היום אני מבין את המשיכה שלי הטכנית בכלל ובפרט באומנויות לחימה סיניות וג'וג'יטסו ברזילאי

אחד האלמנטים והרעיונות המרכזיים של אלה הוא העשיה ללא עשיה.

רעיון זה הוא רעיון עצום, והוא ביטוי של משהו עמוק ונשגב אך לא רק.

רעיון זה מלווה אותי בכל עיסוקי בא"ל, הוא בעיקר מתבטא בזיכוך הטכניקה, של איך לעשות את המירב והמיטב במינימום מאמץ.

באומנויות הלחימה הסיניות מדברים על מבנה שינוי וכו'.

וההמבנה החזק הוא בניית כוח בניצול שלדי וניצול מינימלי של משאבי שריר

השאיפה היא לזכך וליעל את הטכניקה, היא ביוטי ולבוש של כוח עצום.

והמלך, שהוא כוח המציאות וכו', עושה הכל ללא מאמץ כלל, ואעפ"כ עושה ועושה הרבה.

ובזיכוך הרעיון, ובזיכוך הטכניקה, גם בא"ל, אני מזכך גם את הרעיון הרוחני שבדבר.

והמלך מבין ויודע גם הכל, וע"י בירורים ושאלות, מבינים יותר, וכך גם מחדדים ומשפרים את הטכניקה.

ואע"פ שברמת הצמצום של עולם עשיה אכן הדברים גם מוגבלים, ובכל זאת, הן ביטוי של רצון עז, עמוק ורוחני, של דבר שלא מוגבל.

והמשמעות של זיכוך הטכניקה, היא משמעותם של כל העולמות כולם, ואעפ"כ הן גם חסרות משמעות

ותרגול והתבוננות בדבר, מעמיק את הבנת השכל שבדבר.

והעצלות של האדם, היא מצויינת, שהיא ביטוי של העצלן הגדול מכולם, שהוא המלך שעושה

אך לא עושה, ובכל זאת עושה ללא מאמץ.

והקטן שיכול לנצח את הגדול, הוא גם ביטוי של כוח זה.

דוגמא לכך היא ביקוע של גרעין אטומי קטן שיכול להפיק אנרגיה עצומה.

וכך גם בא"ל, שהאדם הקטן יכול לנצח גם את הגדול.

והקטן הוא לא רק קטן, אלא עצום גדול ונורא לא פחות מהגדול, ואעפ"כ קטן.

והדבר אכן אפשרי, שהקטן ינצח את הגדול, וזה בדיוק מה שקרה בטורניר ה יו אפ סי לפני כעשור שנים.

וזה הדבר הימם את עולם הא"ל בכל העולם. והרעיון של משפחת גרייסי (ג'וג'יטסו ברזילאי) הופץ בעולם כפיטריות, אחרי הגשם, ולמה?

כי הרעיון שהם מבטאים הוא ביטוי של הכוח העצום, שהקטן גם גדול הוא אם יש לאדם את השכל להבין את זה..

והאדם מטבעו גם רוצה שליטה ידע וכח

דוגמא קלאסית לכך, היא פצצת האטום

וזהו ביטוי מרהיב של איך הקטן מאד מפיק אנרגיה עצומה.

המדען, שהתבונן, גילה ופיתח את המיומנות והפוטנציאל של החומר הזה.

והחומר הקטן הזה הוא גם האדם, שכוחו ועוצמתו אינסופית שמתבטאת באינסוף אפשרויות, ובכל זאת בוחר לצמצם את עצמו וכו'

ככל שמתקרבים להבנת האחדות, האמת, המציאות, אז למי שחי לבד מתעוררים צרכים שונים יותר ממה שקודם היו קיימים, (וגם כאלו שנעלמים) אחד מהם, היא כמיהה לזוגיות (גם אם היה קודם רצון לזוגיות), כעת זה מתעצם אצל מי שמתחיל / או מתקדם בהבנת המציאות / אחדות, כי הזוגיות היא עדיין לבוש, אך לבוש הכי קרוב למהות. מהותה היא איחוד ההפכים, אחדות ונפרדות בו זמנית, שלמות. בסופו של דבר השלם כולו בתוכך ואתה אמור להרגיש טוב בכל מקרה מבפנים. ואף על פי כן, אם תבחר ותמצא, נשמח מאד לראותך, עם בת הזוג המיוחדת לך, עבורך (-:

עשיה לשמה. והאדם שעושה לשמה הוא אמלך אמיתי ולמה?

כי מלך אמיתי לא כפוף לשום חוק, הוא בעצם המחוקק. והעבד צריך סיבה בכדי לעשות דבר, לא לשמה. ואת הסיבה של העבד המלך חוקק. והמלך עצמו עושה כרצונו, ואם עושה אינו מחוייב לסיבה או אי סיבה, שהוא כופה על העבד. ובעצם לא כפוף לדבר, לא כפוף לכלום. והעבד שחיי בעבדות, שואל איך, איך? איך זה שהמלך לא כפוף לחוקים? והוא מעצם עבדותו שוכח, שהמלך הוא המחוקק בפני עצמו. והוא כל כך עבד, עד שהוא שוכח שהוא עבד, אך לא רק. שאם היה שוכח שהוא עבד לגמרי, אז לא היה מבדיל בין עבד למלך. ומיכיוון שהעבד מודה שהוא עבד, אך בו בזמן מתנהג גם כמלך, ובכך הוא סובל. בכך שאינו שלם, לא בזה ולא בזה. ובכך מתוסכל ולא החלטי עצוב וכו' בכך שהוא רואה את ההפרש. והפרש קיים במקום בו יש זוג. ואולי אם היה שלם בעבדותו היה שלם במלכותו, וכך היה מזווג את הזוג, וגם לא הייתה לו שאלה כלל. ברוך המזווג זיווגים.

וזה היופי שבזיווג, שכן הזיווג הוא ביטוי של השלם,