... להיות אלוהים - אגו - מהו השקר של המלחמה באגו, איך לקבל את האגו של אלוהים, איך להיות אגואיסט גאוותן כמו אלוהים - פרומו אנחנו ממשיכים בספר, להיות אלוהים, בחלק ראשון, עמוד 49. יש רעיון שהאגו הוא רע ויוצר את הסבל. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל עיקר השקר הוא שאומרים שעל האדם להעלים את האגו, ולא להזדהות עם האגו. אבל כמובן שזה לא עובד, ולא אמור לעבוד, כי למעשה האדם אמור לעשות הפוך. ומי זה שיודע, למה אמורים לעשות הפוך, זה שניסה עד הסוף. ומי שניסה עד הסוף, מגלה שצריך לעשות הפוך. שאלה: יש כאלה שאומרים לקבל את האגו ולהשתמש בו נכון. אליעד: בעיקרון, זה גם נגד השיטה שלהם, ומצד שני, כל השיטות בסופו של דבר אומרות את מה שכתוב פה. כי כל תהליך אפשר להגדיר אותו בכמה צורות. כל השיטות שאומרות שצריך להילחם באגו, אני מסכים איתם, כי כאן כתוב, איך לקבל את האגו של אלוהים? אז בסופו של דבר אתה כן נלחם באגו הקטן גם אני אומר לך, לא להישאר עם האגו הקטן שלך, אלא לקבל אגו אחר, אז גם זה נקרא להילחם באגו. אבל מצד שני אפשר להגיד שזה הפוך, זה רק כדי לחדד את הקונטרס, כדי שתתבונן מה אני עושה, באיזה אגו אני נלחם. כי בקצה שאתה מקבל את האגו של אלוהים, אפשר להגיד שיש לך את האגו הכי גדול של אלוהים, וגם אפשר להגיד שאין לך אגו בכלל. שאלה: אם אני רוצה להתעמק בקשר לזה? אליעד: אז את שואלת האם זה נכון, או לא נכון? קודם תביני את הרעיון ואחר תחקרי עליו. שאלה: למה אתה מתכוון שאתה אומר אגו? אליעד: למה שאתה מבין, כל אחד לפי ההבנה שלו. אגו פירושו להילחם ביש. להילחם בנפרדות להילחם בצמצומים. האגו הוא הדבר שבו נלחמים. לא משנה מה הוא, לא משנה איך תגדיר אותו. מה שכולם אומרים שצריך להילחם בו אני אומר שצריך לא להילחם בו. כמו למשל כולם אומרים לא לחשוב, אבל אפשר להגיד שאתה כן צריך לחשוב על אלוהים. וזה שקר גדול והטעיה גדולה, הרעיון שאומר לך להילחם באגו הוא שקר גדול והטעיה גדולה. וזה שקר שקבל המון כבוד, והוא אחד השקרים הגדולים שיש בעולם. הרעיון שאומר להילחם באגו ולבטל אותו, הוא אחד השקרים הגדולים ביותר. למה? כל הרעיון של לבטל את האגו, זה להבין שלא אתה עושה בכוחך. אז מה זה אומר שאתה תבטל את

אגו - מהו השקר של המלחמה באגו? איך לקבל את האגו של אלוהים? ובו יתבאר אחד הרעיונות המוטעים ביותר שיש בעולם, והוא הרעיון של המלחמה באגו. והרעיון של המלחמה באגו, אומר, שהאגו של האדם הוא רע והוא יוצר אצל האדם את הסבל. שזה אולי נכון ואולי לא. אבל עיקר הטעות היא בהמשך הרעיון, שאומר, שעל האדם לנסות להעלים את האגו שלו. ועל האדם לא להזדהות עם האגו שלו, וכיו"ב שאר מיני טעויות ממינים שונים. וזוהי הטעייה גדולה, משום, שהשקר הזה גורם לאדם לחשוב ש הוא יכול להשתחרר בכוחות עצמו מהאגו של עצמו. ויש שנדמה להם, שהם הצליחו להשתחרר מהאגו שלהם, ושהם יודעים שהם כלום וכיו"ב שאר שיגעונות. והם לא מבינים, שהדבר היחיד שהם עשו, זה החליפו את הצורה של האגו של עצמם, אך לא יותר מכך. כי בהתחלה האדם מזדהה עם כל מיני רצונות כדי להרגיש טוב. ואח"כ האדם מזדהה, עם הרצון שלו להשתחרר מהאגו שלו, כדי להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה נשאר. והאדם עדיין מעדיף להרגיש טוב ולא להרגיש רע. והאדם עדיין לא באמת חווה בחירה חופשית מלאה, כאשר הוא מרגיש רע. דהיינו, האדם עדיין לא חווה את השלמות האלוהית שהוא, כי הוא עדיין לא חווה שהכל אחד ממש, ואת זה שבנפרדות, הוא זה שבוחר מלכתחילה את הרע. והאדם משלה את עצמו שהוא לא נאחז באגו שלו, אבל הוא מאוד נאחז באגו וברצון שלו, שהוא להיות בלי אגו. והאדם לא מבין, שכל זמן שיש לו רצון עצמי כלשהו, ותודעה עצמית כלשהי, הרי שהוא עדיין נאחז באגו שלו. והאדם עצמו לא יכול בכוחות עצמו להשתחרר מהאגו שלו לגמרי. כי ה"אני" לא יכול להעלים את עצמו, באמצעות כוחו של ... לא באמת העלים את עצמו לגמרי. ומי שלא קיים כלל, הוא לא יודע, גם לא את זה שהוא לא קיים כלל, אלא אין שום ידיעת "עצמי" כלל. ולכן כל הרעיון שהאדם צריך להילחם באגו שלו בשיטות שונות ומשונות, אלו הכל עצות מתוחכמות ושגויות של

אגו, גאווה, ענווה, מלחמה, שלום, הרמוניה, איזון - אגו טוב או רע? איך לחיות באיזון? ובו יתבאר, העניין של האגו של האדם. מה תפקידו? מה משמעותו? והאם הוא טוב או רע? ועוד. ונקדים ונאמר, כי כל אחד בעולם, מגדיר את האגו בצורה אחרת. כי יש כאלו שמבחינתם, האגו של האדם, הוא הרצון העצמי של האדם. שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. וזהו סוג של אגו. ויש כאלו, שמבחינתם, האגו של האדם, הוא רק כאשר האדם רוצה איזה דבר, שבא על חשבון טובתם של אחרים, ולמען טובתו האישית. ויש כאלו שמגדירים את האגו, בעצם זה שהאדם מודע לכך שהוא קיים, כישות נפרדת משאר הדברים שבעולם. וכל אחד, מגדיר את האגו בצורה אחרת. וכאן נדבר על האגו בצורה כללית, ושכל אחד יפרש את תוכן הדברים, לפי הפירוש האישי שלו, למושג אגו. ומי שיתבונן יראה, כי בעולם שלנו, קיימת מלחמה שלמה, באגו של האדם. ויש סדנאות רבות וספרים רבים ותורות ותיאוריות ופילוסופיות שונות, שמנסות ללמד את האדם, כיצד הוא יכול להתמודד עם האגו שלו, וכיצד הוא יכול להכניע אותו, ולאזן אותו וכיו"ב. וכאן יתבאר הפירוש האמיתי ונקודת המבט האמיתית, לגבי האגו של האדם. ומי שיתבונן בעין אמיתית על עניין האגו של האדם, יראה, כי יש כאן נקודות מבט שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, שהאגו של האדם, הוא האחראי לכך שיקרו לאדם בחיים שלו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. ונתחיל מהדברים הרעים, שבגללם כולם נלחמים באגו. כגון לדוגמא, מלחמות אגו. שאנשים נלחמים למען האגו שלהם ומשחקי הכבוד ומשחקי השליטה שלהם. ומלחמה, גובה קורבנות משני הצדדים. ואנשים, בגלל האגו והגאווה שלהם, בגלל זה הם נלחמים במלחמות כאלו ואחרות, וגורמים נזק לעצמם ולסביבתם. ואם לא היה לאדם אגו, ואם לא היה אכפת לאדם, מי יגיד את המילה האחרונה, ולא היה חשוב לאדם לצאת צודק ושדווקא הוא יהיה הצודק, ואם לא היה חשוב לאדם, מי המלך ומי המנהיג, אז ... וכולם היו חיים בהרמוניה וכולי. ונראה אם כן, כי האגו, הוא אחראי לכך

... לדעת / לחיות בחוסר וודאות - חווית העבדים / הפך חווית האלוהים כי האדם, הוא גם רק אלוהים. והאדם לא חווה את האלוהים שהוא, רק בגלל הטעות המחשבתית שלו (כאלוהים). והעניין הוא, כי אלוהים הוא האמת עצמה. כי אלוהים, הוא זה, שקיומו נצחי ומחויב, שזאת בעצם האמת המוחלטת, שהיא ורק היא קיומה מחוייב וממילא גם נצחי. והאמת, היא מחייה ומהווה ומקיימת את כל העולמות כולם. והיא הדבר הממשי ביותר וכולי. והנה, בנקודת האמת, שהיא בעצם נקודת האלוהים, שם אין שום ספקות ושום חוסר וודאות כלל. כי בנקודת האמת המוחלטת, הכל ברור כשמש, שמאירה באור של שכל אין סופי. כי בשורש המציאות כאשר הכל אחד ממש, ... שם הכל כ"כ ברור, עד שאפילו תשובות אין שם, ואפילו ידיעה אין שם, כי אין מה לדעת, כי הכל אחד, ושם היא שלמות הוודאות. ומי שרוצה לחזור ולחוות את האלוהים שהוא, עליו להבין שבכל פעם שהוא מרשה לעצמו, לא להבין משהו עד סופו, הרי שבכך הוא מרחיק את עצמו מהאלוהים שהוא. ומי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לשנוא את חוסר הידיעה של עצמו, ולשנוא את חוסר ה - וודאות המוחלטת שלו. כי האדם חי חיים שלמים, בלי ששום דבר ברור לו באמת. ואף אחד בעולם, לא ... הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חווית הזמן, ואז ה"אני" שלו, הוא המשך של ה"אני" הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק מה"אני" האמיתי שלו, שהוא נמצא לפני הזמן כולו, שהוא ורק הוא החיים האמיתיים, שהוא ה"אני" שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לצאת מההרגלים המעשיים והמחשבתיים שלו. ועל האדם לשנוא את ההרגל, ולאהוב את ההתחדשות ואת ההתחלות החדשות. ועל האדם לעשות התחלה חדשה בכל רגע ... הרגל. ועל ידי ההתבוננות הזאת, ועל ידי זה שהאדם שונא את חוסר ההבנה של עצמו, ומוסר את נפשו להבין את עצמו באמת, על ידי זה האדם רואה את האלוהים שהוא, ומרגיש את האלוהים שהוא וכולי. ואעפ"כ, בשורשו, גם להיות עבד זה מושלם. וגם אלוהים, לא באמת יודע את סיבת מעשיו. ואדרבה, המלך שנמצא בשלמות, עושה את מעשיו, גם בלי להבין אותם, כי שום דבר לא נגד רצונו. כי רק עבד שמשהו נגד רצונו, רק הוא צריך להבין את תכלית מעשיו. אבל מלך שהכל כרצונו, ממילא הוא לא מרגיש שום צמצום וחווית עבד, כי העשייה עצמה טובה לו, גם בלי להבין את תכליתה. ...