... מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות - פרומו שאלה: האם תמיד יש רגשות? אליעד: מצד אחד תמיד יש רגש, כי אתה ... יש לנו את המהות ואת הצורות, בשכל של האחדות, המהות והצורות הם אחד, אבל בשכל של הנפרדות, המהות והצורות הם ניגוד. עכשיו אם אנחנו רוצים להעלים צורה, איך נעשה ... האדם מתבונן עד הסוף הוא מגיע לחוויית האחד. זה אומר שזה אמור לשנות לך את חוויית הנפרדות שלך. למשל יש לך דעה על משהו מסוים, אבל אם תתבונן על מהות הדבר אתה ... בחיצוני זה ישנו, בפנימי זה איננו, אז אתה עדיין לא באחד. אתה אומר יש אחדות ויש נפרדות, אבל אתה עדיין לא באחד. אני רוצה שתסתכל על המציאות רק דרך הנפרדות, רק דרך האחדות, ואחר תראה שזה ממלא אחד את השני, שאין מקום שאין בו אחדות ואין מקום שאין בו נפרדות, ואז תבין שזה אחד. שאלה: אני עדיין לא מבין את הרק. אליעד: אתה אומר ... כולם בגיהינום וכולך בגן עדן. אתה מבחינתך רואה את המציאות כשכבה של אחדות ושכבה של נפרדות. עדיין לא הבנת שאין מקום שאין בו מהות, אני רוצה שתתבונן על המציאות ... רק שם ובו זמנית תהיה גם רק כאן, ובו זמנית תהיה בשניהם. שאלה: לא הבנתי איך מצד הנפרדות אין רגש? אליעד: זה כמו מה שהוא שאל, הוא אמר, אני מוכן לקבל שזה אחד, אבל זה אחד רק מהצד של האחדות. ואני אומר לו, שגם מהצד של הנפרדות זה אחד. זאת אומרת שבשכל של הנפרדות אתה יכול להבין שזה כלום. יש לנו שכל ואין שכל. באין שכל זה אחד, אבל אני רוצה שתבין שגם בשכל זה אחד. אני רוצה שתבין שבתוך חווית נפרדות לא תוכל להרגיש רגש מוגדר. יש אדם שיגיד, אני יודעת שבמהות זה אחד, אבל בנפרדות, בפועל, אני מרגיש שאני קיים, המהות זה שם אבל אני עדיין חש קיים. מה הרעיון כאן, שאני רוצה שבתוך חווית הנפרדות שלך אתה תחווה את האחדות. מה זה למעשה נפרדות? נפרדות זה להגדיר ולהפריד. אני רוצה שבתוך חוויית ההגדרות ... רוצה שברגש המוגדר שלך אתה תחווה את הכלום. אני ארצה שתגדיר לי מה זה רגש, ואז אתה בנפרדות שלך תראה שזה כלום. שאלה: איך מתבוננים לתוך הרגשות? אליעד: מאוד ...

... יש נפרדות? למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות? ועד שהאדם שואל למה יש נפרדות, עליו לשאול האם באמת יש נפרדות? כי אולי יש רק אחדות? ואולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת ממש, נגד השכל של האדם, ואז ממילא אין שום שאלה ...

נפרדות, שהיא כולה אחדות - חיבור הנפרדות והאחדות הטעות הגדולה ביותר של האדם היא, שהוא מפריד, בין היש לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, וא"כ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי / המציאות, הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי / המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, וא"כ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה לו שהיש והאין נפרדים זה מזה, ועל ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות אחת ממש. ... ההעדר המוחלט, אין שום תודעה עצמית כלל. וזו אכן האמת, אלא שזו אמת חלקית בלבד. כי באחדות האמיתית, הכל אחד ממש. ושם, התודעה של האדם עדיין קיימת, והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט. והוא נגד השכל, ואעפ"כ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת האחדות, היא אחת ממש. וכאשר האדם זוכה להגיע לאחדות האמיתית, אז הוא רואה את האמת, שכל הנפרדות, היא אחדות ממש. ולא שאין נפרדות כלל, אלא שיש נפרדות, שהיא בבחינה אחת עם האין נפרדות כלל. שזאת ורק זאת, היא אחדות אמיתית של אמת, שמאחדת בתוכה את הנפרדות ואת האחדות, כישות אחת. ...

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ממש. כי בעולם שלנו, יש גם מהות וגם צורה. והצורה, נפרדת מהמהות שלה. וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת באחדות, עם המהות שלה. וגם אם הן אינן ישות אחת ממש, עדיין ... הם אחד ממש, שההוויה והלבוש הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא כ"כ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום / המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש. ...