לפעמים נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית. משום, שהאדם מבין, שהוא חלק מהמציאות, ושכל דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית.

ועל האדם לדעת את האמת, שעד שלא ברור לו בשלמות, מהו ה"אני" שלו, ומהו ה"אני" שחושב ושמפעיל את ה"אני" שלו, ומהו ה"אני" הראשון שמפעיל את הכל, עד שהדבר הזה לא ברור לאדם בשלמות שאין שלמות אחריה, עד אז האדם לא באמת יכול להיות בטוח, שבאמת אין לו שום בחירה חופשית כלל. כי תמיד יכול להיות, שבצורה כלשהי, דווקא הדמות שבתוך החלום, היא זו שאחראית לגורלה, ואולי היא זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי.

והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ישויות נפרדות, או שאולי זאת ישות אחת ממש? וכולי, עד שהעניין הזה לא ברור לאדם בשלמות, הוא לא יכול להיות בטוח בכך, שבאמת אין לו בחירה חופשית. כי אולי יש לו. ועל האדם להמשיך לחפש וכולי...