כאשר האדם מתחיל להתבונן במציאות או בשכל של החכם האמיתי, אז בהתחלה נדמה לו שהוא לא מבין את דברי החכם האמת ואת המציאות. ואח"כ האדם מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, וכך האדם בכל פעם מבין יותר ויותר את השכל של החכם האמיתי, עד שנדמה לאדם, כי הוא כבר חכם כמעט כמו החכם האמיתי, כי הוא כבר מבין את צורת החשיבה של החכם האמיתי.

ואז, אחרי שהאדם עבר ממצב של חוסר הבנת החכם האמת, למצב של הבנה כמעט מלאה של החכם האמת, אח"כ כאשר האדם ממשיך להעמיק אל תוך השכל של החכם האמת, שהוא השכל של המציאות, אז האדם פתאום מגלה שהוא מתחיל, פחות ופחות להבין את החכם האמיתי.

ולא שהוא לא מבין את דברי החכם, אלא שהוא מבין אותם בצורה כ"כ טובה, עד שהוא רואה את כל הסתירות וההפכים והניגודים שיש בדברים של החכם האמת. עד שהם נדמים לשקרים של ממש ולשיגעון של ממש. עד שנדמה לאדם, שהוא הצליח לגלות את השקר של החכם האמיתי, ולחשוף את האמת, שהחכם האמיתי לא באמת מבין את עצמו, ושהוא סותר את עצמו וכולי.

וזה סימן לאדם שידע שהוא מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, כאשר הוא מתחיל להבין את השכל של החכם האמיתי, בצורה כ"כ עמוקה, עד שהוא רואה את הסתירות שיש בדברי החכם האמיתי.

כי כל דברי החכם האמיתי, כמו גם לבושי הנפרדות של המציאות, הם כולם מלאים סתירות עד אין סוף. כי מהות השכל של החכם האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד.

ובכל פעם שהאדם מנסה להבין את השכל של החכם האמיתי, ויש לו כמה אפשרויות איך להבין את השכל של החכם האמיתי, עליו לבחור את האפשרות שהיא הכי מוזרה ולא הגיונית בעיניו, ואת האפשרות שהיא נראית, הכי לא אמיתית. כי השכל של החכם האמת, הוא הפוך לגמרי מהשכל של האדם. והשכל של החכם האמת, הוא היפוך השכל של האדם.

כך שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יחשוב ויבין את כוונת החכם, אא"כ הוא עצמו החכם עם השכל של החכם עצמו. ועד שזה לא קורה, עד אז האדם לא מבין את החכם האמת בהבנה של אמת, אלא רק בהבנות חלקיות, שעוטפות את האמת הפנימית של האחדות. כי האדם תופש את דברי החכם כנפרדות, למרות שבאמת הם כולם אחדות.

ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את השכל של החכם האמת ושל המציאות, עליו לבחור תמיד את הפירוש הפחות הגיוני שהוא יכול לפרש את דברי החכם האמת. והטוב ביותר הוא, לפרש את דברי החכם האמת, גם הפוך לגמרי מהלבוש החיצוני שלהם, וגם כפי הלבוש החיצוני שלהם.

כי החכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לשכל שאינו מוגדר כלל, שבו האדם רואה ומבין שהכל אחד. וכדי שזה יקרה, על האדם לחפש תמיד את הפירוש ההפוך ואת השכל הנגדי של כל דבר, עד שכל האמונות של האדם מתפרקות, והוא רואה את האמת, שהכל אחד ממש.

ועד שהאדם לא רואה את הסתירות האין סופיות שיש בכל דבר במציאות, עד אז הוא לא מבין את המציאות בכלל. ורק אחרי שהאדם רואה את הסתירות, רק אז הוא מתקרב להבין שאכן הסתירות הן אמת, כי באמת היש והאין הם אחד, ורק הוא עצמו עדיין הטועה שחושב שיש כאן סתירה ושקר...