הדשא של השכן. מדוע האדם מסתכל על הדשא של השכן?

ההסתכלות על הדשא של השכן היא פועל יוצא של זה שהאדם אינו מוצא את הטוב המושלם במה שיש לו.

להסתכל על הדשא של השכן = לחשוב על עתיד טוב יותר = לא להבין שהטוב ביותר כבר נמצא אצלך כרגע.

הסתכלות על הדשא של השכן = דמיון שהדשא של השכן טוב יותר.

מחשבה על עתיד טוב יותר = הסתכלות על הדשא של השכן שהוא האדם עצמו בזמן אחר.

נוסטלגיה = התרפקות על זמן אחר בעבר שהיה בו משהו טוב יותר ממה שיש ברגע הזה = הסתכלות על הדשא של השכן שהוא האדם עצמו בזמן עבר מוקדם יותר. אדם שחי טוב באמת, לעולם אינו מתרפק על העבר, מאחר שבכל רגע טוב לו לפחות כמו ברגע הקודם.

(במאמר מוסגר: הביטוי נוסטלגיה הוגדר בראשיתו כשם של מחלה המעיד על רצונו של האדם לחזור לתקופה כלשהי בעבר).

אם היה האדם מבין את הטוב האמיתי במה שיש לו, הרי שהוא היה חי את הרגע ואת הדשא של עצמו ולא את הדשא של אף אדם אחר.

ההסתכלות על הדשא של השכן, רומזת לאדם על חוסר הסיפוק שלו מהמציאות שלו כפי שהיא. התרפקות על העבר / עתיד, גם הם סוג של הסתכלות על הדשא של השכן.

חוסר הסיפוק מהמציאות כפי שהיא, נובע מחוסר ההסתכלות של האדם על המציאות דרך העיניים של המציאות עצמה.

אם היה האדם מבין את המציאות, את הפנימיות של המציאות, דהיינו, אם היה האדם מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם, ומה באמת טוב בדברים כפי שהם, הרי שהוא לא היה מרגיש שום חסר, ולא היה חושב שהדשא של השכנים שלו ירוק יותר או פחות משלו.

ברמה המעשית: נסה להבין מה טוב במצב שלך. נסה להסתכל על המציאות דרך הרובד הפנימי שמאחד את כל הרגעים השונים שבה. נסה להתחבר לגורם שאינו משתנה בשום רגע, שהוא בעצם חוט השדרה של המציאות. נסה להבין את המציאות דרך הסיבה שבגללה הדברים כפי שהם.

פשוט שב עם עצמך ותשאל שאלות על המציאות, עד שתגיע לכל התשובות האפשריות ועד שלא תישאר לך שום שאלה. אם לא תישאר לך שום שאלה, הרי שהבנת את המציאות, והרי שהבנת מהי התכלית ומה טוב ברגע שלך.

כמו כן, להסתכל על הדשא של השכן = תלות רגשית חיצונית. האדם תלוי רגשית במצב חיצוני של המציאות במקום בצורת ההסתכלות שלו על המציאות עצמה...