אני אענה לך כן מה השאלה דבר.

ש: מדיטציה מה קורה עם העניין של זה, מה זה נותן?

אליעד: מה אתה חושב שזה נותן?

ש: זה נותן לי את היכולת להסתכל על עצמי.

אליעד: תראה יש הרבה סוגים של מדיטציות.

ש: עזוב כאילו את הזה אני מדבר לא זה שאתה כאילו אומר את זה עם מחרוזת.

אליעד: אז אתה צריך להסביר.

ש: את זה שאתה מתבונן בעצמך לא שאתה.

אליעד: בא נעשה הפוך, מה נותן לך מדיטציה שבה אתה חוזר על "מנטרה", בסדר בא נעשה הפוך, כשאתה מתבונן בעצמך זה ברור מה זה נותן לך.

ש: לא מנטרה אתה שם המשכים על עצמך זה כמו שאתה כאילו.

אליעד: לא אז מנטרה נותן לך טוב.

ש: זה כאילו מרגיע אותך זה איזשהו דגר שאתה חוזר עליו.

אליעד: בא נראה בא נמשיך עם השאלה שלך, מה השאלה שלך.

ש: לא אבל את זה אני לא רוצה לשאול כאילו את השאלה שאמרת זה לא מעניין, אני רוצה לשאול את זה שאתה מתבונן בעצמך במה שיש.

אליעד: אז מה השאלה?

ש: כאילו מה זה נותן לך?

אליעד: שאתה מבין טוב יותר מי אתה מבין טוב יותר וככה עד כשתבין שזה אחד אבל זה לא שאלה מעניינת, אנחנו נשאל מה שמעניין זה מה שלא רצית לשאול, עכשיו תסביר לי מה טוב בזה שבן אדם חוזר על מנטרה.

ש: הוא יוצא מהשכל שלו.

אליעד: כי הוא חווה פחות את השכל.

ש: כן אבל אז הוא נתקע אין לו שכל אמיתי.

אליעד: זה נכון אבל זה מביא אותך קצת לחוויה של "האין".

ש: בסדר אבל אם אתה מסתכל על זה.

אליעד: רגע ולמה זה טוב בא נסביר גם למה זה טוב, עכשיו זה טוב ואני אסביר למה זה טוב אבל יש משהו יותר טוב שהוא להבין אבל בעיקרון מה טוב בזה שאם אתה נגיד חוזר על איזה מילה אתה בעצם דופק לעצמך איכשהו קצת את המוח ואז מה שקורה שאחר כך כשאתה משתמש בשכל אתה לא נעול על כך שהשכל צודק כי אתה כאילו אומר "רגע אבל יש גם אפשרות לחשוב עליו בצורה שדומה לחוויה שהייתה לי כששיננתי איזה מנטרה", כאילו אסוציאטיבית אתה אומר "רגע אבל פעם חוויתי חוויה של אין הבדל, כשחזרתי על המנטרה אוקי, רגע אבל לא ידעתי אז מי אמר שזה שונה" כאילו זה נותן לך עוד פרספקטיבה על השכל, זה כאילו עושה לך זה נותן לך נקודת יחוס.

ש: אבל באיזשהו מקום אתה מקבל משהו מזויף זה לא משהו בדיוק אמיתי אבל אם אתה מסתכל על האמת כמו שהיא, אתה מסתכל בלי כאילו מנטרה.

אליעד: זה לא נכון אני אסביר לך למה, אם אתה מתבונן ולא עד הסוף אתה מקבל משהו מזויף וגם אם אתה משנן מנטרה ולא עד הסוף אתה גם מקבל משהו מזויף, זאת אומרת אם תצליח לחזור על אותו צליל עד כדי כך שתחשוב רק עליו הגעת לסוף, נכון אתה נעלם אבל גם אם תבין עד הסוף שאתה נעלם, זאת אומרת שניהם טובים השאלה אם הלכת עד הסוף כי אם אתה מפעיל את השכל אתה גם מבלבל לעצמך את המוח, אתה גם דופק לעצמך את המוח תבין מה אתה אומר אתה אומר "אם אני משנן מנטרה אני סתם דופק לעצמי את המוח, אני משקר את עצמי בורח מעצמי".

ש: לא אתה כאילו עושה, בורח לאיזשהו מקום נעים.

אליעד: אבל גם כשאתה שואל שאלות מה אתה עושה בעצם אתה משקר את עצמך כי כל השאלות זה שקר, כל השאלות והתשובות שלך זה שקרים עוד שקרים זה הכל שקרים, זאת אומרת שניהם אתה משקר את עצמך השאלה זה האם תלך עד הסוף כי אם תלך עד הסוף בשניהם תגיע להבנה של האחד של הלא יודע.

ש: זאת אומרת גם בדרך הזאת של שינוי מנטרות אתה יכול להגיע לאותה חוויה שאתה מגיע בדרך של הבנה.

אליעד: תשובה כן השאלה אם אתה הולך עד הסוף, זה לא משנה איפה אתה הולך אתה יכול ללכת לפה או לשם אם תלכי עד הסוף תגיעי החוצה.

ש: כן אבל אז אתה תלוי כל הזמן בפעולה הזאת של המנטרה כדי לחוות את זה.

אליעד: תקשיבי את שאלת קודם כל שאלת שאלה מאוד ספציפית "האם אפשר לצאת החוצה מהלופ", לא זה לא נכון כי אם אתה תצליח לעשות את זה עד הסוף זה כבר כל כך יחלחל בתוכך שאתה כבר לא תלוי בזה, אתה תוכל לעשות פעולות ותוך כדי זה המוח שלך יהיה כבוי. זה לא משנה מה שבאתי להגיד הקטע זה עד הסוף אני חושב שיותר קל זה להבין למה כי יותר קל להבין עד הסוף מאשר לנסות לשגע את עצמך כי כשאתה קם מהכיסא אתה כבר חוזר לשכל, נגיד שאתה עושה מנטרה "אוו" קמת חזרת לשכל מה עשינו אתה תמיד תהיה על הקונפליקט כי אתה צריך עד הסוף לעשות "אוו" עד שלא תדע שאתה קיים ותכבה זה מה שיקרה לך אבל אני מציע פתרון אחר, אני אומר תנסה להבין ואז אתה תוכל להמשיך לחיות פה ואתה עדיין בהבנה שזה אחד.

ש: סתם לחזק את מה שהוא אמר יש שמונים וארבע אלף דרכים להגיע להארה, לא זה לא משנה איזה דרך רק תלך איתה עד הסוף.

אליעד: נניח.

ש: לא המהות היא שזה אמת.

אליעד: אמרו אבל מה הבעיה כי אמרו נניח נו בסדר הבנו, מה אתה אומר?

ש: אני רוצה להגיד לגבי זה כאילו יש ערך נוסף לדעתי כן, יש ערך נוסף לדעתי בקונספט שלך כי בקונספט שלך נכון אתה יכול לעשות משהו עם זה ולהגיע לזה אבל יש פה עניין של שכל.

אליעד: אין ערך נוסף בקונספט שלי זה היה ברור שנגיד את זה, רגע איך ערך נוסף בקונספט שלי כי הקונספט שלי לא סותר שום קונספט.

ש: אני לא אמרתי שזה סותר.

אליעד: לא מה זה הקונספט שלי מבחינתי תמשיך בשלך רק אני אומר לך תלך יותר מהר קדימה.

ש: אני לא מדבר על הקונספט שלך אני מדבר על ההבנה כשאתה מבין אתה מפתח את השכל שלך ויש לך עוד ערך נוסף.

אליעד: ואז אתה סובל יותר.

ש: זה גם אופציה אבל אם אתה מגיע לסוף.

אליעד: יש גם ערך נוסף שאתה אפילו ממית את השכל.

ש: נכון אבל עדיין אני חושב שהשכל שלך זה גם אמרת את זה.

אליעד: ועדיין אני חושב שגם האין שכל שלך כן מה איתו?

ש: לא אני מדבר על השכל עצמו אתה גם מפתח את השכל זה לא רק.

אליעד: נכון אבל זה גם טוב לכבות את השכל.

ש: לא אבל אני רגע, נגיד לא את התוצאה אני מדבר השאלה זה עם איזה שכל, אתה יכול להגיע עם שכל קטן אתה יכול להגיע עם שכל גדול, אני מדבר כאילו בנפרדות על השימוש בשכל.

אליעד: אבל מה נותן לך שכל גדול עד שלא הגעת לסוף אם יש לך יותר שכל או יש לך פחות שכל זה טוב באותה מידה.

ש: נכון בהנחה שמגיעים לאותה נקודה עם שכל, בן אדם עם שכל גדול.

אליעד: אם הגעת לאותה נקודה תאמין לי שמצבך אותו דבר.

ש: ומה לגבי השכל עצמו הגודל של השכל?

אליעד: השאלה לי איפה קל להגיע יותר לאותה נקודה.

ש: אבל זה כבר אינדיבידואלי אני חושב כי יש אחד שכאילו, אני חושב לא אמרתי שאני יודע.

אליעד: ברמה הלוגית אתה צריך לנסות לדפוק לעצמך את המוח לגמרי בקטע של המנטרות כדי להגיע למה שאנחנו מדברים, אתה כאילו צריך לאשפז את עצמך בכפייה אבל לצאת מהשכל שלך לגמרי זאת אומרת שאתה כאילו לא תדע שאתה קיים, עכשיו אין משוגע שלא יודע שהוא קיים אתה צריך להיות יותר משוגע מכל המשוגעים בעולם, אתה צריך כל כך לדפוק את המוח שאפילו לא תדע שאתה קיים.

ש: תגיד לי שניה וויפאסנה לעומת זאת זה לא מנטרה זה שאתה כאילו אתה מסתכל על הגוף שלך אתה יורד לנקודה.

אליעד: אתה יודע מה זה ויפאסנה, ויפאסנה זה שאתה שותק יש ויפאסנה שאתה חושב על הגוף ויש ויפאסנה שאתה לא חושב על הגוף במקרה איפה שאתה ישבת אמרו לך "אל תשתוק סתם, תשתוק ותחשוב על הגוף", לא אבל זה לא קשור לויפאסנה לא ויפאסנה זה לשתוק השאלה מה אתה עושה שם, אתה איפה שישבת אמרו לך תעשה ככה יש מישהו אחר שעושה ויפאסנה ועושה אחרת.

ש: בסדר.

אליעד: לא אז אל תשאל...