קורה לי הרבה

הפירוש שלנו לדברים מסכים איתך. (-:

אהההההההההההההה

החלק הכי חשוב של ההסבר שכחתי

בנוגע לשקר שנשען על האמת

והשאלה של אמא שלי ל - מ - ה

תחשבו על זה:

הצורך להסביר לתת סיבה למה כמו מול אמא שלי

גרם לי כילד להרגיש כל הזמן מעבר לרגשות אשם

שאני משקר אבל תמיד!!!!!

כי לא הבנתי למה אני צריך להסביר כל הזמן

שאני עושה את מה שאני עושה

רגשות האשם תמיד היו שקריים

כלומר הצורך בסיבה

כי הסיבה מקורה בשקר שאני אחראי על מציאות

והאמת הייתה שאני תמיד הייתי שם

וזה יצר לי שורש לתחושת שקר לעצמי

הבנתם את השוס?

כל אמונה שיש לכם היא שקר שנשען על האמת.

והחלק האמיתי בכל האמונות שלכם הוא לא אחר מאשר אתם עצמכם!!!!!!!!!!

ועכשיו להשתתפות ממותנת בשאלה של לירן.

שני דברים הכי חזקים שלי מילדות.

אחד שאני אף פעם לא יודע

ואף פעם לא ידעתי

ודבר נוסף

שתמיד אמא שלי שאלה אותי: ל - מ - ה

ולדעתי שמה התחלתי או ממש התרגלתי

לשקר

כי היה משהו מאד מלוכלך בעימות הזה שאילץ אותי לחטוא לעצמי

ואני לא מתמקד כרגע ברגשות אשם

למה לא קיים בכלל

"ולמה" יוצר במובן מסויים את זה שאנחנו משקרים

כי הסיבות שלנו לדברים מבוססים על זה שקיימת בכלל סיבה

וכי קיים תירוץ לעצמנו או לחיים ובכלל

כלומר עצם זה שאנחנו מתחילים להסביר את קיומם של דברים הוא שקרי.

עצם זה שיש לנו קופה רושמת

אז מה זה שקר?

אומרים שלשקר אין רגלים

אך הוא נשען על האמת וכי בכל שקר יש אמת

ואני נשאר עם אמא שלי

כי כאן המפתח המעניין

כשאמא שלי שאלה אותי ל - מ - ה

כלומר כשניסיתי להבין ולהתפס לסיבה

אמא שלי הכריחה אותי להסביר את מציאות כדבר שקרי

מהסיבה שהיא הפרידה אותי מהסיבה המקורית

א - נ - י

כאילו שאני לא הייתי חלק מכל מה שקורה לי

כמו ילד תמים שהוא חלק מהכל

וברגע שהתחלתי להבין את המציאות דרך הפיצול הזה

נוצרה הבנה שקרית שהיא לא ממש הבנה עם כך

של יחס ביני לאמת

ואני חוזר שוב ללמה של אמא שלי

ברגע שאמא שלי שאלה אותי למה משהו קרה

כלומר היא שאלה למעשה למה אתה עשית

כלומר היא הפרידה ביני לבין המציאות

כאשר עצם הסיבה עצמה והתירוץ הוא הוא השקר

כי האמת היא אני

ואני זה הסיבה

ואני זה התוצאה כי התוצאה היא במציאות שהיא חלק ממני

לילדים משום מה זה מובן

אז כתבתי

על כיוון של מה זה שקר בכלל

בצורה יותר קיומית

ומכאן כל הרעיון של אמונה

אתה בטוח שזה נכון?

ואולי לא?

ברור שלא!

שלומי

למה לך להבין מה אמת ומה שקרי?

אם תתאמץ

יהיו לך הרבה רעיונות מה זה אמת ולמה היא אמת

ומה זה שקר ולמה הוא שקר

ואם תהיה באמונה שלמה לא תצטרך להסביר לעצמך

למה האמת אמת והשקר שקר

התורה האחרונה שלמדנו יחד לגבי אמונה מרבי נחמן

דיברה על זה

למשל מה שאנשים אומרים אמת / שקר לא קיים אלא רק בראש שלך

המיון עצמו אצלך בראש וכן ההחלטה הסופית לגבי מה שאתה קולט

יש 50% שזה אמת ו - 50% שזה שקר

כלומר

מה שנאמר בחוץ למשל על ידי אנשים הוא 100% אמת כנגד המציאות כי זה מה שהם אומרים. נקודה.

ואותו דבר לגביך מהצד השני

האמונה של נחמן כפשוטו

עכשיו יש לך התמודדות עם חרב האמת הפנימית שלך 50% 50%

ואם יש לך אמונה כלשהיא אתה במשחק מכור

מראש לרעיון לגבי המציאות או עצמך אתה לא בוחר או חושב, אלא ממלא הוראות

לכן עצם הידיעה מקורו באי ידיעה

כי מאיפה אתה יודע בכלל, אתה לא יודע בכלל

וזה נכון לא לדעת בכלל

כולנו תמיד ואף פעם לא ידענו שום דבר באופן ודאי

רעיון המחייב והאפשרי שאתם משתמשים בו מבלי שקראתי עדיין את הספר וזה יקרה בקרוב.

הוא כלי נהדר לדלל את כוח האחזות

את התקיעות על מים מלוחים

וייתכן שיותר מזה

ומקרב אותנו לאמת של אי הודאות

אי הידיעה

והערת ביניים:

המחייב - אפשרי. זה כלי, אל תהפוך אותו לאמונה כלשהיא

על תשתמש בו כמו פטיש ומסמרים לאמונות חדשות

אני כותב לך ועבורי כן?

שלא תחשוב שאני באתי לתת לך או לאחרים שיעור

אנחנו צריכים לרתום חזרה את כוח הרצון שלנו שמתווכח עם המציאות כי היא וודאית

ואז להתמודד עם האי הוודאות

מצד האינסופ אנחנו מחוברים ויש משהו אחר שאנחנו 100% לבד.

לחלוטין.

ובכדי להשאר באינסופ כל אחד בסופו של דבר צריך להתמודד עם זה

להסכים להיות א - נ - י

ומנקודה זאת כל מה שאנשים אחרים אומרים לא תופס עליך בכלל

לא בהגדרה של מי אתה לפחות ולא בהגדרה של האמת או המציאות

כי המציאות למשל קורת לכן קוראים לה הוויה

וגם מה שאתה מאמין על עצמך לא אמיתי

כמו למה לך לרכל על עצמך - אתה לא קורה?

ומנקודת האין

אם אתה תופס משהו אצל אנשים זה כי אתה למעשה נתפס בהגדרת היש שלך

אין לזה קשר אליהם בכלל

ובמהות גם לעצמך אין לזה קשר אמיתי בכלל

כל פעם מחדש אנחנו מסכימים לשתף פעולה מחדש

עם הצורות וההסכמות שלנו

להיות נפרדים בכדי לתת ביטוי שקרי לעצמנו או בהחלט לא מהותי

וכקומה נוספת אנחנו מתחזקים את הצורות וההסכמים והסיפורים והאמונות עם אנשים אחרים

ועם אני שקרי שאנחנו יוצרים

ולמעשה עובדים את זה לחינם

התפרעתי לחלוטין מנושא הכתיבה ההתחלתי

שלמה

אבל אם זה נתן לך פרספקטיבה כלשהיא

אז סבבה

שיהיה בריא

הבן אדם צריך לשאול לבדוק ולהבין עם עצמו.

אז איך נגלה את האמת למי שיש ו שקר?

מה שגורם לאדם להרגשה טובה לשמחה, זה האמת, מה שגורם לו לעצבות ועושה לאדם רע זה השקר.

אז מה אומרר?

שׁ פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהֵם אַנְפִּין נְהִירִין בְּחִינַת חַיִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" בְּחִינַת שִׂמְחָה. וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה וְעַל כֵּן עַל. יְדֵי זֶה זוֹכִין לַאֲרִיכוּת יָמִים. וּלְהֵפֶךְ שֶׁקֶר מְקַצֵּר יָמִים כִּי שֶׁקֶר בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין שֶׁהוּא פָּנִים דְּסִטְרָא אַחֲרָא מָרָה שְׁחוֹרָה עֲבוֹדָה זָרָה אֱלוהִים אֲחרִים בְּחִינַת מִיתָה בְּחִינַת עַצְבוּת רַחֲמָנָא לִצְלָן.

לכן אני "כאן", לשים סוף לספקולציות חחחחחח

אני אומר לך שלמה שלפעמים אפשר להרגיש בעננים כאילו הכל טוב אבל החיים האלה מביאים לאדם לפעמים פצצות לפנים מראים לך שאנחנו קטנים ולא תמיד יש שליטה על הדברים.

וגם כמובן לפעמים החיים מביאים לאדם דברים יפים, הכל ביחד.

גם אני מפחד מהרע אחי, למה לא?

אלא, שאולי יש אפשרות שאגלה שאני רוצה את זה

וזה משנה את החוויה בהתאם לא?

מסכים איתך שאולי, אבל בטוח שאני מרגיש שהוא לא טוב, ואם יש תאפשרות לטפל בזה ולהפוך אותו לטוב אז יאלה בלאגן, ואם מישהו נהנה ממנו שלא יטפל בו, מה אני לומר חח. (-:

אתה בטוח? ואולי הוא טוב? רק נדמה לנו שהוא רע?

אולי, אם נבין את מה שאיננו מבינים, נבין שהוא טוב

יש אפשרות כזאת?

יש דברים טובים לאדם ויש דברים שיזיקו לאדם לא הכל טוב ולא הכל אמת, צריך להבדיל יש גם תשקר שהוא המזיק לאדם זה הכל. (-:

אסור לצייר תרע שהוא טוב כי הוא לא. (-:

אם יש אלוהים ואם אלוהים כפוף לחוקים אז הוא לא אלוהים, אלא אם כן הוא בוחר זאת וכו'

נכון הקטע הוא שהחשיבה הזאת יכולה לבלבל אנשים, יש כאלה שיהפכו לשאננים הכל טוב זהו לא יעשו כלום לגבי עצמם ישארו במקום, והאמת שצריך לטפל בעצמך שמשהו לא טוב אצלך כי אנחנו בני אדם ולא השם זאת האמת. : )

אם אתה אלוהים נניח, ואתה לא מסוגל ליהנות מזה שרע לך, היינו אתה כפוף לחוקים של "העבדים" אז אתה עבד לחוקים. יכול להיות גם שאינך אלוהים, צריך לברר וזהו עד הסוף אם יש סוף בכלל חחח

הכוונה אין פיתרון קסם של חשיבה, שצריך לטפל במשהו מטפלים, ואם אי אפשר אז מקבלים את מה שיש בלב ברירה, מה לעשות יש לנו רגשות.

לירן, זה נכון שלפעמים אתה אתה חולה ומרגיש רע

(-: ולפעמים אתה חולה ומרגיש סבבה עם זה (כמו בצבא נגיד

עזוב אותך הכל חרטא, שכואב לבן אדם הוא מרגיש שכואב לו, שהוא בריא אז הוא מרגיש בריא, והחשיבה על האחדות אולי תרגיע תמחשבה אבל הכאב ישאר או הבריאות, ומה שצריך לעשות זה לטפל בבעיה ללכת לרופא וכו'.

עזוב אותך הכל חרטא, שכואב לבן אדם הוא מרגיש שכואב לו, שהוא בריא אז הוא מרגיש בריא, והחשיבה על האחדות אולי תרגיע תמחשבה אבל הכאב ישאר או הבריאות, ומה שצריך לעשות זה לטפל בבעיה ללכת לרופא וכו'.

שלומי התפיסה כולה היא שקר, לא?

ואמת היא רק בייחס לשקר

הגידור הוא בלתי אפשרי, ואעפ"כ הוא אפשרי

שקר בתפיסה הרגילה, הוא לשמוע או להגיד דבר מה, שלא תואם את מה שקרה או שנאמר באמת.

היינו, שהבנת השקר לא מוחלטת אם אינך מבין את מה שממלא ומקיף אותו, נניח לדוגמא האמת.

שלומי, בשביל שנחווה את זה, צריך להבין את זה בשכל

כל אֶחַד בשכלו וַיפרק הגדרותיו

ציטוט של הרבי משתרצה

הניפרדות חשוב להתייחס לאמת שלה אם החיים חשובים לבני האדם, ועם ההפך אז הכל טוב באחדות.

מה האפשרויות (-: ?

אין הבדל בין שקר לאמת - מצד האחדות השקרית

אין הבדל בין אין הבדל ליש הבדל - מצד הלא יודע המוחלט

יש הבדל בין שקר לאמת - מצד הנפרדות

מצד זה שיש הבדל, יש הבדל אבל לא במוחלטות

מצד זה שאין הבדל, אין הבדל אבל לא במוחלטות

מצד הלא יודע המוחלט - אין שאלה

נכון ואז אני אגיד לך שבוא נצמד למה שאנחנו כן יכולים להוכיח

או בוא לא ניצמד לדברים שלא ניתן כרגע להוכיך

כי אני האמנתי לאליעד וגילתי בינתיים, שכל התשובות נמצאות בתוכנו אם נתמקד בלמצוא אותן באמת

נכון, אני גם יכול להגיד לך שתוכיח לי שזה לא כך!

וגם אי אפשר להוכיח שאין כלום אחרי המוות, בגלל זה יש תאמונה. (-:

תכלית הידיעה שלא נדע כרגיל. (-:

תישאל את הדרוזים, את הקבליסטים, את המאסטרים! את האנשים שחוו את המוות וחזרו לחיים וכו'

אבל בגדול עמנואל, פה בדיוק ניכנס הקטע של האמונה, כך אני מאמין!

ונכון אני לא יכול להוכיח לך את זה באופן מדעי אבסולוטי!

איך אפשר להיות בטוח בזה?

רק שתדע שמבחינתי זה אחד מסיעורי המוחות היותר מעניינים שעשינו

עוזב עם הנשמה כמובן!

אז הזיכרון נשאר במוח או עוזב עם הנשמה?

אמרתי שהתודעה שוכנת במוח, ואחרי מאה ועשרים שנות אושר כאשר האדם ניפטר מהעולם, התודעה שהיא חלק מהנשמה עוזבת את המוח!

המוח הוא הבית של התודעה

אמרנו שהתודעה זה המוח וכל מה שהוא מכיל עד הרגע, שזה בעצם זיכרון

ואז אמרת שהתודעה / הזיכרון, עוזבים את המוח..

בזה אתה בטוח?

ב100 אחוז, ללא שום ספק!

בזה אתה בטוח?

כן

התודעה היא לא חומרה, היא תוכנה!

המוח מכיל את התודעה, הוא הכלי שהתודעה שוכנת בו!

כשהאדם ניפטר מהעולם אז גם התודעה עוזבת את מוחו של האדם, ושזה קורה אז המוח הוא רק בשר ודם ממש כמו מוח של פרה שקונים בשוק לאכילה על האש!

בסדר אני מצליח להבין את זה אבל זה מקשה עלי כי אני לא טוב במחשבים...

המטרה שלי היא להבין איך אתה חווה את התחום הספציפי הזה ואני יכול להבין במילים שאני יכול להבין

(-:

אתה בעצם אומר שהתודעה היא רק חלק מהנשמה?

מעין מחשב שמחובר לאינטרנט ובו בעת מקבל פקודות מהיוזר

אתה מרחיב, בא נחזור ונצמצם...?

גם התודעה היא כלי של הנשמה, ויש להם קשר של הלוך ורצה

התודעה ניזונה גם מהנשמה וגם מהמציאות שחמשת החושים קולטים אותה

אז התודעה זה המוח וכל מה שהוא מכיל עד הרגע והנשמה זה הדבר שמודע לתודעה?

לא, המודעות היא כלי של הנשמה, התודעה היא מאגר הזיכרון של האדם!

אם נמשיל מעולם המחשבים אז התודעה היא "ארדיסק"

תודה

הייתי רוצה ממש שננסה ביחד לפשט את המושגים של תודעה ונשמה לרמה שתהיה נכונה לשנינו

את הנשמה קצת יותר קשה להגדיר אז נתחיל מתודעה

אפשר לדעתך לומר שתודעה זה המודעות שלנו לעצמנו ולכל מה שאנחנו מודעים אליו כרגע??

תודה רבה, היחסים בנינו יודעים עליות ומורדות!

כשאתה מדבר מתודעתך אתה מעצבן אותי, לעומת זאת כאשר אתה נותן ביטוי לנישמתך אתה האהוב שבאדם עבורי!

אתה יודע שאני מכבד אותך מאוד

אז בוא נוריד את כל מה שקדם להרגע וננסה להבין את מה שאמרת עכשיו

התודעה והנשמה..

אני יכול להמשיך?

אני הכי רציני בנוגע לאמת ולא מוכן להתפשר עליה

רציתי לכתוב לך שהמלחמה היא בינינו לבין עצמנו

ולא ביני ליבינך

אז בוא נתחבק

בוא נהיה רצינים רגע וננהל שיחה רצינית מה אתה אומר?

על רקע נופי התפאורה של לירן שמיקמה אותנו פה...

הייתי רציני

והנשמה זועקת בקול ענות חלשה את האמת!

והתודעה זועקת בקול רועם את השקר!

נכון!!

נכון

ועיקר המאבק הפנימי שבאדם הוא בין האמת לבין השקר!

לירן, מה לדעתך השקר?

נגיד שהאמת היא תפיסת מציאות של האדם... אז זה גם השקר לא?

ואל תשקרו תגידו תאמת לגבי השקר. (-:

התודעה של האדם שהוזנה מרגע לידתו ועד לאמירה האומללה של עמנואל היא מקור השקר

בצלאל אני בוגר לגילי (-:

אם השקר מקורו מהאדם אז מה הוא?

או מה היא האמת?

מה שבא לך..

נו באמת עמנואל, מתי תתבגר?

השקר מקורו מהאדם!

האדם הוא מקור השקר!

אלוהים הוא מקור האמת!

הנשמה של האדם היא אמיתית!

האמת

אני אומר הגיע הזמן לברר מה הוא השקר, אז מהו לדעתכם? (-: