שלומי, אם הכל זה השתקפויות של הרצונות שלנו, אז זה גם צומח ודומם כמובן. יש רצונות שהם דיי מצחיקים, ויש כאלה מפחידים, ובתוך האדם כלולים כל הרצונות האלה שהוא רואה, אנחנו בחרנו (או שאולי לא) להזדהות עם הצורה האנושית, אבל אתה צודק מהבחינה הזו שהיצר החייתי שבנו, ההורמונים, האינסטיקטים ההישרדותיים, והכימיקלים במח שולטים בנו ולא אנחנו בהם ובכך איננו שונים מהחיות.

לדוגמא תופעה קדם וסתית, שגורמת לרוב הנשים להפוך למפלצות למספר ימים בחודש, זה ממש בדיחה של אלוהים... הוא כאילו אומר לא חשוב כמה את מפותחת רוחנית וכו... את עדיין חיה המנוהלת ע"י הורמונים...

אצל הגברים זה אפילו יותר גרוע... כי רובם נשלטים ע"י ההורמונים והצורך להפיץ את זרעם רוב הזמן,.

רוב בני האדם הרבה יותר קרובים מבחינת ההתפתחות לאמבה מאשר לאלוהים.

במה אנחנו שונים מהחיות, שהרי כל מה שאנחנו חווים שהם, הוא השתקפות של עצמנו, מה הדאווין שלנו?

מה אנחנו יודעים עליהם באמת?

ישבתי עם חבר, וספרתי לו שהיה מעניין לשמוע את השיחה של הכלב עם עצמו על הבעלים שלו חחחחח

בסוף חלק זה נאמר שמצד האמת אין הבדל בין בהמה לאדם, ושזה רק בסוף התהליך... ושבאמצע התהליך יש הבדל.

רק שחשוב לזכור שמצד האמת סוף התהליך או ראשיתו הם אותו הדבר ממש, כך שהתהליך לא באמת מתנהל מצד האמת באותה מידה בה הוא כן מתנהל, כך שזה משאיר אותנו בשורש שיש הבדל או אין הבדל הם אותו הדבר ממש, ואז אין שאלה מצד המהות, אלא רק מצד המשחק, אותו גם כן ההוויה הווה...