ובו יתבאר, איך מפרקים קיבעון מחשבתי? ואיך מגיעים לחופש מחשבתי וליצירתיות? איך לחשוב מחוץ לקופסא?

מי שיתבונן יראה, כי קיבעון מחשבתי, חוסם את האדם מלהבין את הפוטנציאל הטוב שגלום במציאות. קיבעון מחשבתי, לא מאפשר לאדם לראות דברים בצורה אובייקטיבית. קיבעון מחשבתי, חוסם את יכולת היצירתיות של האדם. קיבעון מחשבתי, משאיר את האדם מאחור ובעבר ולא מאפשר לו להתקדם קדימה אל העתיד. קיבעון מחשבתי, הוא כמו מקלות בגלגלים של העגלה. קיבעון מחשבתי, הוא בית הכלא של המחשבה.

והשאלה הנשאלת היא, איך יוצאים מקיבעון מחשבתי? תשובה: ניתן לצאת מקבעון מחשבתי, על ידי זה שעושים התחלה חדשה לגבי המחשבות. התחלה חדשה לגבי מחשבות, פירושה להתחיל לחשוב מחדש ומהבסיס על הנושא. לוקחים נושא כלשהו ומתחילים לחשוב עליו מחדש. לחשוב מחדש פירושו, להתחיל את הכל, מהבסיס של הנושא. לא להניח שהבסיס כבר ידוע, אלא להתחיל תמיד מהתחלה ומהבסיס הבסיסי ביותר.

כאשר האדם רוצה לפתור בעיה כלשהי, עליו לבדוק בעיקר את הנחות היסוד הבסיסיות ביותר של הבעיה. להתחיל מחדש, פירושו לא להניח שום דבר כמובן מאליו, אלא לחקור את הנושא כולו מחדש. כאשר האדם חוקר את הנושא מחדש, הוא מגלה פריצות דרך מחשבתיות. הוא פתאום קולט, שלא הכל כ"כ ברור כפי שהיה נדמה. להתחיל מחדש פירושו, להרחיב ולהעמיק את הידיעה של הבסיס המחשבתי.

ונסביר: לוקחים את הנחות היסוד הברורות מאליהן ודנים גם בהן. על האדם לא לפחד לחקור את הבסיס. אם הבסיס נראה כמובן מאליו, צריך לחקור את הבסיס של הבסיס. ז"א לחקור ולהבין, מדוע הבסיס נראה כמובן מאליו.

על האדם, לחקור ולא לקבל כמובן מאליו את הבסיס, אלא להתחיל בכל פעם מחדש לחקור את הבסיס של הבסיס עצמו וכן הלאה.

ככל שחוקרים יותר לעומק, וככל שמתחילים את תהליך המחשבה כולו בכל פעם מחדש, כך פתאום מתגלים דברים חדשים.

בנוסף, ככל שהאדם מחכים יותר, כך יכולת הבדיקה שלו את הבסיס הופכת לטובה יותר.

ז"א גם מה שהיה ברור מאליו ללא בדיקה, גם הוא יכול להשתנות בעקבות תהליך ההחכמה של האדם.

כאשר האדם מחכים בכלל, היכולת שלו לבדוק דברים גדלה.

כך שגם מה שנראה כברור מאליו, יש חובה לבדוק אותו פעם נוספת.

ככל שהאדם מסוגל להתחיל התחלה חדשה בכל פעם מחדש ולבדוק את הכל מחדש באותה רמת ערנות של הפעם הראשונה, כך הסיכוי שהוא יצליח לצאת מהקיבעון המחשבתי...