... וצורה של המציאות. ורק הטועה חושב, שהוא באמת יותר רחמן מאשר המציאות האכזרית. ואז ממציאים את הדרך לשחרור מהסבל. כאילו שהמציאות שלנו היא מקום הסבל, וכאילו עוזרים לאדם לא ... בכך שהוא חושב שהיא אכזרית, ואז הוא מנסה לשנות אותה. ולחשוב שהמציאות אכזרית, זה עצמו אכזריות. וכמובן שיש גם צד הפוך, שבו, מי שמתעלם מהרצון שלו לעזור לעני, גם זו אכזריות. ...

... חי ונאנק מסבל? ראית את זה גארי יורופסקי? הטבע אכזרי בעיניך? אולי תיתן הרצאות לבעלי החיים שיפסיקו לאכול בשר ולטרוף אחד את השני? וכן גארי יורופסקי, ראית פעם אנשים שנפגעים בפגעי טבע? האם המציאות אכזרית או מלאת חמלה גארי יורופסקי? אולי ...

... שבך אתה אומר "לא אכפת לי להיות אכזרי נגיד" ואז אם נגיד אומרים "גם לא אכפת לי שהמציאות אכזרית כלפי נניח. אוקי בא נניח נגיד שבן אדם נגיד נגעל מלאכול ג'וקים בסדר הגיוני יכול להיות מישהו? ...

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא ... וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת ... הם נגזרת של מהותה של המציאות. ז"א בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם מכיר אותו, בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, קודם לכן הייתה קיימת מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה ... המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: ה"שלם", ה"הכל", המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום ... דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, ... ה"שלם" שממנו נגזרה כל המציאות כולה?! על האדם להתבונן בעין אמיתית ולהבין כי קיימת מהות כלשהי אחת שמהווה בכל רגע ... הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים. המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר ... שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך היא גם מהווה ונמצאת בכל המקום כולו ובכל מה שנמצא ... בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות. למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ברוך הוא, הבורא, השם יתברך. יש כאלו שקוראים לה נשמת העולם, תודעת על, תת המודע, ברהמן, ... כאלו שקוראים לה שורש המציאות, מהות המציאות, סיבת הסיבות, רצון הרצונות, שורש המחשבות. וכן הלאה. כאשר אומרים (יהדות) אלוהים ברא את העולם יש מאין, הכוונה האמיתית היא שאלוהים שהוא האין דהיינו, ה"שלם", ברא מתוכו וממהותו את כל מה שישנו. כאשר אומרים (תורת הקבלה) ...

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 3 על האדם להתבונן לעומק ולהבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא כי ... עצמו באמת כלום אמיתי, משום שאין לו ישות עצמית כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: המציאות היא ה"שלם". המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא. המציאות עצמה היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות. כל העולמות כולם וכל מה שבהם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום/ה"שלם" שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה / המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. הדבר דומה לאדם שחושב מחשבה. ברגע שהוא מפסיק לחשוב את המחשבה, כל מה שנמצא בתוך המחשבה נעלם. המציאות חושבת את כל מה שישנו בכל רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע. רגע ... הזמן. כאשר האדם חווה את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד של הווה. המציאות מהווה את הרגע הזה של ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם. כך שמנקודת מבט מתוך ציר הזמן, ניתן לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש לחלוטין, כי זו מחשבה חדשה של המציאות. מחשבה שכמובן אינה תלויה במחשבה שקודמת לה. מהו הטבע? מה הם חוקי הטבע? מה הם חוקי הפיזיקה? כאשר המציאות מהווה את היקום, כל התופעות שהאדם זוכר שהתרחשו בעבר באופן רציף, לתופעות האלו הוא קורא להן ... הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם לאדם לא היה ... היה מבין שהרגע הזה הוא הסיבה של עצמו והוא גם התוצאה על עצמו. הסיבה של כל מה שקורה ברגע הזה, היא אך ורק הרצון של המציאות. למה היא רוצה? מה מהות הרצון שלה? זה נושא אחר (ראה כאן וגם כאן), אך הסיבה של כל הסיבות, השורש של כל הרצונות, זה כמובן הרצון של המציאות. המציאות רוצה וכך זה קורה. למה היא רוצה? כי ככה היא רוצה (ראה כאן). אך הסיבה היחידה למה דברים קורים בכל רגע, היא אך ורק משום שכך המציאות רוצה. אז מהו בעצם העולם שאותו האדם רואה בתוך מרחב המקום וציר הזמן? תשובה: כל מה שהאדם ... הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה / חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום ... שהכל כפי מה שהוא, הרי שבאמת בכל רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה שקיים. כך שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש. מאחר שהמהות של המציאות היא כ"כ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך המציאות עצמה, לכן קשה לשכל אנושי רגיל להבין בשכל רגיל (ראה כאן) את המהות של

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 5 מדע / אסטרופיזיקה / קוסמוגוניה: הנ"ל שופך אור ... המצב היציב, תווך בין כוכבי ועוד. נחדד ונאמר, כי מי שרואה את התמונה המלאה כולה של המציאות כנ"ל, מבין את שורש נקודת האמת ואת חלקי האמת שמסתתרים בתוך כל התופעות ... העולם (שמתרחשת בכל רגע), הכל היה אין סוף. לא היה שום "יש" אלא רק "אין". האין סוף שהוא אלוהים עצמו, צמצם את עצמו כביכול ויצר חלל פנוי, שבתוכו הוא ברא את העולם. החלל הפנוי ... זה חלל פנוי. זה שאדם חושב שהוא שונה ממשהו אחר, זה חלל פנוי. זה שאדם אינו מרגיש שהוא והמציאות זאת ישות אחת, זה חלל פנוי. אדם הראשון קודם החטא, לא ראה הבדל בין טוב לבין רע. בעיניו הוא היה באחדות מלאה עם הבורא. בטרם החטא לא היה אצלו הבדל בינו לבין אשתו. אשתו היא בחינת החלל הפנוי / העולם כידוע. האיש הוא בחינת הבורא, שממנו נלקחה האישה. דהיינו, האיש מייצג את מה שהיה לפני הבריאה והאישה את מה שהיה אחרי הבריאה. אחרי החטא כמובן, האדם ראה את עצמו כנפרד מהבורא, דהיינו, גם כנפרד וכשונה מאשתו שהיא בכלל חלק ממנו ממש. התורה שקדמה לעולם, היא ... שקדמה לעולם היא ההתגלות של האין סוף בתוך הצמצומים השונים שיש בבריאה. אלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכאשר האדם מבין שכל ההפכים נמשכים מאין סוף, וכאשר האדם רואה בעיני שכלו את ההשתלשלות הזאת ממש מהאין סוף עצמו, עד לנקודה האחרונה של עולם העשייה, זאת תורת ה' ממש שקדמה לעולם ושלא תשתנה לעולם. לעתיד לבוא דהיינו, כאשר האדם מגיע לבחינת ... מאוד. אפילו פרעה שאמר "לי יאורי ואני עשיתיני", או אפילו הדעה שאומרת שהעולם הוא מחויב המציאות, שזה נראה כהסתרה מאוד גדולה, בכלל יש שם סודות מאוד גדולים. כי מצד האמת הכל זאת אחדות אחת, ומצד האמת פרעה ברא את עצמו, ובאמת מצד האמת שהכל נמצא באחדות עם הבורא, אז ברור שגם העולם הוא מחויב המציאות מצד המהות שלו. סודות התורה שיתגלו לעתיד לבוא, תורה דעתיקא סתימאה, תורה דאריך ... ביחס לתיקון הדיבור שהוא בחינת תיקון המלכות, דהיינו, לקשר את המלכות ועולם העשייה אל הבורא... השכינה בגלות / המלכות בגלות וכולי = המלכות והאחדות של הבורא עם הבריאה נמצאת בהסתרה. כאשר האדם חושב שה"אני" שלו נפרד מהבורא, זה עצמו גלות השכינה. בניין בית המקדש, היינו תיקון המוחין של האדם, דהיינו, הכנסת האין סוף אל תוך ...