... של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות,
למה האדם יוצר לעצמו
סבל ולא
רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך - פרומו שאלה: כשאני מתבוננת אני מתחילה להטיל ספק במציאות, האם זה משנה? אליעד: ... עובדת אצל רובוטים, אם תאחרי לעבודה, הרובוטים לא יתנו לך אוכל. את פועלת לפי מה שקורה אצלך, את תמיד פועלת לפי השיקולים שלך. הבעיה שלך היא עם עצמך, זה לא משנה אם המציאות
אמיתית או לא. למשל יש לך חלום בלילה וזה הרי לא
אמיתי, האם זה משנה לך? לא. למרות שאם את יודעת שזה לא
אמיתי את מתייחסת לזה אחרת, וזה משחרר אותך, אבל, זה מעביר את הבעיה למקום אחר, כי כל זמן שיש משהו
אמיתי, אז כל הבעיות עברו אליו. כל זמן שיש משהו
אמיתי בעינייך, את חווה חווית צמצום כל שהיא. אם שום דבר לא יראה בעינייך כממשי, אז הסתדרת. אם כל הנפרדות לא תראה ... הוויה אחת שהיא ההוויה של הכל. ההוויה הראשונה היא דבר שאין בו שום צורה. בהוויה לא היה הבדל בין אני ולא אני. אז ההוויה היא החיבור של כל הדברים בבת אחת. ההוויה היא הכלום.
האדם הוא כל כך שקרן, שאת הממשי הוא הופך ללא ממשי. הכלום הוא כל כך לא ממשי בעיני
האדם, שהאדם לא יכול אפילו לחשוב עליו, אתה כל כך בטוח שהכלום לא קיים, שאתה אפילו לא יכול לחשוב עליו ואפילו לא לדמיין את זה. למעשה הכלום, קיים יותר מכל מה שקיים. אבל המוח של
האדם כל כך מעוות ועקום, זה אפילו לא מעוות, זה הפוך לגמרי, הממשות עצמה היא הכלום. והממשות עצמה, שהיא כל כך ממשית, עליה ... מושג מופשט מכיל בתוכו את המקום והזמן, השלם הוא המהות, לסך כל הדברים ביחד אנו קוראים השלם וגם כלום. האם לאהוב הכל זה טוב? זה רע, למה? נניח שאת אוהבת את הכל, אבל בכל זאת
סובלת, למה? כי את קיימת. עצם זה שאת חווה זה אני וזה לא אני, את חווה חסר. חסר לו את השאר. כשאת חווה שאת אוהבת את הכל, למעשה את חווה, זה אני וזה לא אני. אז אם את חווה לא אני, אז את חווה חסר, זה לא השלמות עצמה. שאלה: אז האם המטרה היא להיעלם? אליעד: משהו כזה. אני אגיד לכם איך להתחיל.
האדם צריך לשאול
את האמת, מה הכוונה? מה כרגע מציק לך? משם צריך להתחיל, מהדבר שהכי מוחשי. מה מציק לך? שאלה: שרבתי עם הורי לפני שעתיים. אליעד: מה מציק לך? אתה כרגע יושב ורואה תמונה שלך עם הוריך, ואתה חווה אי שלמות בגלל שכרגע יש לך זיכרון שקרה? למה זה גורם לך להרגיש רע? אנחנו בסך הכל
רוצים להבין את הבעיה. אם תבין את הבעיה תבין שאין בעיה, אבל קודם נבין מה הבעיה. למה התמונה מציקה לך? שאלה: אין תשובה. ... בואו ונתקדם. למשל עכשיו מישהו פורץ לך הביתה ומלכלך לך אותו, זה מציק לך, נכון? למה זה מציק? יש כאלה מאות דברים כאלה שמציקים לך, והם למעשה הורסים את חווית המציאות של
האדם. אז אם נצליח להיפטר מהם אז הכל בסדר, נכון? למשל מישהו שופך לך זפת על הרצפה, למה זה מציק לך? שאלה: כי אני צריך לנקות אחר כך. אליעד: האם אתה חייב לנקות? לא, אז תשאיר את הבית מלוכלך, אז למה אתה כועס? ואפילו שאתה מוכרח לנקות, מדוע זה מפריע לך? אז מה, מה הבעיה? שאלה: אני מנקה כי אני
רוצה שיהיה לי טוב. אליעד: אז אם אתה
רוצה שיהיה לך טוב, כל מה שאתה צריך להגיד, שלא אכפת לך מכלום, אז טוב לך? שאלה: מהבחינה הזאת טוב לי, אבל יש לי בעיה אחרת, שאני לא חווה את המציאות בשלמות. אליעד: אתה בבעיה חמורה, למה? כי אם היה אכפת לך מהניקיון, אז היה אפשר להבין מדוע רע לך, אבל כאשר אתה
רוצה להבין את המציאות בשלמות, אתה עדיין אפילו לא יודע מה חסר לך. אז איך רע לך אם אתה אפילו לא יודע מה חסר לך? מה זה אומר? מה זה נותן? איך רע לך אם אתה אפילו לא יודע מה זה? אז למה אתה
סובל? שאלה: אני לא יודע למה? אליעד: אם אתה לא יודע למה אתה
סובל, אז למה רע לך? אם מישהו אומר שאין לו מושג מה הוא
רוצה, האם יכול להיות לו רע? שאלה: אבל יש תשוקה פנימית. אליעד: אני מנסה להוכיח לך שאת משוגעת. זה כבר ברור, אבל אני
רוצה לתת לך עוד הוכחה, כדי שיום אחד ימאס לך להאמין לעצמך. תגידי די אני לא מאמינה לעצמי. יש משהו שאתה בטוח לא
רוצה אותו, אז אתה צריך לבקש את ההפך שלו. כדי שיהיה רע, צריך להיות משהו שאתה לא
רוצה אותו. אז מה הבעיה? אולי אתה לא
רוצה כלום, ואתה סתם מתעתע בעצמך, כי כאשר אנו מחפשים מה אתה לא
רוצה, אנחנו לא מוצאים אותו. אז אתה סתם דופק את עצמך. שאלה: אולי בגלל תחושת הנפרדות. אליעד: אני לא מקבל את האולי שלך. אין אולי, מה זה אולי, אם את מבינה תגידי, אם את לא מבינה תגידי אני לא מבינה. ולך לא מפריעה תחושה הנפרדות, כי מפריע לך כאב הגב. אם היית
באמת מבינה שהבעיה שלך היא לא בכאב גב אלא בתחושה הנפרדות, אז היית אומרת זאת מההתחלה. אני מנסה להבין מה מונע ממך
לרצות את כל המציאות? השאלה הראשונה היא מה מציק לך? אתה רואה תמונה שאתה רב עם הוריך, ואתה
סובל מזה, למה? שאלה: כשאני חושב על זה, אני לא מוצא תשובה. אליעד: מה אתה משוגע? אתה לא אדם רציונאלי. עדיין רע לך ...