... את המציאות, מהי אהבה, מהי המציאות, לאהוב את מה שיש, להרגיש טוב, להרגיש רע, לסבול, איך להיות מאושר, לקבל את המציאות, להכיל את המציאות ש: אני רוצה לשמוע שאתה אומר, קודם כל מה זה לאהוב מציאות כאילו יותר לפרט כאילו. אליעד: אוקי מה זה לאהוב מציאות, הנושא זה מה זה לאהוב את המציאות? ש: כן מה זאת אומרת איך אתה מתי. אליעד: אוקי לאהוב את המציאות זה שלוש מילים "לאהוב את המציאות" נכון? ש: לא אתה אומר ככה אבל זה לא. אליעד: לא רגע שניה אז חכה, אנחנו מנתחים "לאהוב את המציאות" עכשיו השאלה היא מה זה לאהוב ומה זה המציאות עכשיו אם נבין מה זה לאהוב ונבין מה זה המציאות נבין מה זה לאהוב את המציאות. ש: נכון. אליעד: עכשיו מה זה לאהוב אתה מכיר את המילה הזאת? ש: מילה מכיר אבל קודם כל אם היא מעורבת במציאות. אליעד: נגיד בבוקר, לא אבל בא נגיד מה זה לאהוב נגיד בבוקר נגיד אומרים לך "תלבש מכנסיים בצבע ירוק" מה אתה אומר "לא אוהב" אומרים לך תלבש זה אתה ... לאהוב. ש: במשמעות הזאת? אליעד: במשמעות הזאת בדיוק כשהוא אוהב, כשאתה רוצה את הדבר אתה אומר "את זה אני רוצה, זה אני לא רוצה". עכשיו מה זה מציאות, מה זה מציאות מה פירוש המילה מה שנמצא, מציאות פירושה "מה שנמצא" לאהוב את המציאות זה לאהוב את מה שנמצא את מה שמצוי, לא את מה שנמצא. ש: כאילו מאשר אנחנו יודעים שנמצא. אליעד: מה שאתה חושב שנמצא לאהוב את המציאות הכוונה "זה המציאות זה מה שנמצא", עכשיו כשאתה אומר שולחן זה חלק של המציאות זאת לא המציאות זה חלק ממה שנמצא אז לאהוב את המציאות זה לאהוב את הנמצא. ש: ועוד שאלה למה צריך לאהוב מציאות? אליעד: לא צריך מי אמר שצריך. ש: לא היה ממך כאילו עצה. אליעד: אני לא חושב שצריך אני חושב שלא צריך לאהוב את המציאות. ש: לא אבל כתבת לא ככה. אליעד: אז אני חוזר בי, תבין משהו כל מה שכתבתי גם כתבתי הפוך, כל מה שכתבתי לא משנה מה כתבתי אתה תחפש אתה תמצא שגם כתבתי הפוך. ש: לא שאלה לא נכונה כי השאלה שלי אולי לא נכונה, בשביל להיות כאילו חופשי למה צריך לאהוב מציאות. אליעד: זאת שאלה אחרת עכשיו יפה, עכשיו בן אדם אומר, עכשיו אני לא יודע איפה כתבתי הכי טוב שאם אומרים לי כתבת להגיד לי איפה כתבתי ואז נראה באיזה הקשר זה נאמר. עכשיו אם בן אדם רוצה להיות חופשי הוא צריך לאהוב

להכיל את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות שאלה: האם יש הבדל בין להכיל משהו ולקבל אותו לבין לרצות אותו? אליעד: בא נדבר על הנושא הכלה. כשאני אומר, להכיל לקבל, מצד האמת זה אף פעם לא יכול להיות מדוייק. למה? כי כשאתה אומר להכיל, אתה בעצם לא כולל בזה לא להכיל. בנקודת המבט הראשונה אתה לא יכול להכיל יותר מאשר לא להכיל. האם אלוהים הכיל את המציאות? התשובה היא לא, למה? כי מכיל פירושו ההפך של לא מכיל, ואלוהים מכיל במרכאות את המכיל והלא מכיל, או במרכאות הפוכות, אלוהים לא מכיל גם את המכיל וגם לא את המכיל. האם אלוהים רוצה את כל מה שקורה? לא יכולה להיות תשובה לזה, כי אלוהים נמצא מעבר לרוצה ולא רוצה, הוא מעבר לניפרדות של רוצה ולא רוצה. אתה יכול להגיד שאלוהים לא מכיל אף אחד כי הוא רחוק מכולם, ואתה יכול להגיד שהוא מכיל את כולם, כולם בתוכו. איך שאתה ... יהיו נכונים. כשאנחנו משתמשים במילה להכיל לרצות לקבל, זה תמיד לא יהיה מדוייק. למה? כי כשאני אומר לך להכיל, למעשה אני גם אומר לך, לא להכיל זה לא טוב. וזה לא נכון, כי גם לא להכיל זה טוב. כשאני אומר, לך תרצה, זה אומר שזה לא טוב שלא תרצה, וזה לא נכון, כי גם לא לרצות זה טוב. כשאני אומר לך, תשמח כאלוהים, זה גם לא נכון, ומה אם ההפך, מה ההפך לא טוב? ולכן במילים ובדימוי אנו אומרים, תכיל, אבל תכיל מנקודת מבט חיצונית גם את המכיל וגם את הלא ... ובסוף תשמח, ומה עם העצב? האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 2 נקדים ונגדיר: כל מה שהאדם יודע אותו בשכל אנושי, הוא יודע אותו בתוך זמן ומקום (ראה כאן). אם אין מקום, ... מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה / חוויה / הוויה / ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן. גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות. ז"א בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם מכיר אותו, בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, קודם לכן הייתה קיימת מציאות נצחית שלא היו בה לא זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן והמקום. נקודה להתבוננות: המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: ה"שלם", ה"הכל", המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ה"הכל" דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה ... כלום. אך האם זו האמת? האם באמת הכלום וה"אין" הזה הוא באמת כ"כ קטן, או שמא כאשר אנחנו מעלימים את ה"יש" אנחנו חוזרים אל ה"שלם" שממנו נגזרה כל המציאות כולה?! על האדם להתבונן בעין אמיתית ולהבין כי קיימת מהות כלשהי אחת שמהווה בכל רגע מחדש את כל מה שישנו. ז"א קיימת ישות אחת שהיא המהות הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים. המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך היא גם מהווה ונמצאת בכל המקום כולו ובכל מה שנמצא במקום עצמו בכל רגע ורגע. כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות. למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ברוך הוא, הבורא, השם יתברך. יש כאלו שקוראים לה נשמת העולם, תודעת על, תת המודע, ברהמן, ה"שלם" האחד הנצחי, השכל של העולם, הישות האחת, המהות הנצחית. יש כאלו שקוראים לה שורש המציאות, מהות המציאות, סיבת הסיבות, רצון הרצונות, שורש המחשבות. וכן הלאה. כאשר אומרים (יהדות) אלוהים ברא את העולם יש מאין, הכוונה האמיתית היא שאלוהים שהוא האין דהיינו, ה"שלם", ברא מתוכו וממהותו את כל מה שישנו. כאשר אומרים (תורת הקבלה) האין סוף צמצם את עצמו, הכוונה היא שהישות שהיא ...

... = הכל = מציאות = אלוהים. הכיצד? חלק 3 על האדם להתבונן לעומק ולהבין את הדבר הפשוט ... כלל, אלא הוא רק צמצום של ישות אין סופית אחרת. ונסביר את העניין: המציאות היא ה"שלם". המציאות היא התמונה המלאה שבתוכה הכל נמצא. המציאות עצמה היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות. כל העולמות כולם וכל מה שבהם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות האמיתית של המציאות, היא הכלום/ה"שלם" שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה / המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. הדבר דומה לאדם שחושב מחשבה. ברגע שהוא מפסיק לחשוב את המחשבה, כל מה שנמצא בתוך המחשבה נעלם. המציאות חושבת את כל מה שישנו בכל רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, ... העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד של הווה. המציאות מהווה את הרגע הזה של ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, ... לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש לחלוטין, כי זו מחשבה חדשה של המציאות. מחשבה שכמובן אינה תלויה במחשבה שקודמת לה. מהו הטבע? מה הם חוקי הטבע? מה הם חוקי הפיזיקה? כאשר המציאות מהווה את היקום, כל התופעות שהאדם זוכר שהתרחשו בעבר באופן רציף, לתופעות ... הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם ... על עצמו. הסיבה של כל מה שקורה ברגע הזה, היא אך ורק הרצון של המציאות. למה היא רוצה? מה מהות הרצון שלה? זה נושא אחר (ראה כאן וגם כאן), אך הסיבה של כל הסיבות, השורש של כל הרצונות, זה כמובן הרצון של המציאות. המציאות רוצה וכך זה קורה. למה היא רוצה? כי ככה היא רוצה (ראה כאן). אך הסיבה היחידה למה דברים קורים בכל רגע, היא אך ורק משום שכך המציאות רוצה. אז מהו בעצם העולם שאותו האדם רואה בתוך מרחב המקום וציר הזמן? תשובה: ... וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים שונים של המהות האחת של המציאות. המהות האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות ... סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה שקיים. כך שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין ... שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של כיצד המציאות יכולה להיות, ונדחס את כולן לתוך נקודה אחת קטנה של רגע אחד ומקום אחד, גם זה עצמו עדיין לא באמת ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או ... אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש. מאחר שהמהות של המציאות היא כ"כ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך