אליעד: מה התועלת השאלה למה, איזה תועלת זה נותן? השאלה, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? יש לה תשובה מאוד פשוטה, אבל האדם מסרב להכיר בה.

אתה רוצה את מה שאתה רוצה, התהליך של הרצון שלך, שמניע את התהליך של העשייה שלך, הוא המשך של תהליך אחר, שהוא המציאות, שהוא תהליך שחיצוני לך.

עכשיו, האדם לא מוכן להכיר בכך, שיש משהו חיצוני לו, גדול ממנו, שמנהל אותו. וכשאני אומר למישהו, למה אתה רוצה, ולמה, ולמה? זה כדי שהוא ישבר ויתבונן לתוכו, ויבין שהמציאות מעליו, היא זאת שרוצה.

לדוגמא, כמו בורג בגלגל, שואלים אותו, למה אתה זז? הוא אומר, כי אני רוצה, ושואלים אותו הרבה למה? והוא לא מוכן להכיר בכך שהוא חלק מהרכב. הבורג זז בגלל שהרכב זז, והבורג לא מוכן להכיר בכך. כי זה מאבד לו את הישות שלו, את הגאווה שלו.

שאלה: אני מבינה את זה, אבל לא חווה את זה.

אליעד: את אמרת שאת שואלת את עצמך, למה אני רוצה? זה אומר שעדיין לא הבנת שיש משהו שגורם לך לרצות. את עדיין תקועה בחיצוני, למה אני רוצה את זה ולא את זה? את לא מוכנה להכיר בכך שיש מציאות שהיא מחליטה לך מה לעשות.

למה את לא מוכנה להכיר בכך? כי מפרספקטיבה מסוימת זה לא נכון. זה לא נכון שהמציאות מחליטה לך, כי את אלוהים, ואת למעשה מחליטה.

את לא מסכימה להכיר בכך כי מישהו מחליט לך, כי מצד האמת, זה לא נכון, כי מצד האמת את מחליטה, את כאלוהים מחליטה.

כאשר האדם אומר, אני המצומצם מחליט, מצד אחד זה נכון, כי אתה אלוהים ומחליט הכל, אך מצד שני זה לא נכון, כי זה לא אתה המצומצם מחליט אלא אתה הגדול מחליט.

קשה להבין זאת, כי הנפרדות רוצה להיות קיימת, כי אם תכיר בכך שיש משהו חיצוני שמנהל אותך, זה מפרק לך את חווית הנפרדות.

אני טוען שכול זמן שהאדם רוצה משהו הוא סובל, בתנאי שהוא לא מבין למה הוא רוצה. מה זה אומר פרקטית? שהאדם חייב להבין למה הוא רוצה, זה שאת רוצה דבר מסוים ולא דבר אחר, זה בסדר, אבל תביני, למה?

שאלה: כי אני רוצה להרגיש טוב...