... של האדם נעלמת ונטמעת בתוך המציאות. כאשר האדם מתאחד עם המציאות, הוא כבר אינו נפרד מהמהות של המציאות, אלא הוא והמהות של המציאות הם דבר אחד. להתאחד עם המציאות = להיות המציאות = לחוות את השלמות. להתאחד עם המציאות = להרגיש אחדות ... רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת, על ידי זה הוא עצמו הופך להיות המהות של המציאות עצמה. הישות הנפרדת של האדם משאר הדברים נעלמת, ובמקומה הישות וההוויה של האדם הופכת להיות המציאות כולה. האדם מתמזג בהרמוניה מושלמת עם המציאות. ברמה ...

... מאוד קשה. אך בקצה האחרון של השחרור מתלות רגשית, בקצה השני ה"אני" של האדם הופך להיות המציאות עצמה, דהיינו, האדם אוהב את כל מה שיש במציאות כפי מה שהמציאות אוהבת את כל מה שיש בה באהבה עצמית אמיתית ...

... ילך האדם הוא יגיע לאותה הנקודה. מדוע? כי אם האדם מבטל את האגו שלו לגמרי, באותו הרגע ה"אני" שלו נעלם לגמרי, ואז ה"אני" שלו הופך להיות המציאות עצמה. דהיינו, האדם מרגיש שה"אני" שלו זאת המציאות עצמה, ואז ממילא יש לו אגו שיוצר אושר ולא סבל. כך הוא הדבר גם לגבי הבחירה החופשית. אם האדם חושב שיש לו בחירה חופשית, אז ...

... להתאמץ כרצונו, אבל הוא תמיד יהיה רק חיקוי ולא הדבר המקורי. וזה בעצם אומר, שנניח שהאדם ינסה לחשוב כמו המציאות כדי להבין את המציאות, עדיין הוא לעולם לא יוכל להיות המציאות עצמה. וא"כ יש כאן בעיה מאוד גדולה. כי מצד אחד האדם רוצה לחשוב כמו המציאות. וכדי לחשוב כמו המציאות, לשם כך על האדם להבין את המציאות. וכדי להבין את המציאות, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. ומאחר שהאדם הוא לא העולם עצמו ולא המציאות עצמה, אלא הוא רק חלק מהמציאות עצמה, ממילא לא משנה כמה ינסה האדם לחשוב ולנסות להבין את ... לעשות האדם, הטריק תמיד ייפול. כי האדם לא יכול להיות מה שהוא לא. וגם זה לדוגמא עוד ביטוי של הסוד של המציאות. כי כדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. וזה לדוגמא דבר שאינו אפשרי. וכל חכמי החכמים למיניהם שמנסים להבין את המציאות, הם תמיד נתקעים בנקודה הזאת, שהם קולטים שכדי להבין את המציאות בשלמות כפי מה שהיא באמת, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. וזה כמובן אינו אפשרי. כי כל אדם רוצה לראות את כל התמונה המלאה. אבל כדי לראות את התמונה צריך לצאת מחוץ לתמונה. ואז זה יוצר עוד תמונה ... שהתודעה / נשמה / ישות / הויה של האדם קיימת, הרי שמעצם הגדרתה היא נפרדת מהאחדות שלה עם המציאות השלמה. וממילא התודעה לעולם לא תוכל לתפוס את מהות המציאות, בלי להיות המציאות עצמה. כי עצם זה שהשכל קיים, זה עצמו מגביל אותו להבין את המציאות. כי השכל הוא נפרד מהמציאות. כי האדם הוא לא המציאות עצמה כפי מה שהמציאות ...

... ביארתי, האדם יכול לנסות להבין את המציאות כרצונו. אבל כדי להבין את המציאות בשלמות, לשם כך על האדם להיות המציאות עצמה. והאדם לא יכול להיות קיים כישות עצמית, ותוך כדי זה להיות המציאות עצמה ולהבין אותה. שזהו הפרדוקס של התמונה המלאה. שכדי שהאדם יוכל לראות את התמונה המלאה והאין סופית, ...

... כי האדם לא יכול להיות שתי ישויות שונות זו מזו בו זמנית. והאדם לא יכול ברגע אחד גם להיות הוא עצמו וגם להיות המציאות עצמה. ז"א גם אילו הייתה לאדם את היכולת להפוך להיות משהו אחר, הרי שלשם כך על האדם היה לוותר ...

... אין לו בזה תרתי משמע, אעפ"כ אדם צריך בחיים להגיע לוודאות מוחלטת כמו שהוא קיים. אח"כ ננסה להגיע לוודאות יותר גדולה. אם תתבונן בזה תהפוך להיות המציאות כולה. שקרים ושקרנים ואדם שמשקר ...