... אפתיה, שאננות, עייפות נפשית, חוסר חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפאטיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפאטיות וכיו"ב. ויש פסיכולוגים וכיו"ב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיו"ב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי. ובגלל שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי, אז ... תהיה כך או אחרת, אז ככל שיש לאדם רצון גדול יותר שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיו"ב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / עייפות נפשית / אדישות / שאננות וכיו"ב. ואם האדם יהיה "אופטימי" ויסתכל על חצי הכוס המלאה וכיו"ב, אז ממילא תחזור אליו האנרגיה שלו לעשות דברים וכיו"ב. וזה כמובן נכון, אבל רק באופן חלקי בלבד. ולמה? כי אפתיה / אדישות וכיו"ב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמא בדיכאון ועצבות, אז מה שקורה זה, שהמשמעות של האדם, לא נמצאת מחוץ לאדם, אלא נמצאת בתוכו. ואז הדברים שקורים מחוץ לאדם, כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפאטיות ושל חוסר חשק וכיו"ב. כגון לדוגמא אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיו"ב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת לו, ממה שקורה מחוצה לו, בעולם החיצוני. ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמא אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול להיכנס למצב של אופוריה ולתחושה של התרוממות רוח וכיו"ב, שתגרום לכך, שגם הוא יהיה בסוג של אדישות כלפי מה שקורה סביבו. וזה דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים, עד כדי כך, שלא אכפת לו מה שקורה בחוץ. ואדם שלא מתעניין באוכל, זה או בגלל שהוא כ"כ חולה, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול. או בגלל ... לאכול. ולא בגלל שהוא חולה, אין לו חשק לאכול. אלא דווקא בגלל שהוא מאוד בריא ומאוד שבע, ומאוד עסוק בדברים שמעניינים אותו, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול, דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת לכך שלא יעניינו אותו הדברים שקורים מחוצה לו. ... בעיה נפשית ומועקה נפשית פנימית, אז הדברים החיצוניים לו, מאבדים את המשמעות שלהם עבורו. כי האדם חושב, שהם לא יכולים להשפיע באופן משמעותי על האושר הפנימי שלו. ולכן האדם חווה חוסר חשק ועייפות כרונית לעשות דברים. בגלל שבתת המודע שלו נראה לו, שהדברים לא ממש יעזרו לו להיות מאושר יותר. כי בסופו של דבר, האדם עושה, ... גם אם הדבר הזה נראה כדבר חשוב, עדיין האדם לא ילך לעשות אותו. כי המאמץ, לא שווה את התועלת, בעיני האדם באותו הרגע. אבל כיו"ב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ... שלא ממש מעניין אותו לשנות את המציאות החיצונית לו. ואדם שחושב שהמציאות טובה כפי מה שהיא עכשיו, ואדם שחושב שהמציאות לא תהיה טובה יותר אם היא תשתנה, ממילא זה יוצר אצלו תחושה של קבלת המציאות כפי מה שהיא עכשיו, וממילא זה מוריד לו את החשק לנסות לשנות את המציאות. וזה לא בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי שהוא לא אפאטי לגמרי. כך שלהיות אפאטי לגמרי, זה אפשרי כמובן, אבל זה יביא את האדם לכך, שהוא לא יעשה שום דבר בעולם, ושלא יהיה קיום לעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע, והוא, ...

אחדות - רגש של אחדות - טוב או רע? אחדות, רגש של אחדות טוב או רע? הפעם נדבר על תחושה האחדות, וכיצד מרגיש מי שנמצא בתחושה של אחדות, ואיך בכלל אפשר לדמיין את הדבר הזה? וזו שאלה רצינית, כי אנשים חווים או טוב או רע, ואם אין דבר שאדם רוצה אותו, אז לא יהיה לו טוב או רע, כי זה מאוחד, ורק מי שחווה את זה יודע, האדם צריך בעצמו להגיע לתחושה. ויתכן שלהיות באחדות זה טוב, ויתכן שזה רע מאד. אך תחושת האחדות היא תחושה של אמת, כשהאדם מחובר למציאות שהכל אחד, הכל באחדות. ואין אפשרות לזייף או לשקר על המצאות בנקודת האחדות. זה כמו שאדם יכול לדמיין שהוא ציפור, אבל עדיין הוא לא מצליח לעוף ולהרגיש מה באמת החוויה של הציפור, גם אם יש לו דמיון מפותח וגם אם הוא לקח סמי הזיה, עד שהוא לא יהיה ציפור, זו לא תהיה החוויה בשלמותה. כמו כן האחדות, היא אולי רעה אולי טובה, אך העניין הוא תחושה של אחדות מלאה עד הסוף. התחושה היא תחושה של הכלה של סך כל הכוחות בו זמנית, אהבה, שנאה, טוב ורע, וזו תחושה אחרת לגמרי, ורק מי שחווה את אותה באמת, ידע שהוא שם, וזה לא אפשרי שיהיה כאן שקר. ה

... אהבה, שעמום, מה משנה, אפטיות, חוסר אכפתיות, אפטיה, החיים כמשחק, שיא השאפתנות, לרצות להפסיד ... משהו אחר אבל בעיקרון בקונספט נגיד את זה אחרת אם הייתי חושב שמשהו משנה הייתי סובל כי זה מעוד קשה לחיות כשמשהו משנה זה מאוד קשה כאילו. ש: אז אתה אפתי בעצם. אליעד: בצורה מסוימת כן אבל גם ההפך ... את יודעת אפשר להגיד שלא אכפת לי ואפשר גם להגיד שאני עושה הרבה דברים. ש: אז מה שאתה עושה. אליעד: זה גם וגם בן אדם שמשחק משחק ונהנה מהמשחק האם הוא אפתי? הוא לא אפתי הוא גם מבין שזה רק משחק ומצד שני הוא גם ...

אפאטיות / נרקיסיזם / אכפתיות / אמפטיה / התחשבות בזולת / מעורבות ... הזה נסביר, את הצדדים השונים של המטבע, לגבי התכונות ההפוכות של האפטיה / שאננות / וחוסר ההתחשבות בזולת מצד אחד, אל מול הגילוי ... בסביבה. ותוך כדי זה יתבאר גם הטוב שיש בנרקיסיזם אל מול תכונת האפאטיה וההתחשבות באחרים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אכן למטבע יש ... ללמוד לאזן את התכונות האלו ע"פ האמת. ואם נתבונן נראה, כי מי שהוא אפאטי לסביבה שלו, הרי שמהות העניין הזה היא, שהוא בעצם ממוקד במשהו ... את מחשבתו, והדבר הזה מגביל את האדם להסתכל על הצדדים. ומי שהוא אפאטי כלפי הסביבה ומי שהוא לא מתחשב באחרים ולא רואה אף אחד ממטר, ... רק על הבעיות שלו, בלי לראות את הפתרונות שנמצאים לידו. וכאשר האדם אפאטי ולא מגלה עניין במה שקורה סביבו, הרי שעל ידי זה הוא לא מסוגל לראות את הטוב שיש סביבו ולהיעזר בו. כך שהצד השלילי של תכונת האפאטיות ושל זה שהאדם מרוכז רק בעצמו ולא מתחשב באחרים, היא שזה בא ... שלו, אז באמת הוא הופך להיות קצר רוח כלפי אחרים, והוא הופך להיות אפאטי והוא מתחשב פחות בסביבה שלו. וכאשר משהו מטריד את האדם, גם אז ... שנמצא קצת רחוק ממנו. ובנוסף על כל זה, מי שלא מסוגל להכיל גם את רגשותיהם של אחרים ולהתחשב גם באחרים, גם זה בדיוק כמו מי ... ולמקד את כל המחשבה שלו, אך ורק בדבר אחד. ולפעמים האדם צריך להיות אפאטי בצורה קיצונית, כדי להיות מסוגל להתרכז במה שהוא רוצה להתרכז, ... מצב שבו האדם מאוהב בעצמו יותר מידי, עד שהוא לא מסוגל לגלות שום רגש של התחשבות בזולת, ובפרט לא רגשות של אמפטיה. והצד החיובי של העניין הוא, שלפעמים ... את עצמו אל האמת. דהיינו, אם על פי האמת האדם צריך לבטא עכשיו את האפאטיות, אז עליו להיות אפאטי ולא להתחשב באף אחד ולא לראות אף אחד ממילימטר. אבל אם צריך ...