זאת אומרת כל מה שאמרתי עכשיו על השורש נכון לגבי כל התהליכים, זאת אומרת מה אמרתי? אמרתי שהבנת השאלה היא התשובה. עכשיו איפה זה נכון לגבי סתם תהליך פשוט? נגיד בן אדם ביומיום מתלבט באיזו התלבטות ואז הוא אומר "טוב מה לעשות" ואז אני אומר לו טוב בא ננסה להבין את השאלה שלך למה אתה רוצה ככה ולמה אתה רוצה ככה, מה מהות הספק ואז אם הוא מבין את השאלה הוא אומר "רגע אבל זה לא משנה בכלל זה אחד".
ש: אבל בכל זאת הוא עושה משהו בסופו של דבר.
אליעד: בכל זאת אלוהים בסוף ברא את העולם גם בלי סיבה.
ש: זה לא משנה מה תעשה אתה עושה, אתה עושה מה שבא לך אבל תכלס זה לא משנה מה אתה עושה אתה מבין שגם זה וגם זה, זה בסופו של דבר זה לא ישנה שום דבר.
אליעד: תבין אין שום אפשרות לתת תשובה שכלית לשאלה למה אלוהים ברא את העולם כי כל סיבה שתיתן אני אשאל אותך ומה הסיבה שלשמה קיימת התכלית הזאת ואף על פי כן הוא ברא, לצורך האנלוגיה. זאת אומרת מצד אחד מוכרח שיש סיבה מצד שני מוכרח שאין סיבה, מה לעשות מצד אחד מוכרח שהוא רצה כי עובדה שהוא עשה ומצד שני מוכרח שהוא לא רצה כי מי הכריח אותו לברוא את הרצון שני הדברים נכונים...