק לחפש? לחפש את המהות של ה"אני". ידיעת המהות הפנימית של ה"אני" אינה תלויה בידיעת הלבוש החיצוני של ה"אני". כאשר האדם מחפש את האמת האובייקטיבית של המציאות על המהות של ה"אני" שלו, דהיינו, מחפש את האמת ללא שום אינטרס עצמי / שיקול אגו כלשהו, על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל טוב, ויודע את זה בידיעה שלמה = שלמות רגשית.