אובייקטיביות = האמת המלאה מצד עצמה ושאינה תלויה בדבר כלשהו.
סובייקטיביות = האמת החלקית, האמת שנכונה רק בעיני האדם אך לא בעיני המציאות.
האדם רואה את הדברים דרך נקודת המבט המצומצמת והחלקית שלו, מהמקום שבו הוא נמצא.
כל זמן שהאדם נמצא בתוך התמונה ואינו רואה את התמונה המלאה מבחוץ, הרי שהחשיבה שלו אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית.
כאשר לדוגמא האדם מעביר ביקורת על אדם אחר, עליו לזכור כי כל זמן שהוא אינו יודע בצורה מלאה מה בדיוק עובר במחשבתו של האדם שמולו, הרי שכל מה שהוא חושב עליו זה סובייקטיבי בלבד.
גם החשיבה של האדם כלפי עצמו היא יכולה להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. ז"א כל זמן שהאדם אינו מבין את עצמו בשלמות, דהיינו, אינו מודע לרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות שלו, הרי שכל שיפוט עצמי של האדם כלפי עצמו, גם הוא רק סובייקטיבי ולא אובייקטיבי...