אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הנאה ✔הנאה - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ✔ובו יתבאר עניין ...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
קבל ייעוץ אישי
ישירות מאליעד כהן!
אין בעיה! יש פתרון!
צור קשר:
050-3331-331
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖶 הנאה - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי

ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות?

והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו מתמלא. כי טוב, הוא כאשר רצונו של האדם תואם את המציאות, ורע הוא כאשר רצונו של האדם מנוגד למציאות. וכאשר רצונו של האדם מתמלא, אז נוצרת הנאה, על ידי השלמת הרצון והחיסרון של האדם. כי הרצון, הוא חיסרון. כי האדם רוצה את מה שחסר לו, ומה שהאדם רוצה, זה מה שחסר לו. ותחושת החסר של האדם, היא הרצון של האדם. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, אז מתמלא אצלו חסרונו, ועל ידי זה נוצרת הנאה.

והנה, בעיני העולם, יש הנאה גשמית ויש הנאה רוחנית. כי בעיני העולם, יש אושר פנימי ויש אושר חיצוני. ואושר חיצוני הוא, כאשר האדם מאושר ושמח, מכך שהמציאות החיצונית היא כרצונו. כגון לדוגמא, שהאדם שמח מכך שיש לו בית. שהבית הוא חיצוני לאדם, והאדם שמח מכך שיש לו בית, שהוא חיצוני לו. וזהו אושר חיצוני. וכאשר האדם נהנה ומפיק הנאה מדברים שהם חיצוניים לו, זאת נקראת הנאה גשמית.

ויש גם אושר פנימי. שהוא כאשר האדם חווה אושר, שאינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כגון לדוגמא, כאשר האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר, שעל ידי זה, האושר שלו לא תלוי בשום דבר חיצוני. וככל שההנאה של האדם, תלויה פחות במה שקורה מחוצה לו, ונובעת יותר ממה שקורה בתוך האדם, כך האושר הוא פנימי יותר. וכאשר האדם מתבונן באיזה עניין פנימי על עצמו ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי.

והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם.

כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא עושה, מאחר שהוא עושה את הכל כרצונו (וגם כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי).

וע"פ הנ"ל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אז לכאורה נראה, שהוא לא יכול להפיק שום הנאה גשמית ולא יכול ליהנות משום הנאה גשמית.

כי ההנאה, היא רק כאשר יש חיסרון. כי האדם, לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום חיסרון. וא"כ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי.

ובעיני העולם, נדמה להם, שמי שרודף אחרי הנאה גשמית, כנראה שהוא לא אדם רוחני. ומי שלא רודף אחרי הנאה גשמית, אלא רק אחרי אושר פנימי, אז כנראה שהוא אדם רוחני, או כזה שרוצה להיות רוחני וכולי. והכל ע"פ ההיגיון הנ"ל.

והאמת היא, שאין שום הבדל בין הנאה גשמית להנאה רוחנית. כי כל הנאה, היא גשמית, וכל הנאה, היא רוחנית, וכל הנאה, היא סבל, וכל סבל, הוא הנאה. והכוונה היא, שמצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש להן שורש, שהוא, החיבור של האדם, לאחדות של המציאות. וככל שהחיבור של האדם לאחדות של המציאות גדול יותר, כך האדם נהנה יותר. ובכל הנאה והנאה שיש בעולם, מלובשת שם אחדות המציאות. והאחדות של המציאות, שמלובשת ומסתתרת בכל דבר, היא הגורם המכריע, האם האדם ייהנה או לא ייהנה, ועד כמה הוא ייהנה או יסבול, מכל דבר שקורה לאדם. ואין שום הנאה בעולם, שאינה נובעת מאחדות המציאות, שמלובשת בכל דבר.

ואחדות המציאות, היא חווית האלוהות. שהאדם חווה שהכל אחד, ושהוא עצמו אלוהים האמיתי / השלמות האלוהית. כי כאשר הכל אחד, אז ממילא אין שום הבדל בין המהות לבין הצורה, ואין הבדל בין אלוהים לבין הבריאה, ואז אין עוד מלבדו, ויש רק אלוהים, עד שאין שום משמעות לאלוהים, כי אין שום דבר שנפרד ממנו. ואז על ידי זה, האדם חווה את השלמות.

כי מנקודת מבט אחת, כל ההנאות שיש בעולם, הן כולן סבל. כי כל הדברים שיש בעולם, יש בהם חיסרון. כי כל דבר שקיים, יש בו חיסרון. כי קיומו של הדבר, תלוי בכך שהוא יהיה שונה מדבר כלשהו אחר, דהיינו, חסר צורה כלשהי. וכל צורה, חסרה את כל מה שהיא שונה ונפרדת ממנו. ולכן, כל הצורות חסרות. וכאשר האדם ממלא את רצונו על ידי השגת צורה כלשהי, דהיינו, שהאדם רוצה צורה כלשהי, ואז האדם מקבל את רצונו, דהיינו, מקבל את הצורה שאותה הוא רצה, אז האדם חושב על הצורה שאותה הוא רצה.

ואז, מצד אחד האדם חווה הנאה, מכך שהוא קרוב יותר אל השלמות, כי יש לו פחות חסרונות. אבל מצד שני, ההנאה תמיד חסרה. כי שום דבר אינו מושלם. וכל דבר שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חושב עליו, יש בו חיסרון. כי זה הטבע של הדברים, שהם חסרים את מה שהם אינם.

ולכן, תמיד כאשר האדם מרגיש הנאה כלשהי, תמיד תוך כדי זה, הוא היה שמח יותר, אם המציאות הייתה עוד יותר טובה. דהיינו, שהאדם תמיד רוצה את הטוב יותר, משום, שתמיד יש טוב יותר, כי בשום דבר שיש בעולם אין בו שלמות.

וכאשר האדם נהנה מאיזה דבר גשמי, תמיד ולעולם, כל הנאה שהיא, גם כזו שנראית כהנאה גשמית, כל הנאה שהיא, היא הנאה רוחנית. כגון לדוגמא שהאדם נהנה מאכילה ושתייה וכיו"ב, שאז האדם לא נהנה מעצם האכילה עצמה, כי זאת פעולה שהיא חסרת כל משמעות במקרה הטוב, והיא יכולה להיחשב למאמץ מיותר שנועד להשיג תכלית אחרת, אם מסתכלים על האכילה או על כל פעולה אחרת, בעין אמיתית. וכאשר האדם אוכל, ההנאה שלו, היא לא מעצם האכילה עצמה, אלא מעצם החוויה שהאכילה נותנת לו.

כגון לדוגמא שהאדם רעב, שאז הוא חווה נפרדות מאוד גדולה. שהאדם מאוד לא רוצה את המציאות, כי האדם מאוד לא רוצה את הרעב. והאדם חווה רעב, שהוא חוויה של חיסרון. ואז כאשר האדם אוכל, על ידי זה מתמלאת אצל האדם החוויה של החיסרון, והאדם מרגיש שבע, דהיינו, חווה מילוי של חסר. ועל ידי זה נוצרת אצל האדם הנאה גדולה. וכיו"ב לגבי שתייה, שהאדם חווה צמא וחיסרון מאוד גדול, ואז המים מרווים את צימאונו של האדם, ועל ידי זה האדם חווה אחדות עם המציאות, ונהנה מחוויית האחדות שמלובשת באותו הדבר.

ולכן יש כאלו שמתמכרים לאכילה, מה שנקרא אכילה רגשית. ולכן יש כאלו, שכאשר הם חווים לחץ וכעס, על ידי זה הם אוכלים יותר. משום, שהאכילה מספקת לאדם את תחושת וחווית השובע, שאותו הוא רוצה יותר מכל, שהוא חווית האחדות עם המציאות. וכאשר האדם מרגיש שחסר לו איזה משהו בחייו, שהוא לא מצליח למלא אותו, על ידי זה הוא מנסה להשיג את חוויית המילוי, באמצעות האכילה הגשמית, שהיא מספקת לאדם חווית שובע גשמי וממשי עבור האדם.

אא"כ האדם לא מוכן להסתפק בחוויית השובע הגשמי, והאדם לא מוכן להסתפק בתחליף שאינו אמיתי, שאז האדם לא מתמכר לאכילה, גם כאשר חסר לו איזה דבר אחר. וכל שכן, כאשר האדם חווה שהכל טוב לו, או שהחיים טובים יותר עבורו, שעל ידי זה, האדם אוכל פחות, רק כדי צורכו וחיותו, אך לא כדי להשיג את ההנאה שיש בתחושת השובע של האכילה.

וכאשר האדם אוכל איזה אוכל טעים, האדם נהנה יותר. וכאשר האדם אוכל, אוכל שאינו טעים, האדם נהנה פחות. משום שהאוכל הטעים, הוא מספק לאדם חווית אחדות יותר גדולה. כי האדם מתחבר יותר אל האוכל, והאדם רוצה יותר את האוכל. ואז, ככל שהאוכל הוא טעים יותר, כך יש יותר חוויה של אחדות, ופחות חוויה של נפרדות והתנגדות, ואז ההנאה גדולה יותר. וכאשר האדם אוכל, אוכל שאינו טעים לו, אז האדם חווה נפרדות והתנגדות אל האוכל, ואז ההנאה קטנה יותר, עד כדי סבל.

ולמה האדם רוצה טעם אחד יותר מאשר טעם אחר? כי לכל טעם, יש משמעות אחרת עבור האדם. ויש טעם אחד, שהוא מזכיר לאדם חוויה טובה כלשהי, ויש טעם אחר שמזכיר לאדם חוויה אחרת שלילית כלשהי. והאדם נהנה מהחוויה הרגשית, שהוא מקבל באמצעות האכילה הגשמית. ולפעמים, האדם נהנה יותר מהאוכל, כאשר הוא מוגש לו בצורה יפה ונאה, כי אז, בנוסף לחוויית האוכל, מצטרפות לשם עוד חוויות נוספות וכולי.

ולמה האדם אוהב טעם אחד, יותר מאשר טעם אחר? ולמה לפעמים האדם בוחר ליהנות מטעם אחר, ולא מאותו הטעם תמיד? ולמה רצונו של האדם משתנה כל הזמן? כי בכל פעם, האדם רוצה חוויה אחרת, שמוזכרת לו בצורה אסוציאטיבית, באמצעות אותו הטעם. ולכן בכל פעם האדם רוצה לחוות טעם אחר, כדי להשיג על ידו, חוויה אחרת, כפי מה שהוא רוצה באותו הרגע.

ולמה רצונו של האדם משתנה? ולמה האדם רוצה בכל פעם לחוות חוויה אחרת במינונים אחרים? ובשורשו, התשובה היא, כי הכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובלי שורשו, אין שום תשובה כלל. כי על כל סיבה, נמשיך לשאול איזו סיבה קדמה לה וכולי.

וכאשר האדם מקבל במתנה איזה דבר, בד"כ האדם נהנה יותר, מאשר אילו הוא היה קונה את אותו הדבר בדיוק, תמורת עבודה כלשהי. משום שההנאה גדולה יותר, כי יש איתה פחות חיסרון. דהיינו, ההנאה תלויה בגודל של השלמות שיש באותו הדבר. והאדם צריך לרצות את הדבר שאותו הוא מקבל. וכאשר האדם מקבל את הדבר תמורת עבודה, דהיינו, תמורת חווית חסר, אז ההנאה היא קטנה יותר. אך כאשר האדם מקבל את הדבר שאותו הוא רוצה, במתנה, ולא תמורת עבודה וחיסרון, על ידי זה יש יותר שלמות רצון, ואז יש הנאה יותר גדולה.

ולפעמים האדם רוצה לקבל את הדבר, דווקא תמורת עבודה ולא במתנה. כי בעיניו, יש יותר חיסרון כאשר הוא מקבל את הדבר במתנה, שאז לדוגמא הוא מרגיש שהוא תלוי בזה שנתן לו את המתנה, והאדם רוצה להרגיש שהוא אלוהים, ושהוא השיג את הדבר בכוחות עצמו, כמו שאלוהים עושה את הכל בכוחו של עצמו, שאז האדם נהנה יותר לקבל את הדבר תמורת עבודה, שהאדם האדם מרגיש יותר, שהדבר מגיע לו.

ויש גם, את הצד המנוגד. כי לאלוהים מגיע לקבל את הכל, ללא כל מאמץ, כי הכל שלו. ולכן, לפעמים האדם לא רוצה להתאמץ, והאדם נהנה יותר לקבל מתנה, כי הוא חווה יותר, את זה שהוא אלוהים, שמשיג את הכל ללא כל מאמץ וכולי.

וכאשר האדם מקבל איזה סכום של כסף, אז האדם נהנה מהכסף, כפי כמה שהוא חווה שהאושר שלו, תלוי בכסף שאותו הוא קיבל. וככל שהאדם מקבל סכום של כסף יותר גדול, וככל שהאדם חושב יותר, שהאושר שלו, תלוי בדברים שהוא חושב שהכסף יכול להשיג לו, כך הוא נהנה יותר מהכסף שאותו הוא מקבל. וזה משום, שהאדם חווה בבת אחת, שלמות חיסרון גדולה יותר. כי בבת אחת, נשלמים אצל האדם המון חסרונות.

וכיו"ב לגבי כל הנאה והנאה שיש בעולם. שתמיד האדם נהנה, מכך שהוא חווה שהוא קרוב יותר אל שלמות רצונו, כפי מה שהוא רוצה באותו הרגע. כי אצל אלוהים, רצונו שלם תמיד, כי הכל כרצונו תמיד. וככל שהאדם מתקרב יותר לחוויה שהכל כרצונו, כך טוב לו יותר וכולי.

וחלק מחוויית השלמות, מגיעה לאדם בצורה אסוציאטיבית. דהיינו, שיש אצל האדם חסרונות, שנשלמים אצלו בצורה אסוציאטיבית. כגון לדוגמא, אדם שבעיניו, רכב בצורה כלשהי, מייצג הצלחה. שאז כאשר האדם מקבל את הרכב הזה, על ידי זה האדם בצורה אסוציאטיבית מרגיש שהוא אדם מצליח, ואז נשלם (באופן חלקי) רצונו של האדם להיות אדם מצליח, כמו אלוהים שהוא מצליח תמיד, ואז האדם נהנה יותר.

ונמצא אם כן, כי יש שורש אחד לכל ההנאות. כי כל דבר יש לו שורש ומהות פנימית. דהיינו, שיש חוקיות שלפיה פועלת ההנאה של האדם. והחוק הוא, שככל שהאדם קרוב יותר לחוויה של שלמות אלוהית, דהיינו, שהאדם חווה טוב יותר שהכל אחד, כך האדם נהנה יותר. וההנאה הזאת, מלובשת בכל ההנאות שיש בעולם, ובכל הנאה, היא מלובשת בעוצמה אחרת ובצורה אחרת, עבור כל אדם בכל זמן ובכל מקום וכולי.

ונמצא אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, כי הכל זאת הנאה רוחנית בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חווית השובע, מזכירה לאדם באופן אסוציאטיבי, את חווית השובע ושלמות הרצון של אלוהים. ובין אם זה, על ידי זה שהאדם חווה חוויה אלוהית, שהוא אלוהים, באמצעות הרגשות שמתעוררים בו באופן אסוציאטיבי, כאשר הוא נהנה מאיזה דבר וכולי.

ואם לא היה לאדם שום רצון לחוות שלמות, אז הכל היה מושלם בעיני האדם. כי כאשר אין שום רצון לחוות שלמות, אין שום חיסרון כלל. וכאשר אין שום חיסרון כלל, אז הכל מושלם תמיד. ואז ממילא האדם לא היה יכול ליהנות כלל משום דבר. וכל ההנאות של האדם, תלויות בכך שהוא רוצה לחוות את השלמות, ושאותה הוא מנסה לחוות וחווה, באמצעות ההנאות השונות. וכל ההנאות הן רוחניות, משום שהן כולן ממלאות אצל האדם צורך רוחני לחוות שלמות. ובלי הצורך והרצון הזה, לא הייתה שום משמעות רגשית לאדם, לשום דבר שהוא.

כי כל ההנאות שבעולם, הן כגוף ללא נשמה, אם אין לאדם את החוויה של מילוי החיסרון שמלובשת באותו הדבר. והרצון של האדם לחוות שלמות, הוא זה שיוצר אצל האדם את ההנאה, כאשר הוא משיג דבר גשמי כלשהו.

וכאשר האדם רודף אחרי העולם כדי להשיג הנאה גשמית, הוא בעצם מנסה להשיג הנאה רוחנית, שמלובשת אצלו באותו הדבר הגשמי. כגון לדוגמא, אדם שרודף אחרי הכסף, שהוא רודף אחרי החוויה הרוחנית האלוהית, שהוא מקבל אותה, כאשר הוא משיג את הכסף. וכיו"ב לגבי כל דבר אחר. כך שהאדם רודף תמיד, רק אחרי הנאה רוחנית. וכאשר האדם לא יודע איך להשיג אותה מתוך עצמו, אז הוא מנסה להשיג אותה באמצעות השגת דברים חיצוניים, שגורמים לתודעה שלו לחוות שלמות של הנאה רוחנית.

כי יש בתוך האדם שני רבדים. הרובד של המודעות החיצונית והרובד של המודעות הפנימית, שהם, המודע ותת המודע של האדם. ובתת המודע של האדם, מתרחשים תהליכים שלמים כל הזמן. ובתת המודע של האדם, האדם זוכר תמיד, את זה שהוא היה אלוהים, דהיינו, שהאדם זוכר את זה שהכל אחד. והאדם תמיד משתוקק להשיג את חווית האחדות הזאת, שוב פעם ושוב פעם (ולכן יש רצוא ושוב, כי האדם רוצה להשיג אותה שוב פעם ושוב פעם, וזה אפשרי רק על ידי צמצום וכולי).

ותת המודע של האדם, שמנסה להשיג את ההנאה הרוחנית, הוא מניע את האדם, לחפש את אותה ההנאה הרוחנית. ובתת המודע העמוק ביותר, שם האדם כבר חווה את השלמות, והוא אינו מחפש דבר. ובתת המודע החיצוני יותר, האדם מחפש את ההנאה של האחדות, על ידי התבוננות פנימית, שאותה האדם עושה תמיד, בכל דבר בעולם, בעומק תת המודע שלו.

וברובד חיצוני יותר, האדם לא יודע איך להשיג את ההנאה הזאת באופן ישיר, ואז האדם מחפש להשיג את ההנאה הזאת, דרך הנאה גשמית. שהיא, בצורה אסוציאטיבית, גורמת לתת המודע של האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, שיוצרת הבנה של אחדות, שיוצרת חוויה של אחדות וכולי.

כך, שכל ההנאות הגשמיות שיש בעולם, הן בעצם מרדף אחרי הנאה רוחנית, שמסתתרת בכל דבר.

ויש גם את ההנאה הרוחנית. שהיא קרובה יותר אל השורש של ההנאה. כי ההנאה בשורשה, נובעת מהחוויה שהכל אחד. שהיא נובעת, מההבנה של האדם שהכל אחד. והנאה רוחנית, היא, הנאה שנובעת אצל האדם מהתבוננות פנימית, שהיא מקרבת אותו להבנה ולחוויה שהכל אחד.

ויש גם הנאה שנובעת מחוסר התבוננות, שהאדם מנסה להשתיק את השכל שלו. שגם זה סוג של התבוננות פנימית. שבה, חלק מהשכל של האדם, מנסה להתבונן על עצמו, מנקודת מבט של האין שכל. שגם זו התבוננות, שמובילה להבנה ולחוויה של אחדות.

אלא, שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ההנאות הרוחניות, הן הנאות של גוף. שהאדם אוחז בגוף ובצורה רעיונית כלשהי. כי הנאה רוחנית ואושר פנימי, הם כאשר האדם נאחז באיזה רעיון כלשהו. וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון.

וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ושל הידיעה. וכל ידיעה, היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה.

וכל הנאה שהאדם רודף אחריה, בין אם זו הנאה גשמית ובין אם זו הנאה רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות, שאינן ההנאה בשורשה, שבה אין שום גוף כלל. כי בשורש, הכל אחד ממש (וגם זה עצמו גוף, אלא שהוא גוף שלם וכולי).

וכל הנאה והנאה שיש לאדם, אין בה שלמות. כי בשום גוף, אין שלמות. משום, שהישות חסרה את מה שהיא נפרדת ממנו, ולכן אין שום שלמות בעולם, ולכן שום הנאה אינה שלמה. ולכן, לעולם ותמיד האדם רוצה את הטוב יותר, כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון.

והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון כלל. כי שום דבר לא חסר שום דבר. ואין שום נפרדות כלל, כנפרדת. אלא, יש נפרדות, שהיא אינה נפרדת מהאחדות. וככל שהאדם קרוב יותר להבין שהכל אחד באמת, דהיינו, שאין דבר כזה אחדות, כי הנפרדות היא בעצמה אחדות, כך האדם קרוב יותר אל ההנאה בשורשה.

ויש אנשים רוחניים, שמאסו בחיי הרוחניות, והם חוזרים לעולם הגשמי ונהנים ממנו בהנאה גדולה. משום, שבשלמות ההנאה, האפשרי (אפשרי המציאות) נכלל במחוייב (מחוייב המציאות). דהיינו, שכל מה שקיומו הוא אפשרי ומצומצם, הופך להיות מחוייב המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז הנפרדות והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל.

וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות מהמציאות בשורשה. אבל הוא יוצר נפרדות וסבל. כי הוא בעצם מגדיר אצל עצמו, שהגשמיות, היא נפרדת מהרוחניות. כי כאשר הכל אחד, אין שום הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. ומי שמחפש הנאה רוחנית, הוא בעצם מרחיק את עצמו מההנאה הרוחנית האמיתית, שהיא ההבנה שאין הבדל בין גשמיות לבין רוחניות.

ולכן, לפעמים האדם הרוחני חווה הארה רוחנית, דווקא כאשר הוא עוזב את העולם הרוחני, וחוזר ליהנות בעולם הגשמי. כי בשורשו, ההנאה מהצמצום של הגשמיות, היא עצמה השלמות. וכאשר האדם מתרחק מהרוחניות, הוא בעצם מתקרב אל השלמות, שבה, אין הפרדה בין רוחניות לבין גשמיות.

ומי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד. וכאשר, כל התודעה של האדם חושבת רק על דבר אחד בלבד, דבר שהוא חסר כל משמעות, כי הרי אין שום דבר שנפרד ממנו, דהיינו, כלום / שום דבר, וכאשר האדם חושב על הישות הזאת שהיא חסרת כל גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום עצמי. ואז בשעת ביטול, האדם חווה שלמות אמיתית, שאין בה שום חיסרון כלל.

וההנאה היחידה בעולם, שאין בה שום חיסרון כלל, היא ההנאה של ידיעת האחדות / אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום חיסרון כלל. ואם יש רצון, הרי שאי אפשר לרצות שום דבר, שאינו יכול להיות קיים. וכאשר יש קיום רק לישות אחת, הרי שאפשר לרצות רק ישות אחת. כי בשורש, אין אפילו לא פוטנציאל של נפרדות, ויש אחדות גם ברמת הפוטנציאל. כך שאי אפשר לחשוב ואי אפשר לרצות, שום דבר, מלבד מה שכבר קיים, שהוא קיים תמיד.

כי כאשר האדם חושב רק על דבר אחד, אז יש רק ישות אחת, והאדם יכול לרצות רק דבר אחד. ש"במקרה", רק הוא קיים תמיד. כך שרצונו של האדם מלא בשלמות ללא כל חיסרון. עד שהאדם אפילו לא יודע שהוא חווה את השלמות, כי הוא אינו יכול לחוות חוויה של חוסר שלמות. כ"כ טוב, עד שאין שום רע כלל, וממילא גם אין ידיעה של הטוב. כי מי שיודע שטוב לו, הרי שרע לו, לפחות קצת. כי בלי שום רע, אי אפשר לדעת שטוב וכולי. ובשלמות, שאין שום רע כלל, אין גם ידיעה של טוב.

וככל שהאדם יותר חכם אמת, דהיינו, מבין טוב יותר שהכל אחד, כך ההנאה שלו גדולה יותר. הנאה שאינה מוגדרת כהנאה, כי אין לה הפך וניגוד. ז"א, זאת לא חווית הנאה רגילה שניתן להגדיר אותה כהנאה, כי אין לה שום הפך שיגדיר אותה. וזו עצמה ההגדרה שלה, שהיא, חוויה שלא ניתן להגדיר אותה. דהיינו, שגם האדם עצמו לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי.

ואעפ"כ, יש גם נפרדות. ז"א כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא נראה כדבר והיפוכו. אבל בשכל שבו הכל אחד, שם ניתן להבין, שבאמת, גם הכל אחד, וגם בו זמנית יש נפרדות אין סופית. כי אחדות אמיתית, היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל.

והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, הנאה שאינה צריכה שום דבר, הנאה שאי אפשר להשיג אותה בשום דבר, כי אי אפשר לאבד אותה לעולם וכולי. ואעפ"כ, יש גם נפרדות. כי הכל אחד, ואעפ"כ, יש נפרדות, שהיא באחדות עם האחדות.

דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפ"כ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפ"כ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפ"כ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי.

והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל האחדות כנ"ל.

ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור.

ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות שונות, מתוך חוויה של אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה.

והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה מוחלטת, דהיינו, שאין בה שום שכל כלל, לא היה ניתן ליהנות ממנה בצורה מוגדרת. כי בשורש, יש הנאה שלמה, אך לא הנאה מוגדרת. כי אי אפשר ליהנות בצורה מוגדרת, דהיינו, אי אפשר לדעת שאתה נהנה, כאשר אתה חווה רק הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת.

ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל.

ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה של הרצון ושל המחשבה, כי אין אפשרות לחשוב על שום דבר מוגדר, ואי אפשר לשנות את המחשבה ואת הרצון וכולי. וככל שהאדם חכם יותר, כך הוא יודע ליהנות, מהר יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות.

וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה גשמית, אבל בתוכו, הוא נהנה מההנאה שיש בשתיקה, שתוך כדי הפעולה הגשמית.

ונזכיר רק, כי כל פעולה וכל מחשבה היא גשמית. ואי אפשר לדעת שאתה קיים, בלי להיות בחוויה של גוף תודעתי. וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי.

ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. וניתן לחוות באמצעותה, בצורה יותר מוגדרת, את ההנאה של האחדות.

כי ככל שההנאה מתקרבת יותר לשורשה, כך יש פחות רע, וכך חווית הטוב המוגדר נעלמת. ולכן יש גם את הצמצום, שבו יש טוב מצומצם, כדי שיהיה טוב מוגדר. ולמה צריך שיהיה טוב מוגדר? והתשובה בשורשה היא, כי הכל אחד ואין שום שאלה כלל.

וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפ"כ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות.

ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו מכוח אל הפועל, כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של המציאות, בלי שום שכל כלל כנ"ל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על השכל שיש באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של המציאות.

כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים לאחדות של המציאות, באותה הצורה ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפ"כ יש לבוש שונה של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר.

כי בשורש, הכל אחד. ואין שום אפשרות להכיר יותר או פחות את האחדות של המציאות. ואעפ"כ באחדות, שבה הכל אחד ממש,...

איך להשיג אותה לא רוצה את המציאות חווית אלוהות הצלחה אירועים של אחדות אחדות של צמצם את עצמו הדברים שלמות מצליח איך איך ל איך ליהנות איך ליהנות בשלמות איך נוצר איך נוצרות איך נוצרים איך נוצרת איך נוצרת הנאה אמת בשלמות גשמיות האמיתי החכם החכם האמיתי הנאה הנאה גשמית הנאה רוחנית חומריות חומרנות חכם חכם אמיתי כיצד נוצרות ליהנות ליהנות בשלמות נוצר נוצרת נוצרת הנאה רוחני רוחניות רוחנית שורש שורש ה שורש ההנאה שורש ההנאות של החכם של החכם האמיתי שלמות
הנאה, מה יוצר הנאה? איך נוצרת הנאה? מה גורם לך להרגיש טוב? מה גורם לך להרגיש רע? איך ליהנות יותר? מהי הנאה? מה יוצר סבל? איך להיות מאושר? מה גורם אושר? מה יוצר אושר? מנגנון האושר
הנאה, מה יוצר הנאה? איך נוצרת הנאה? מה גורם לך להרגיש טוב? מה גורם לך להרגיש רע? איך ליהנות יותר? מהי הנאה? מה יוצר סבל? איך להיות מאושר? מה גורם אושר? מה יוצר אושר? מנגנון האושר
הנאה, מה יוצר הנאה? איך נוצרת הנאה? מה גורם לך להרגיש טוב? מה גורם לך להרגיש רע? איך ליהנות יותר? מהי הנאה? מה יוצר סבל? איך להיות מאושר? מה גורם אושר? מה יוצר אושר? מנגנון האושר יש דברים שגורמים לך ליהנות פשוט יש דברים שאתה עושה שגורמים לך ליהנות אתה משיג גורמים לך ליהנות, עכשיו הוא אומר מה גורם לך ליהנות האם מעצם השגת הדבר או משהו אחר תהליך נוסף שקורה כאשר אתה משיג את הדבר. ש: תלוי דווקא בך לא. אליעד: כן שנייה לפני כן יש ככה נגיד בן אדם קונה חולצה חדשה לדוגמא אז הוא נהנה, עכשיו הוא אומר האם ההנאה תלויה בעצם החולצה כאילו האם עצם זה שיש לך את החולצה זה גרם לך ליהנות או שיש משהו אחר שקורה כשיש לך אתה החולצה, ממה נובעת ההנאה האם מעצם השגת הדבר או ממשהו אחר שקרה לך בתת מודע כשהשגת את הדבר ממה זה נבע. עכשיו מה שהוא אומר מההתבוננות שלו שהוא התבונן וראה שזה לא עצם השגת ... למסקנה הזאת כי הוא אומר אם זה מעצם הדבר עצמו אז אם עצם הדבר עצמו הוא טוב אז למה יש לפעמים בן אדם שנהנה מהדבר ובן אדם אחר שסובל נגיד לדוגמא ללמוד תורה נניח יכול להיות בן אדם שהוא מאמין שזה עושה לו מעוד טוב בן אדם שהוא לא מאמין הוא רוצה להתאבד ... יכול להיות שהשני סובל. עכשיו אז הוא אומר שכנראה שיש פה משהו נוסף שזו לא הצורה שהיא נותנת לך את ההנאה יש פה תהליך אחר שקורה, מה התהליך הוא לא אמר אבל יש תהליך אחר שהוא זה שגורם לך ליהנות. עכשיו ההוכחה היותר גדולה זה לא למה הוא נהנה וההוא לא נהנה זה למה אותו אדם עצמו פעם אחת הוא נהנה מהדבר ופעם אחת הוא לא נהנה מהדבר, גם בן אדם עצמו נגיד הוא קונה רכב חדש נהנה עכשיו אחרי זמן מסוים הוא פחות שמח אבל רגע אבל אם זה כל כך טוב אז למה אתה רוצה למכור אותו אז הוא אומר "לא אבל אני לא אוהב את זה", רגע אבל אם אתה ... תזונתי" מה שנקרא אז למה מלכתחילה שמחת שקיבלת אותו, אתה מבין ביחס לאדם עצמו יש שינויים האדם עצמו נהנה לראות איזו תוכנית ואחר כך הוא לא רוצה לראות את התוכנית ואחר כך הוא הוא עוד פעם רוצה לראות את התוכנית אבל איך יכול להיות אם התוכנית הזאת מעניינת ... רואה איזו חולצה יפה איזה אוטו יפה. אליעד: ואז נגיד כולם אומרים זה לא יפה. ש: ואחרי זה אני כבר לא נהנה מזה הסביבה השפיעה עלי. אליעד: כן אבל השאלה באמת האם זאת הסביבה האם באמת זאת הסביבה למה כי יכול להיות מצבים. ש: ממבט ראשון אני אוהב את זה ואחר ... יפה" ואתה אומר "עזוב זה המוני מדי, לא אני רוצה משהו ייחודי כזה" אז זה לא בגלל הסביבה. ש: אבל כל ההנאות הרגעיות האלה זה אומר בעצם שיש חוסר החלטיות מוחלט בעצם כי בן אדם לא מסתפק במשהו אחד. אליעד: אפילו החיים לכשעצמם בן אדם נגיד כמעט עשה תאונה וניצל ... להעביר את הפוקוס להגיד שבהתבוננות שלו הוא כאילו ראה שבסופו של דבר זאת לא בהכרח הצורה שהיא עושה את ההנאה אלא משהו תת הכרתי שהוא יוצר לך את ההנאה מהדבר לא השגת הצורה עצמה. זה מה שהתכוונת להגיד מה הבנת אתה? ש: יש כאילו את הפעולה הצורה החיצונית שאנחנו עושים בשביל מטרה מסוימת אז בעצם לא הדבר ...
הנאה אין סופית / ליהנות מהחיים - איך להגיע להנאה שאין לה סוף? איך ליהנות מהחיים?
הנאה אין סופית / ליהנות מהחיים - איך להגיע להנאה שאין לה סוף? איך ליהנות מהחיים? אין סוף. לכל הנאה שיש בעולם יש סוף. כיצד ניתן להגיע להנאה שאין לה סוף? תשובה: על ידי שהופכים את ההנאה לאמיתית באמת. הסבר: יש 2 סוגים של הנאה. 1 - הנאה סופית. 2 - הנאה אין סופית. הנאה סופית = הנאה שתלויה בסיבה כלשהי. הנאה סופית = הנאה שמתחילה ברמה X. יכולה לעלות או לרדת. אך בסופו של דבר אחרי השיא, היא תמיד תדעך. הנאה אין סופית = הנאה שאינה תלויה בדבר. הנאה אין סופית = הנאה שנובעת מעצמה. הנאה אין סופית = הנאה שנובעת מצד המהות של המציאות שנמצאת בכל דבר. הנאה אין סופית = הנאה שנמצאת כל רגע. מצד המהות של הרגע הזה. איך מגיעים להנאה אין סופית שאינה תלויה בדבר? תשובה: על ידי זה שגורמים לרע להיעלם. כאשר אין שום רע, ממילא הכל טוב. כאשר עדיין יש רע כלשהו היכן שהוא, הרי שהטוב עדיין תלוי בכך שלא רע. ז"א ההנאה עדיין תלויה בכך המציאות לא תהיה רעה. כאשר אין שום רע בעולם כלל, הרי שנוצרת הנאה של שלמות. כאשר אין שום רע בעולם כלל, האדם חווה שלמות והנאה אין סופית. איך מגיעים לזה? תשובה: על ידי התבוננות ושאלות. על האדם לשאול ולחקור תמיד את הסיבה שבגללה הוא מרגיש רע. כאשר האדם חוקר ומגיע לסיבה שבגללה הוא מרגיש רע, עליו ... של כל דבר = מבין את הטוב האמיתי שיש בכל דבר בשלמות = הנאה אין סופית. ההנאה אינה יכולה להסתיים, מאחר שכל דבר הוא טוב אין סופי. ...
הנאה משטויות - מהי מהות ההנאה משטויות? מה טוב בכך?
הנאה משטויות - מהי מהות ההנאה משטויות? מה טוב בכך? הנאה משטויות. מי שיתבונן בעניין יראה, כי יש המון בני אדם שנהנים ממה שנקרא שטויות. וליהנות משטויות פירושו, ליהנות ממשהו שאין בו הרבה שכל. כי שטויות פירושו דבר שאין בו איזה שכל. ואדם שנהנה משטויות, הוא אדם שנהנה מדברים שאין בהם שכל. והשאלה היא, מהי מהות העניין הזה של ההנאה משטויות? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש לנו בעצם 2 סוגים של הנאה. ההנאה הראשונה וה"יוקרתית", היא ההנאה מדברים חכמים שיש בהם שכל. וההנאה הפשוטה וה"זולה", היא ההנאה משטויות ומדברים שלא רואים את השכל שיש בהם. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי יש עוד 2 סוגים של הנאות, שהם ההנאות שנמצאים בנקודת הקצה של סוגי ההנאה הנ"ל. דהיינו, 1 - סוג ההנאה הגבוה ביותר הוא הנאה מדבר שהוא כולו שכל. 2 - ותחתיו יש את ההנאה החשובה הנ"ל שיש בה שכל. 3 - ותחתיה יש את ההנאה של השטויות, שאין בה כמעט שכל. 4 - והכי נמוך, ההנאה הכי חסרת שכל והיגיון, היא ההנאה שאין בה שום שכל כלל, הנאה פשוטה, ללא שום שכל, שהאדם נהנה בה משום דבר. ולכאורה, ההנאה הטובה ביותר והמכובדת ביותר, היא ההנאה שהיא כולה אך ורק שכל. וההנאה הנמוכה ביותר, היא ההנאה שהיא ללא שום שכל כלל. כי אפילו בשטויות יש שכל. והנאה שאין בה שכל כלל, לכאורה היא ההנאה הנמוכה ביותר. אך כפי שכבר ביארתי, שלמות כל הדברים ...
הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר?
הנאה - למה קשה ליהנות? איך ליהנות מכל דבר? איך ליצור הנאה? איך ליהנות מהחיים יותר? מי שיתבונן בעניין יראה, שכל אדם רודף כל הזמן אחרי הנאות. וגם מי שנדמה לו שהוא מתנזר מהעולם והוא מסגף את עצמו, ושאין לו עניין בהנאות, הרי שהוא בסך הכל רודף אחרי הנאות מסוג אחר. אבל כל בני האדם בעולם, הם נהנתנים, וכולם מנסים כל הזמן ליהנות. אא"כ האדם הוא מגיע לשלמות ההנאה, שאז ההנאה רודפת אחריו, והוא כבר לא צריך לרדוף אחריה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמאוד קשה לאדם למצוא הנאה. כי אם זה היה כ"כ קל, הרי שכולם היו נהנים כל הזמן. וליהנות בחיים צריך לדעת. ולא כל אחד יודע ליהנות. ומי שיודע איך ליהנות מכל דבר, הוא מאושר אמיתי. משום שהוא מפסיק לחפש את האושר. כי האושר הוא ההנאה המתמדת והאין סופית. ומי שיודע ליהנות מכל דבר, הוא מאושר באמת, כי הוא כבר לא רודף אחרי האושר. והשאלה הנשאלת היא, מהו שורש הקושי ליהנות? מדוע קשה כ"כ ליהנות? ולמה לא משנה מה יהיה לאדם, עדיין הוא לא ירגיש שלמות של הנאה? כי לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ירגיש חסר כלשהו. והשאלה היא, מהו שורש עניין החסר והקושי ליהנות? איך להגיע להנאה שלמה? וכפי שכבר ביארתי, בכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרון כלשהו. משום שכל דבר שיש ... כלום, גם הוא לא טוב לו. כך שתמיד האדם מרגיש חסר כלשהו. ושורש עניין הקושי של האדם ליהנות בחיים, הוא בכך שבכל דבר שיש בעולם, יש בו חסרון מצד ישותו. כי הישות של הדבר, מפרידה את הדבר מכל שאר הדברים, וזה החיסרון שלו. ולכן, קשה כ"כ ליהנות. אבל אף על פי כן, יש דרך ליהנות. וליהנות בשלמות. ולהפיק הנאה בשלמות מכל דבר. ואיך? כי כל הדברים שבעולם, למרות שהם נפרדים זה מזה, הרי שיש גם ... הכל אחד והם כולם אחד. ובכל דבר שיש בעולם, כלולים בו כל שאר הדברים שיש בעולם. וכדי ליהנות בשלמות מכל דבר, לשם כך על האדם להתחבר לנקודה הפנימית שיש בכל דבר, שהיא מחברת את ... הפנימית שיש בכל דבר, על ידי זה האדם מתחבר אל השלמות שיש בכל דבר, והאדם יכול להפיק הנאה שלמה מכל דבר. והדרך להגיע לנקודה הפנימית הזאת, היא על ידי זה שהאדם מחפש את ... שיש בכל דבר, בסופו של דבר האדם מגיע אל השלמות שיש בכל דבר, ואז האדם יכול להפיק הנאה שלמה מכל דבר ודבר. ...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הנאה - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈2 ב 250  👈4 ב 300     📞 050-3331-331
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הנאה, איך לנהל את הזמן? איך להעביר ביקורת בונה? איך לפרש חלומות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לשתול מחשבות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשפר את הזיכרון? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך להאמין בעצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך ליצור אהבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להיות מאושר ושמח ועוד...



שקט נפשי אמיתי - הספר על: הנאה, איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? כעס ועצבים? מועקות נפשיות וייאוש? דיכאון? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש אמת מוחלטת? האם יש משמעות לחיים? בשביל מה לחיות? איך להיות מאושר? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? למה העולם קיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע וסבל בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לביטחון עצמי, אימון אישי לבני נוער, טיפול אישי בתחום הנאה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2773 שניות - עכשיו 02_12_2020 השעה 11:02:05 - wesi1