כל הכבוד לך, אליעד היקר. שאלה: כיצד הגעת לידיעת והבנת המציאות ברמה זו.?

משיפז, המציאות לא מתנגדת לרצון, הרצון / רצונות הם אלו כצורה נפרדת מתנגדים למציאות, ולכן זה מעולה לייעל את הרצון לרצות את המציאות כפי מה שאת עושה, עד שתתאמצי פחות ופחות להזכיר לעצמך לרצות את הכל, זה יהיה "בילד אין ", זה כבר שם (-:

להגיד אמת, מה שאתה מצליח להיות מודע לו ללא תירוצים אם משהו / מישהו מתכנת אותך או לא, את זה תבין כשתבין (כי בסופו של דבר המשהו הזה הוא אתה בכבודך ובעצמך), אבל לעת עתה, תצמד לאמת מה שאתה יכול, כי זה לכשעזמו, יביא אותך להבין מה מניע אותך ומה הקשר שלך אליו, הדיבורי אמת של היום יום, הם אלו בדיוק יביאו את ההבנה הפנימית הגדולה. זה מה שרבי נחמן מברסלב אמר לעשות, וזו הבטחה של אליעד, שההיצמדות לאמת בדברים הפשוטים היום יומיים, היא תקלף אט אט את כל הקליפות, זה כל כך פשוט, שזה ממש מסובך חחחחח, זה להיות עירני כל הזמן, וזה לא פשוט, אבל מבטיחה לך שזה שווה יותר מהכל, זה משתקף לך אחר כך לכל הסיטואציות בחיים, עושה אותך חכם יותר, ערני יותר, עושה אותך מלך, כי אלוהים לא משקר...

מההתבוננות שלי: ככל שאני מתאחדת פנימית עם האחדות המחויבת, האחד, הראשון, כל רגע, בכל צורה של נפרדות, אני חווה את זה. כלרגע אני זוכרת שהמציאות מתאימה לי תמיד. אני רוצה תמיד את המציאות ולא צימצום שלה. כי הרי: המציאות מתנגדת לרצון וזו הבעיה... ולכן כשאתה זוכר שאתה רוצה את המציאות בעצם ולא רק צורה שלה כמו רצון וכולי, אז אתה כל הזמן באחד.

נראה לי שאין לנו בחירה חופשית בחיצוניות כמו שאמרת, ולכן אולי מיותר גם ההתעסקות במשך היום באיך אני אומר את הדברים אם אני אומר אמת או משקר, אין בחירה בידיים ורגלים, וגם לא במחשבות את כולם מהווה המציאות ומפעילה אותם בחוטים.

נראה לי שרק קריאה בספר עם התבוננות על ההגדרות שמצביעות על הלא מוגדר, היא הדרך להתאחד ולגלות את הלא מוגדר, ואז אוטומטית הכל מסתדר לך במשך היום ואתה אומר יותר ויותר אמת באופן אוטומטי.

אך אולי התרגיל של לנסות להגיד אמת במשך היום, בכך אתה מנסה להבין את פרספקטיבת השורש.

ואז בעצם גם מתקדם

תודה ענבל באמת באמת ממש עזרת לי להבין עוד!

כלים פשוטים להצמד / להבנת האמת: אין צורך לבן אדם ללכת רחוק מידי אם אין לו הבנה עדיין מי הוא ומה הוא באמת, האם הוא קיים וכו'. להתקרב לידיעה של האלוהות, על האדם להיצמד לאמת בפשטות ביום יום. כלומר, קודם כל להבין שיש נאמר עובדה מסויימת בחייו, ועכשיו על האדם להבין אם הוא נתן לעובדה פרשנות שנוחה לו ומתאימה לו ולאינטרסים שלו! או שפרש את המציאות אחד לאחד כפי מה שהיא באמת! ואם הוא לא סגור על עצמו, שיברר עד שידע.

לא לסלף / לשקר את עצמך בכלום, דוגמא: אם אתה לא מבין משהו, אל תגיד אני לא מבין כלום, אלא אני מבין חלקית., אם יש לך תכונה מסויימת שאתה לא אוהב, אל תקצין אותה לרעתך, שים אותה בפרופורציות וזכור שיש לך גם תכונות טובות... לא להניח הנחות לגבי אנשים בכלום, גם אם נדמה לך שאתה מכיר אותם ויודע, אתה לא בהכרח יודע! וגם לא להניח לגבי סיטואציה כזו או אחרת, אם אין וודאות, להגיד אני לא יודע / ת!! לא להוסיף תוספות דמיוניות לסיפורים מהיום יום, להגיד את הדברים כפי מה שהם. לא לגרוע, ולא להוסיף. כל אלו, מי שיצמד אליהם כחוט השערה לא יסטה ימינה או שמאלה, גם אם זו משימה שנראית בלתי אפשרית, הוא שיזכה להתגלות האלוהות, לידיעת האחדות, האמת, הטוב האמיתי בפשטות ( (-:

ענבל אודה לך אם תוכלי להסביר לי יותר במה שאת מבינה את המשמעות המעשית של להצמד לאמת שלי ביום יום?

במשך שנים חיפשתי את הטכניקה להאחז בה, אבל אין דבר כזה, כי ברגע שיש לי טכניקה אני מפסיק לנסות להבין את אלוהים ואז אני נתקע

תודה ענבל, ממש תשובות אדירות!!!

בדיוק היום התחדדו לי התובנות הללו, והנה אני בא ואת בדיוק כותבת אותם!!

נכון אלוהים הוא בלתי מוגדר לכן אי אפשר להבין אותו בצורה שישב לך הסבר בראש, לכן כל מה שכתוב בספר הוא רק חבלים המצביעים לכיוון האמת וכל מה שצריך לעשות זה לקרוא ולנסות להבין את האמת

ועוד דבר, הקטע הבא שאדביק כאן מהספר של אליעד "להיות אלוהים", להבנתי בנוגע לשאלתך, מדבר בעצם על כך שהספר שהוא משל עבורי לזה שיודע את האמת, השני שבחדר, שיודע.. אם הוא באמת יודע כל דיבור שלו יהיה אמת, ועליך להקשיב לו ולנסות להבין מעבר לדברים שהוא אומר... זה הקטע הקצר:

" והנה, מחמת שהתכלית של הלימוד בספר, היא לא השגת השכל של הספר עצמו, אלא השגת השכל שיש מעל ובתוך פנימיות השכל של הספר, דהיינו את השכל שנמצא מחוץ לשכל שבספר, ושהוא רק מחייה ומהווה את השכל של הספר, לכן כל זמן שהאדם עדיין לא השיג את השכל שמחייה את השכל של הספר, שהוא השכל שמחייה את כל הדברים שבעולם, דהיינו השגת האחדות בשלמות, הרי שהאדם עדיין נמצא בהיכלי התמורות (תמורות מלשון המרה והחלפה, שהאדם מחליף את האמת בשקר ואת הטוב ברע וכולי)."

נראה שאתה שם דגש בהתבוננויות שלך, על מה לעשות!!! ברמה החיצונית לא צריך לעשות, ה"עשייה" היחידה זו ההתבוננות במה שנעשה ובמה שאתה מבין או מנסה להבין, עליך להצמד לאמת הפשוטה שלך ביום יום, ולבדוק שאתה אכן דבק באמת ולא בדברים שנדמים כאמת, אבל אתה לא בטוח בהם, "עשייה" זו של התבוננות ונסיון להבין, כמו שאתה עושה ממש כאן בשאלה הנ"ל, זה בדיוק הדבר, ואז עם הזמן, תוכל לדעת אם ה"שני" יודע אמת או לא, כי אתה תדע שאם יש ידיעת אמת, זה בכל הנושאים בעולם / במציאות, אם זה רק לגבי נושא אחד אמיתי, זה אמיתי להכל, ואם לא זה שקר.

התמונה המלאה של האמת היא כל האפשרויות בו זמנית לך יש רק חלק ממנה ולי יש גם חלק והכל אמת וגם ההפך.

אני רוצה להתבונן בתהליך

שני אנשים בחדר, אחד יודע את האמת לגבי נושא מסוים

והשני רוצה לדעת את האמת ומצד שני משהו חוסם אותו

האדם שיודע את האמת מבין את מצב האיש השני...

מה צריך לקרות כדי שהאיש שלא מבין את האמת ישתווה לאיש שמבין

מה נדרש מכל אחד מהאנשים לעשות?