אפאטיות / נרקיסיזם / אכפתיות / אמפטיה / התחשבות בזולת / מעורבות חברתית - מהן? במאמר הזה נסביר, את הצדדים השונים של המטבע, לגבי התכונות ההפוכות של האפטיה / שאננות / וחוסר ההתחשבות בזולת מצד אחד, אל מול הגילוי אכפתיות, התחשבות בזולת, והתעניינות בסביבה. ותוך כדי זה יתבאר גם הטוב שיש בנרקיסיזם אל מול תכונת האפאטיה וההתחשבות באחרים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אכן למטבע ... וגם מאוד שלילי בכל אחת מהתכונות השונות. ועל האדם ללמוד לאזן את התכונות האלו ע"פ האמת. ואם נתבונן נראה, כי מי שהוא אפאטי לסביבה שלו, הרי שמהות העניין הזה היא, שהוא בעצם ממוקד ... שזה יכול להיות לדוגמא בעצמו או באיזה עניין כלשהו שמטריד את מחשבתו, והדבר הזה מגביל את האדם להסתכל על הצדדים. ומי שהוא אפאטי כלפי הסביבה ומי שהוא לא מתחשב באחרים ולא רואה אף אחד ממטר, הרי שבעצם התכונה הזאת פוגעת בו מול עצמו באופן אישי. משום שכדי להצליח בחיים, לשם כך על האדם להיות מסוגל להסתכל לא רק על הדבר עצמו ... האדם מתעלם מהסביבה שלו, על ידי זה המחשבה של האדם גם מתעלמת מהסביבה שלה, ואז האדם נכנס לקיבעון מחשבתי בכל התחומים בחיים שלו, והוא לא מסוגל להגיע לפריצת דרך בחיים שלו ולהתקדם קדימה. כי מי שמסתכל רק על עצמו ולא רואה אף אחד אחר מלבד עצמו, הרי שהוא גם יסתכל רק על הבעיות שלו, בלי לראות את הפתרונות שנמצאים לידו. וכאשר האדם אפאטי ולא מגלה עניין במה שקורה סביבו, הרי שעל ידי זה הוא לא מסוגל לראות את הטוב שיש סביבו ולהיעזר בו. כך שהצד השלילי של תכונת האפאטיות ושל זה שהאדם מרוכז רק בעצמו ולא מתחשב באחרים, היא שזה בא לידי ביטוי בכך שהאדם לא מסתכל מחוץ לקופסא, ולא מגדיל ראש ורואה את מה שקורה סביבו, כדי להתקדם בחיים. וכפי שאכן ניתן לראות בחוש, שכאשר יש לאדם בעיה כלשהי בחיים, והוא לא מוצא את הפתרון לבעיה שלו, אז באמת הוא הופך להיות קצר רוח כלפי אחרים, והוא הופך להיות אפאטי והוא מתחשב פחות בסביבה שלו. וכאשר משהו מטריד את האדם, גם ... אחרים, ולהתחשב גם באחרים, הרי שזה מבטא את חוסר היכולת שלו להכיל דברים שונים ממנו. וזה כמובן בא לידי ביטוי, גם בכל שאר החיים של אותו האדם. אבל, מאחר ולמטבע יש שני צדדים, הרי שיש ... מחשבות מסיחות את דעתו. והמחשבות שמפריעות לאדם להתרכז, הן כמו סוג של רעשי רקע שיש לאדם, שמפריעים לאדם לשמוע את מה שהוא רוצה לשמוע. ולפעמים האדם צריך שתהיה לו את היכולת להתעלם מכל מה שקורה סביבו, ולמקד את כל המחשבה שלו, אך ורק בדבר אחד. ולפעמים האדם צריך להיות אפאטי בצורה קיצונית, כדי להיות מסוגל להתרכז במה שהוא רוצה להתרכז, בלי שדעתו תוסח משום דבר. וכאשר האדם שאנן כלפי מה ... שיש בעולם, יש סביבו המון רעשי רקע שמסתירים אותו. כי בכל דבר יש משהו טוב. אבל הטוב הזה מכוסה בהמון דברים מסביב. ומי שרוצה לראות את הטוב שיש בכל דבר, עליו לעצום את העיניים שלו, ולא ... ולהתעלם מכל שאר הדברים. ועל פי הנ"ל יובן גם הדבר החיובי שיש ב: הפרעת אישיות נרקיסיסטית (נרקיסיזם). שהוא מצב שבו האדם מאוהב בעצמו יותר מידי, עד שהוא לא מסוגל לגלות שום רגש של התחשבות בזולת, ובפרט לא רגשות של אמפטיה. והצד החיובי של העניין הוא, שלפעמים האדם צריך לדעת להיות מסוגל להתמקד רק בעצמו, ולאהוב את עצמו תוך כדי התעלמות מוחלטת מכל מה שסביבו. דהיינו, שהאהבה העצמית של האדם, לא צריכה להיות תלוי באף אחד בעולם, אלא היא צריכה להיות ללא כל תנאי. וזה הצד החיובי של נרקיסיזם, שבו האדם אוהב את עצמו בלי להתחשב באף אחד וכולי. והשלמות של כל הדברים, ... צריך תמיד להיות ע"פ האמת. כי יש אמת, ועל האדם להתאים את עצמו אל האמת. דהיינו, אם על פי האמת האדם צריך לבטא עכשיו את האפאטיות, אז עליו להיות אפאטי ולא להתחשב באף אחד ולא לראות אף אחד ממילימטר. אבל אם צריך ...

... אפתיה, שאננות, עייפות נפשית, חוסר חשק, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, אדישות קלינית, אפאטיות ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם חווה חוסר חשק לעשות דברים. תחושה של עייפות כללית, אדישות, אפאטיות וכיו"ב. ויש פסיכולוגים וכיו"ב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיו"ב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם ... וכיו"ב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר כזה או אחר, זה כמובן הרצון שלו. שהאדם חושב, שהמציאות תהיה טובה יותר, כאשר היא תהיה כך או אחרת. ואז, כאשר יש לאדם רצון שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז ככל שיש לאדם רצון גדול יותר שהמציאות תהיה כך או אחרת, כך יש לו יותר חשק לעשות פעולות, כדי לשנות את המציאות שהיא תהיה כרצונו. אבל, כאשר האדם נמצא בתחושה של דיכאון ועצבות וכיו"ב, אז ממילא הדברים בחיים מאבדים את המשמעות שלהם בעיניו. ואז האדם חווה סוג של אפתיה / עייפות נפשית / אדישות / שאננות וכיו"ב. ואם האדם יהיה "אופטימי" ויסתכל ... שלו לעשות דברים וכיו"ב. וזה כמובן נכון, אבל רק באופן חלקי בלבד. ולמה? כי אפתיה / אדישות וכיו"ב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן ... שקורים מחוץ לאדם, כבר לא ממש מעניינים את האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפאטיות ושל חוסר חשק וכיו"ב. כגון לדוגמא אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיו"ב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, ... ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמא ... אותו, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול, דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית ... משמעותי עבורו. ואם האדם חושב, שדבר כלשהו, לא ממש יכול להשפיע על רמת שביעות הרצון שלו מהמציאות, אז ממילא הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא ... האדם באותו הרגע. אבל כיו"ב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש ... אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי שהוא לא אפאטי לגמרי. כך שלהיות אפאטי לגמרי, זה אפשרי כמובן, אבל זה יביא את האדם לכך, שהוא לא יעשה שום דבר ... יהיה קיום לעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע, והוא, שאם האדם אף פעם לא יהיה אפאטי ואדיש, אלא הוא תמיד יגלה עניין בכל דבר, הרי שלעולם האדם לא יהיה מרוצה משום דבר. כי בסופו של דבר, מוכרח שהאדם יהיה גם אדיש וגם אפאטי, כלפי דברים מסוימים. כגון לדוגמא אדם שלא יהיה אדיש, לכך שיש חיידקים ... נפשית וכיו"ב, להתחיל להילחם בחיידקים שיש באוויר שאותו הוא נושם. ולמה? כי האדם אפאטי לכך, מסיבות שונות. וכמובן, שגם זה במינונים שונים ובעוצמות שונות. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט מנוגדות, שבהן תלוי, האם האדם יהיה אפאטי, או יגלה עניין ויתעניין בדבר כלשהו. ונקודת המבט הראשונה אומרת, שיש טוב ... לשפר את המציאות שלו. אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפאטי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון מהם. כי ברגע שהאדם מרוצה מאיזה דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. ... והאדם חווה סוג של אדישות כלפי זה שהוא בריא, כי המצב הבריאותי של האדם, הוא שבע רצון ממנו, וממילא אין לו משמעות עבורו. ומי שהוא לא יהיה