כי יש כאלו שנדמה להם, שהם מודעים לעצמם וכולי. ומי שהוא מודע לעצמו באמת ובשלמות, הסימן לכך הוא, בכך שהוא מודע לעצמו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה, גם תוך כדי השינה שלו, כאשר הוא ישן ונמצא בתוך החלום של עצמו. כי יש אנשים רבים שנדמה להם שהם מודעים לעצמם. אבל כאשר הם ישנים, אז בתוך השינה שלהם, בשעת החלום שלהם, רמת המודעות העצמית שלהם יורדת. ובתוך השינה, האדם לא מודע לעצמו, והוא לא מתייחס אל המציאות, בדיוק כפי מה שהוא מתייחס אליה, כאשר הוא במצב של עירנות.

וזה סימן לאדם שידע שהוא רחוק משלמות המודעות העצמית, כאשר האדם בשעת החלום, לא נמצא באותה רמת ריכוז ממש, שבה הוא נמצא כאשר הוא ער. כי אצל החכם האמיתי, אצלו אין שום חילוק בין החלום לבין המציאות. ואצלו הוא מודע לעצמו תמיד, והוא מתייחס למציאות ואל החלום, בדיוק באותה הצורה ממש. כי מצד האמת, אין שום חילוק כלשהו, בין חלום לבין מציאות, כי הכל זה אחד ממש.

וכאשר האדם לא באמת מודע לעצמו בידיעה פנימית אמיתית, וכאשר הוא עדיין, מלא בתוכו בטעויות, אז כל הטעויות של האדם, יוצאות החוצה כאשר הוא ישן. וגם בגלל זה, הרבה אנשים "רוחניים", לא אוהבים לישון. משום שבשעת השינה, הם מגלים כמה הם טועים וצבועים, כי בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי.

ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר חסר תכלית. כי עבורם, מה שקורה בשינה הוא לא אמיתי, ומה שקורה כאן בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. וכל מי שעבורו, מעשיו בשעת החלום והישגיו בשעת החלום, הם חסרי תכלית ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר כזה בזבוז זמן בכלל, הרי שמצד האמת, כל חייו הם בזבוז זמן אחד גדול, גם כאשר נדמה לו שהוא לא מבזבז את הזמן.

ולמה? כי מצד האמת הכל אחד ממש. ואין שום הבדל כלשהו בין המציאות שלנו, לבין החלום הדמיוני ביותר. ורק כאשר האדם מבין את זה וחווה את זה באמת, דהיינו, שהוא מתייחס אל המציאות שלנו ואל החלומות שלו, בדיוק באותה הצורה ממש, רק הוא באמת חווה את השלמות שיש בכל דבר, שהיא נובעת מכך שהאדם מבין שהכל אחד וכולי.

וכאשר האדם הוא טועה, שהמודעות העצמית שלו היא לא אמיתית, ושהוא צריך להתאמץ להיות מודע לעצמו, דהיינו, שהוא יכול לבחור להפסיק להיות מודע לעצמו, הרי...