כי האדם הוא לא חושב בהיגיון. כי הוא יכול לקבל, את כל מה שהוא רצה רוצה וירצה בשלמות, והאדם יכול לקבל את כל מה שאפשרי לרצות, והאדם יכול לקבל את כל מה שכולם רצו רוצים וירצו אי פעם, והכל בתנאי אחד קטן, והוא, שהאדם באמת ירצה לקבל את הכל בשלמות. כי מי שבאמת ובשלמות רוצה את השלמות, הוא מקבל אותה.

והאדם הוא עבד של הרע, והרע מעביד אותו קשה, וגורם לאדם להרגיש רע כל הזמן, דהיינו, תחושת החיסרון המתמדת. והרע שולט באדם, על ידי זה שהוא גורם לאדם לרצות להיות משועבד אצלו. כי מי שלא רוצה את השלמות, הוא בעצם רוצה להיות עבד של הרע. וזה בעצם מה שהוא מקבל, שהוא בעצם עבד של הרע, דהיינו, של הנפרדות, שבה החיסרון נפרד מהשלמות.

ואיך הרע גורם לאדם לרצות להיות עבד שלו מרצונו החופשי? תשובה: על ידי אמונה של שקר. כי האדם מאמין בשקר שאומר, שאי אפשר להשיג את השלמות. כי ע"פ השכל, שום דבר אינו שלם, וכל דבר יש לו דבר אחר שמנוגד לו, ולכן אי אפשר להשיג את השלמות. והאדם מאמין לשכל שלו, שחושב שדבר והיפוכו זה שניים. ואז האדם מאמין, שאי אפשר להשיג את השלמות. ואז האדם רוצה את הסבל, ולא מתמרד נגדו.

ומי שיש לו שכל ישר, הוא רואה ומבין מיד את האמת, שזה שהוא לא יודע שהדבר אפשרי, וזה שנראה לו שהדבר אינו אפשרי, זה לא הופך את הדבר ללא אפשרי. והאדם מבין, שיכול להיות שזה הכי פשוט בעולם להשיג את השלמות, ואעפ"כ נדמה לו שהדבר אינו אפשרי כלל. ויכול להיות, שהאדם הוא כ"כ טיפש, עד שהוא בטוח שהוא חכם, למרות שבאמת הוא טיפש כולו.

וכאשר האדם מבין את האמת שהוא טועה, אז הוא מטיל ספק בשכל שלו, שאומר לו שהשלמות אינה אפשרית, ואז הוא רוצה את השלמות. שזה מה שבאמת הוא רוצה תמיד, ושרק בגלל זה האדם חווה חוסר שלמות תמידית, משום שהוא תמיד רוצה את השלמות. ואז על ידי זה, האדם רוצה לחזור להיות מלך אמיתי, כפי מה שהוא באמת. ואז הרצון הזה עצמו של האדם לחזור להיות מלך, דהיינו, לחזור אל השלמות, הרצון הזה, הוא עצמו מביא את האדם אל השלמות, בשלמות...