... האחדות של המציאות - מהי הבנת והכלת האחדות של המציאות? כאשר האדם חוקר ומנסה להבין את המציאות, בשכלו שתופש את האין ואת היש, כשני הפכים וכשתי ישויות שנפרדות ומנוגדות זו מזו, אז בסוף הדרך הוא רואה, שהיש והאין הם ישות אחת. ואז כאשר האדם מנסה להבין זאת בשכלו, הוא כמובן לא מצליח להבין זאת בשכלו, כי השכל תופש את המציאות, הפוך ממה שהיא באמת. ואז כאשר האדם מתעקש להבין את המציאות בכל זאת, אז הוא מתייאש מלהבין את המציאות בשכל שלו, שחושב שהיש והאין ... ואז כאשר הוא מתייאש מלהיאחז בתפישה שהיש והאין הם נפרדים, אז זה עצמו גורם לכך, שהאדם מקבל שכל חדש, שבו הוא תופש את האחדות של המציאות שהכל אחד. וכל עניין הבנת האחדות של המציאות, הוא תהליך שכלי ורגשי בשלמות ... הבנה עמוקה, שמשנה את החוויה הרגשית, שהיא תוצאה של ההבנה וכולי. והבנה, פירושה, הכלה של רעיון. וחוסר היכולת להבין את המציאות, נובעת מכך שהאדם לא מצליח להכיל בתוכו את הידע הזה, שהיש והאין הם אחד, שעל ידי זה נוצרת תחושת נפרדות ושאלות וספקות וכולי. והבנת האחדות, פירושה, היכולת של האדם להכיל בתוכו את הידע הזה, שהיש והאין הם אחד ושהשלמות והחיסרון הם אחד. כי לא מדובר כאן על הבנה שכלית מוגדרת, כי הבנת האחדות, היא הכלת העדר ההגדרה, הבנת הדבר ... והיכולת להכיל, דהיינו, להתחבר אל הרעיון, דהיינו, שה"אני" מתחבר כולו בכל הבחינות, כולל השכליות והרגשיות וכולי, אל תפישת המציאות שבה הכל אחד ממש, ללא שום הגדרה כלל, זה עצמו נקרא הבנת האחדות של המציאות.

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 8 - מי ברא את אלוהים עצמו? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם / איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. הנחה 1: לכל דבר שנברא יש בורא. הנחה 2: העולם נברא ואינו קיים מאז ומעולם. מסקנה: לעולם יש בורא שהוא אלוהים (ראה הפרכה כאן). טיעון: שאלה: מי ברא את אלוהים? תשובה: אף אחד, קיומו הוא נצחי ומעולם הוא לא נברא. שאלה: האם ניתן להוכיח כי אף אחד לא ברא את אלוהים עצמו? תשובה: כן. כי חייב להיות בורא ראשון כלשהו ונקודת התחלה כלשהי לכל התהליך. אם נאמר שהבורא גם הוא נברא, הרי שגם עליו נשאל מי ברא אותו. כך שחייבים לעצור בנקודה כלשהי שהיא אלוהים שהוא הבורא הראשון. סוף טיעון. טיעון נגדי 1: ההסבר כי קיומו של אלוהים הוא נצחי, מפר את ההוכחה לקיומו של אלוהים עצמו. הסבר: את קיומו של אלוהים הוכחנו באמצעות ההנחה כי כל דבר שקיים, הרי שהוא נברא. ולכל נברא יש בורא ואם כן, אז יש אלוהים שברא את העולם. אך ברגע שאנחנו אומרים שאלוהים הוא הבורא הראשון, דהיינו, שקיים בורא ראשון, ממילא זה עצמו מפר את הכלל שלכל דבר שקיים יש בורא, וממילא נשמטה הקרקע מתחת ההוכחה לקיומו של אלוהים עצמו. כי מאחר שהטיעון אומר כי לבורא אין בורא, ממילא זה אומר שלכלל שלכל דבר יש בורא, יש אצלו יוצא מן הכלל, ... שיתכן כי גם לבורא עצמו יש בורא וגם לבורא של הבורא יש עוד בורא אחר שקדם לו וכן הלאה עד אין סוף. אין דרך להוכיח כי לבורא אין בורא אחר שקדם לו עד אין סוף. וממילא, ... בורא העולם ביחס לעולם הוא חסר משמעות בתוך רצף הבוראים האין סופי..., כי גם הוא עצמו נברא וכולי... ...

... האחדות של המציאות, באמצעות השכל ומה שמעבר לשכל ובו יתבאר, כיצד ניתן לסמוך על הבירור השכלי שהכל אחד? כי יותר מפעם אחת ביארתי, כי מי שיפעיל את שכלו באמת, יראה, כי היש והאין הם אחד ממש. והשאלה הנשאלת היא, נניח שאכן בירור שכלי מוביל למסקנה שהכל אחד ממש. אעפ"כ, איך יכול האדם להיות בטוח באופן מוחלט שהכל אחד ממש? הרי אי אפשר להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, כל זמן שנכונות הדבר, נובעת מהשכל. כי השכל טועה ומטעה וכולי. אז כיצד ניתן לסמוך עליו, לגבי האחדות של המציאות? והתשובה היא, שבאמת לא ניתן לסמוך על השכל. ויש שלושה מצבים. והראשון הוא, כאשר האדם לא משתמש בשכל שלו בשלמות. שאז האדם חווה את ההפרדה, שבין היש לבין האין. והשני הוא, כאשר האדם משתמש בשכל שלו בשלמות, שאז הוא חווה את האחדות של היש והאין. והשלישי הוא, כאשר האדם לא משתמש בשכל שלו בכלל , שאז כאשר האדם נקי מכל שמץ וטיפה של שכל, גם אז האדם חווה אחדות. משום, שכדי להפריד בין יש לבין אין, לשם כך צריך שכל. ובלי שום שכל כלל, גם אז יש אחדות. ומי שהוא חכם אמיתי ששכלו מושלם, הוא דווקא כן משתמש בשכל שלו, ובאופן מודע הוא לא משתמש בו באופן מושלם. משום שהוא מצמצם את עצמו, כדי ליצור את ... החיצונית. כי ברמה הפנימית, מאחר שהוא באופן מודע, לא משתמש בשכל שלו בשלמות, הרי שהוא תמיד מחובר לשלמות, שבה הכל אחד ממש. ומי שמברר את האמת, אז בשלב הראשון הוא מברר מהי האמת, באמצעות השכל שלו, ואז הוא רואה שהכל אחד. כי כל ההגדרות הן אפשריות, ורק המצוי הראשון הוא מחוייב, והוא חסר כל צורה. ואז כאשר האדם נמצא בנקודה הגבוה ביותר של השכל, אז האדם שואף לדעת ולהשיג את המוחלט באמת, בלי להיות תלוי בשכל. ואז ... להשתמש בשכל שלו. ולא שהוא משתמש בו באופן חלקי, אלא שהאדם מפסיק לגמרי להשתמש בשכל שלו. דהיינו, מנסה להסתכל על המציאות, מנקודת מבט שהיא הפוכה ומנוגדת למהות השכל. מנקודת מבט, שבה האין והיש הם אינם נפרדים. כי כל מהות השכל, היא ההפרדה שבין היש לבין האין. ולהסתכל על המציאות בלי שכל, פירושו להתבונן בעצמך ועל עצמך ועל המציאות, מנקודת מבט, שבה אין הבדל בין יש לאין. ואז כאשר האדם מתבונן מנקודת מבט שהיא מנוגדת לשכל, דהיינו, בלי שום שכל כלל, גם אז האדם חווה את האחדות של המציאות. וכאשר האדם חווה באמת את האחדות של המציאות, הוא ושכלו וישותו נעלמים לגמרי, ואין לו שום ספק כלל. ואח"כ כאשר האדם חוזר לשכל שלו, אח"כ הוא מבין, שגם השכל וגם מה שמחוץ לשכל, שניהם מעידים על כך שהכל אחד. ובכל פעם ופעם שהאדם מתבונן על המציאות, בין אם זה בשכל או בלי שכל, ובתנאי שזה באופן מוחלט עם השכל או באופן מוחלט בלי השכל, בשניהם האדם חווה את המוחלט, שהכל אחד ממש. ונוסיף, כי כל אי שימוש בשכל באופן חלקי, שורשו בכך, שכאשר הכל אחד ממש, שזאת מהות ההעדר המוחלט של השימוש בשכל, אז כאשר הכל אחד ממש, ממילא אין שום משמעות לשימוש בשכל. וזהו שורש השימוש החלקי בשכל. שהחלק של אי השימוש בשכל, שורשו, הוא מצד האחדות שיש מצד האמת, שאז אין שום משמעות לשכל כלל. ...

... הנשמה והתודעה מהאחדות של המציאות הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת ... לשולחן האדם לא ירגיש אם לאדם ירביצו איכפת לו. זה עצמו הנפרדות וזה עצמו חוסר השלמות, שאם לא היה אני, כל המציאות זה סרט גדול ואדם מסתכל עליו מבחוץ. אדם בסופו של תהליך אמור להגיע לנקודה של לפני האני בפרספקטיבה מסויימת אין הבדל בין אני ללא אני. ואעפ"כ האני ולא אני זה אחד. הפיצול הראשון שכל אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה ... לדוגמא מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של ... נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר לאני שלך אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם ... יותר כל לכוונן את עצמך. אחרי שהאני נוצר יש ממנו פיצולים יש פיצולים של רגשות, יש פיצולים של רצונות ושל הזדהויות הרגל היא פחות אני מהראש. הרגל זה אני הראש זה אני אדם יוותר על הרגל ולא על הראש. היד של האדם זה הוא אבל שאדם אומר אני קודם כל זה התודעה שלי, אחר ... האני של האדם גדל, שהוא אומר אני צריך לעבוד זה בשביל הילדים. מאיפה נובע הרצון של האדם, אני מצד האמת הוא כל המציאות, האדם כן צריך להגדיל את האגו שלו אבל בצורה נכונה. מצד האמת האדם כל המציאות האדם צריך להגדיל אגו בצורה נכונה. אם האני הוא האגו מה זה להגדיל את האגו? לצבור נכסים וכו'. אבל זה הכל תמיד יהיה כטיפה מהים ממי שאתה באמת, אתה רוצה להרגיש אתה רציני. תבין שאתה המציאות. הדבר דומה למלך שנזרק לכלא עכשיו הוא עבד הוא אומר אני רוצה להיות מנהל מחלקה בכלא. אומרים לו אתה לא צריך להתקדם בכלא אתה יכול לחזור להיות מלך. שאדם רוכש עוד ועוד זה משחק. תתקדם למי שאתה באמת, אתה המציאות בכלל. שאדם לומד קורס מסויים הוא רוצה להגדיל את היכולות שלו, אבל למי יש כוח בלתי מוגבל? למציאות. בסופו של דבר האדם אמור לחוות שהוא עצמו המציאות. מצד האמת אתה יותר ההוויה מאשר הצמצום הקטן. ואז אם אתה מתחבר לשורש ומתחבר להכל אז ממילא יש לך את הכל במכה אחת. כי יש לך כוח אינסופי, אנשים מרגישים שאין להם בחירה. למציאות יש בחירה, אם היית מתחבר לתודעה של המציאות, אז לא יכול להיות שהיית חווה חוסר בחירה. אתה בוחר את כל מה שקורה. למה הדבר דומה? מאוד פשוט, איך אתה בוחר? אתה למי התכוונת? התודעה צריכה להיות כאשר הוא אומר אני היא צריכה להיות המציאות. השאלה עם מה אתה מזדהה זה כמו אליסה בארץ הפלאות היא החליפה את הגדלים שלה. היא שאלה, מי אני? האם אני זה הזכרונות שלי? החוויות שלי? יש 2 אני האני הראשון זאת היישות שמודעת לעצמה האני הראשון זה הכוח שמניע את הכל. לפני העולם זה האני. זה הדבר הראשון שמניע את הכל. איך חווים את זה? זה בעצם השאלה. עוד דימוי נניח ואדם נרדם על הספה, וחולם חלום ומישהו זורק אבן בחלום מי בחר שיזרקו עליו אבן בחלום? האם ... מי זה האדם שחולם זה שנמצא בתוך החלום או זה שחולם אותו? מי חולם את החלום, תודעה שנמצאת על הספה והתפצלה ל2 ישויות. טום וג'רי יש להם בחירה חופשית? הבמאי של הסרט בוחר. מישהו מצייר את מר קו צועק על מישהו אחר. מי בוחר להוא? שאדם בתוך חלום, מי האדם באמת? זה שבתוך ... היא לראות בשכל את האין מקום. ילד קטן לא יודע שהוא יכול ללכת. הרעיון הוא, שקודם כל מבחינת הדרך מדובר על אחדות. תפיסת האחדות. באחד לא שייך רע, לא שייך ספק. איך חווים את האחדות, כל הבעיות בעולם בגלל חוסר אחדות, אין אפשרות להרגיש רע אם אין לך שני דברים נפרדים אחד מהשני. השאלה הנשאלת איך להתחבר לחווית האחדות. מבחינת המציאות האובייקטיבית כרגע הכל אחד. איך מתחברים לזה? ע"י שאדם שואל מתבונן ומחפש את האמת. ואם אדם מוסר את נפשו להתעמק בזה, אם תבין בשלמות את עניין האחדות. לו ייצוייר שתבין תסתכל על שולחן אבל תראה אותו אחד עם הכל. כל דבר שמעניין בעולם יש לו שורש. ואם היית מגיע לשורש של