סיבוכים / הסתבכות - הוא מצב, שבו האדם מוקף בהמון ספקות / שאלות / חוסר וודאות / התלבטויות וכולי. לאדם אין מושג מהיכן להתחיל ואיך להתחיל לצאת מהתסבוכת המחשבתית שבה הוא נמצא. והשאלה היא, איך יוצאים ממקרה כזה?

תשובה: ניתן לצאת מכל תסבוכת על ידי צמצום מחשבתי לפרטים קטנים ובודדים. עיקר ההסתבכות של האדם נובעת, משום שהוא קופץ מנושא לנושא ולא מתמקד בנושא אחד, עד הסוף ועד שיצא עשן לבן. כאשר האדם מסובך כולו מכל הצדדים, עליו לקחת נקודה אחת בודדת של בעיה אחת, מתוך כל הכמות הגדולה של הבעיות, ולנסות להתמודד רק איתה. ולא לקפוץ מבעיה לבעיה, כי זה לעולם לא יסתיים.

צריך לקחת את הבעיה הגדולה, לפרק אותה לגורמים ולהתמודד עם כל גורם בפני עצמו. ההסתבכות נובעת מחוסר מיקוד של האדם. המחשבה של האדם מתפזרת, על המון נושאים שונים, ואינה מצליחה לחדור לעומק של אף אחד מהם.

כדי לפתור בעיה באשר היא, לשם כך יש לאתר את השורש הפנימי שלה. כאשר האדם נוטש בעיה, לפני שהוא מגיע לשורש שלה, ועובר להתמודד עם בעיה אחרת, הרי שזו התמודדות לא יעילה. על האדם לנסות ולהשתדל לקחת בכל פעם, רק גורם אחד מתוך כל הבעיה הגדולה ולהתמודד רק איתו.

בהיבט של הסתבכות מחשבתית וספקות, על האדם לקחת מחשבה אחת כלשהי ולאמת אך ורק אותה. ז"א, לא לקפוץ ממחשבה למחשבה, אלא להתמקד במחשבה אחת בודדת, ולפצח את הנכונות שלה.

על האדם לקחת את סך כל השאלות שלו, לבחור שאלה אחת כלשהי ולחקור אותה עד הסוף. עד הסוף, פירושו עד שהשאלה נעלמת לגמרי. אם השאלה עדיין קיימת, הרי שהאדם לא פתר אותה עד הסוף.

סוף של שאלה יכול להגיע, 1 - או כאשר האדם מוצא תשובה, 2 - או כאשר האדם מבין שאין בכלל שאלה. כגון, כאשר השאלה אינה רלוונטית. כאשר האדם מסיים עם שאלה אחת באמת, השאלה הזאת יורדת מהראש לגמרי. יתכן שתחזור שאלה אחרת קשורה / דומה, אך השאלה הקודמת כבר לא תחזור.

על האדם לקחת שאלה כלשהי, ולא לעזוב אותה, עד שהיא נעלמת לגמרי. כאשר האדם קופץ משאלה לשאלה (פיזור מחשבתי / חוסר ריכוז), הוא לא יכול להתקדם לשום מקום.

מצד שני, על האדם גם לדעת לנטוש שאלות, כאשר הוא מגלה שהן אינן מהותיות. ז"א אם האדם מתחיל לחקור שאלה מסוימת, ובאמצע הוא קולט, כי השאלה הזאת בכלל אינה חשובה, כי יש שאלות אחרות מהותיות יותר ושורשיות יותר, הרי שעליו להתמקד בשאלות המהותיות יותר.

ובמקרה כזה, על האדם לדעת גם, לא לחזור שוב פעם אל השאלה הלא מהותית. ז"א אם נטשת שאלה, מאחר שהיא אינה מהותית, אל תיתן לה להמשיך להפריע לך בחיפוש התשובות, אחרי השאלה המהותית יותר.

ז"א, או שתיקח שאלה אחת ותפצח אותה עד הסוף. או, שאם נטשת אותה מחמת חוסר חשיבות, אל תיתן לה להציק לך להעמיק בשאלות חשובות יותר. אא"כ אתה באמת פתאום חושב שהיא יותר חשובה. אבל כל זמן שהאדם מבין, כי השאלה אינה מהותית, עליו להתמקד אך ורק בשאלות המהותיות יותר.

ועוד נוסיף ונעמיק: כדי לצאת מהסתבכות של המון שאלות, על האדם לדעת לא להתפזר ולא לקפוץ מנושא לנושא. על האדם לחקור ולצלול אל השורש הפנימי של הבעיה, ולא רק לקפוץ מבעיה לבעיה לרוחב. על האדם לדעת להתרכז בעומק ובשורש שממנו נובעות השאלות שלו, ולנסות לאתר את הנחות היסוד של השאלה ולאמת את הנחות היסוד האלו...