...
הקיום כאשליה - מהו קיום כאשליה? ומדוע הוא עצמו אשליה? כי רבים וטובים הבינו,
שהקיום של האדם, הוא לא יותר "ממשי" מאשר הממשות של הדמויות ... ובשעת החלום, עבור זה שחולם את החלום, עבורו החלום הוא ממשי. ושום הסבר שהחלום הוא רק אשליה, שום הסבר כזה לא באמת עוזר לאדם להשתחרר לגמרי מחוויית החיסרון,
שהקיום העצמי שלו מביא לו. כי
הקיום של האדם, יוצר לו את הסבל. כי חוויית ה"אני" של האדם, ... כאן זו אשליה, בכך האדם בסך הכל נכנס לסוג של כלא אחר. כי לחיות באשליה, בלי שיש לך הבנה, למה היא קיימת? ואיך היא קיימת? ולמה אתה קיים בתוכה? ומה המשמעות של
הקיום של האשליה הזאת? ואיך אפשר לצאת לגמרי מהאשליה הזאת? ... הרי שהאשליה הזאת היא ממשית לגמרי. ושום דבר הוא לא יותר ממשי, מאשר אשליה. כי הכל ממשי, בעיני המתבונן. ולא עוזר לאדם להבין שהוא אשליה, כדי להשתחרר לגמרי מתחושת
הקיום העצמי שלו. כי עדיין קיים "אני", שחווה את המציאות ... כיצד יכול להיות שהיא לא קיימת בכלל, אפילו לא כאשליה, ואפילו לא כאפשרות, ואפילו לא כפוטנציאל. כי איך אפשר לומר שגם הפוטנציאל של הדבר לא קיים, ושאפילו אפשרות
הקיום, לא באמת קיימת?! ואעפ"כ מצד האמת האובייקטיבית הכל אחד ממש. דהיינו, שמצד הבנת שורש המציאות, הכל אחד ממש, בו זמנית תוך כדי שהנפרדות קיימת. וזאת שלמות העדר
הקיום. כי לומר שהמציאות לא קיימת כלל גם לא כאשליה, גם זאת ... לא כאשליה. אבל גם האין קיים, משום שהוא צורה של האחדות האמיתית של המציאות. כי היש והאין הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, כאשר העדר
הקיום שלך, נפרד
מהקיום שלך, גם זה עדיין נחשב לקיום, שמוגדר על ידי ההפך והניגוד שלו. והעדר
הקיום המוחלט, הוא ההבנה שגם רק יש וגם רק אין וגם רק יש ... אחד ממש, אין שום שינוי, ואין שתי ישויות, ואין - זמן שנפרד מאין זמן, ואין - מקום שנפרד מאין מקום וכולי, ואז ממילא לא שייכת שום שאלה כלל. כי השאלות, הן נובעות
מהקיום של השינוי, שיש שינוי והפרדה בין יש לבין אין משמעות, ...