פרדוקסים. פילוסופיה. במאמר האם קיימים פרדוקסים במציאות, ביארתי כי המציאות האין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות שונות בתוכה.

בכלל זה המציאות מאפשרת את קיומן של מצבים שנתפסים כפרדוקסים בעיני השכל האנושי.

השכל האנושי שנמצא בתוך המציאות האין סופית, אינו מסוגל להכיל בתוכו את המהות המלאה של המציאות האין סופית.

כדי להבין את האין סוף, צריך להיות גדול יותר מהאין סוף ולהיות מסוגל להכיל את האין סוף בתוך מחשבה שגודלה צריך להיות גדול יותר מאשר האין סוף.

מאחר שמחשבה = סוף, ממילא האין סוף של המציאות, אינו נכנס לתוך מחשבה סופית.

שאלה = חוסר ידיעה מלאה.

את כל השאלות שיש לאדם בחיים, ניתן לחלק ל 2 קטגוריות.

1 - שאלות שהתשובה עליהן כרוכה בידיעה נוספת = אינה תלויה ביכולת להבין את מהות האין סוף.

2 - שאלות שנובעות מחוסר יכולת טכנית של המחשבה הסופית, להבין את מהות האין סוף.

כדי לחיות טוב באמת, על האדם להבין את כל המציאות בשלמות.

כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות = מרגיש טוב באמת.

על האדם לחקור תמיד בשכלו ולדעת את כל מה שהשכל האנושי מסוגל לדעת.

דהיינו, על האדם למצוא תשובות לכל השאלות שיש על המציאות, כל זמן שהתשובה אינה כרוכה בצורך להבין את מהות האין סוף.

אך, כאשר האדם מגיע לנקודה שבה חוסר ההבנה שלו נובע מחוסר היכולת של השכל האנושי להבין את מהות האין סוף, במקרה כזה על האדם לדעת לעצור ולשתוק.

במקרה כזה של המחסום השכלי שיש לאדם להבין את האין סוף, במקרה כזה ורק במקרה כזה התשובה היא שתיקה. דהיינו, קבלת הדבר כפי שהוא מתוך שתיקה, ללא מחשבה / דיבור.

יחד עם זאת, כל דבר שאינו מצריך את השכל של האדם להבין מהו האין סוף, הרי שעל האדם להבין אותו בשלמות.

כאשר האדם חוקר בשכלו את כל מה שבאפשרותו של השכל האנושי להבין, בסופו של דבר הוא מגיע אל השאלות שנובעות מחוסר היכולת השכלית להבין את מהות האין סוף. שם על האדם לדעת את מקומו ולשתוק.

יכולת השתיקה נובעת בין השאר מההבנה השכלית של האדם את כל מה שאפשר להבין בשכל האנושי.

ז"א רק מי שיש לו מספיק שכל, רק הוא מסוגל לדעת לשתוק באמת, על מה שהשכל שלו מוגבל לתפוס בתוכו...