מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך לחפש סיבות?

החיים בעולם בנויים על מנגנון של סיבה שמובילה לתוצאה.

לכל סיבה יש סיבה, וכל תוצאה מובילה לתוצאה אחרת.

שאלה להתבוננות: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ומהי התוצאה הסופית והתכלית הסופית של כל האירועים?

האדם כל הזמן מחפש סיבות. האדם מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדברים מתרחשים.

האדם מחפש סיבה להבין מדוע המציאות היא כמו שהיא.

מדוע האדם מחפש סיבות? מה אכפת לאדם מה הסיבה?

תשובה:

הבנת הסיבות יוצרת אצל האדם הבנה של המציאות.

הבנה של המציאות מאפשרת לאדם לקבל ולאהוב את המציאות.

הסיבות גורמות לאדם להרגיש טוב.

ככל שהאדם מבין טוב יותר את הסיבה שבגללה המצב כפי שהוא, כך טוב לו יותר.

מי לא מחפש סיבות?

תשובה: מי שטוב לו.

כאשר טוב לאדם, הוא לא מחפש סיבה כמו כאשר הוא מרגיש רע.

כאשר האדם מרגיש טוב, לא ממש אכפת לו מה הסיבה.

כאשר האדם מרגיש רע, הוא מחפש סיבה, כדי ליצור הבנה של המצב.

הסיבה עוזרת לאדם להבין את המצב. הבנת המצב יוצרת תחושה של טוב יותר.

את מי הסיבות לא מעניינות בכלל?

תשובה: למי שטוב לו בשלמות.

כאשר האדם חווה שלמות / אינו חסר דבר, אדם כזה אינו מחפש סיבה לשום דבר.

כאשר הכל מושלם לא צריך סיבה.

סיבה צריך כאשר יש בעיה ורוצים לדעת מה לעשות.

כאשר הכל טוב לא צריך סיבה.

ואיך מגיעים לכך שהכל יהיה טוב ומושלם?

תשובה:

על ידי שמחפשים את הסיבות.

אחרי שמוצאים את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ומבינים אותה באמת, ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לחוות שלמות ולהפסיק לחפש סיבות.

כדי להגיע אל השלמות, על האדם לחפש את הסיבה של כל הסיבות.

איך לחפש?

פשוט לשאול על כל דבר, מדוע לא קרה ההפך? מה מאלץ את הדבר להיות כפי מה שהוא? מדוע הוא אינו שונה? מי קבע שדווקא כך ולא אחרת? וכיו"ב.

על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה, סיבת הסיבות.

כאשר האדם מגיע אל סיבת הסיבות, זה מאפשר לו להפסיק לחפש סיבות, מאחר שהוא יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות.

החיפוש אחר הסיבות, נובע משום שהאדם אינו יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות...