כי האדם, מבין באופן חלקי שהוא קצת משוגע. והאדם שואל, כיצד הוא יכול לרפא את השיגעון של עצמו? והדרך לריפוי השיגעון העצמי, היא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. כי המשוגע, שבאמת מבין את השיגעון של עצמו, הוא חכם. כי הוא יודע להבדיל, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל האמיתי. ומי שיודע שהוא משוגע, אבל הוא מבין בדיוק, למה וכמה ואיך בדיוק הוא משוגע, הרי שהוא לא משוגע. ואדרבה, השיגעון שלו, הוא לטובתו והוא טוב מאוד. כי הוא מגדיל את צורת המחשבה שלו, בבחינת טוב מאוד וכולי.

ועוד נוסיף ונעמיק: ריפוי השיגעון העצמי, הוא רק על ידי הבנת השיגעון העצמי עצמו. דהיינו, שהאדם מוכרח להבין את השיגעון העצמי של עצמו. להבין, מהו בדיוק? ולמה הוא שיגעון? ולמה השיגעון עצמו קיים? ומה ההבדל המדויק, בין השיגעון של עצמו, לבין השכל של עצמו? וכולי. והבנת השיגעון, היא עצמה הופכת את האדם להיות חכם אמת...