ובו יתבאר, למה האדם משקיע מאמצים רבים, להשיג דבר שגורם לו נזק ומרחיק אותו ממה שהוא באמת רוצה. ובנוסף האדם מתאמץ כדי להשיג את מה שהוא רוצה, למרות שבאמת, הוא רק מרחיק את עצמו ממה שהוא רוצה.

ומי שיתבונן פנימה, יראה כי מה שהוא באמת רוצה, זה לרצות את המציאות ולהגיע לשביעות רצון מהמציאות, כאשר היא תהיה בצורה כלשהי. והאדם כל הזמן מתאמץ לשנות את הצורה של המציאות, כדי להגיע לאותה צורת מציאות מיוחלת, שהאדם משקר את עצמו שכאשר היא תהיה, אז בצורת המציאות הזאת, הוא ירצה את המציאות כפי מה שהיא. אבל התכלית הסופית היא, שהמציאות תהיה בצורה שהאדם ירצה אותה. כי בסופו של דבר, האדם רוצה, לרצות את המציאות.

ולרצות את המציאות באמת, פירושו לרצות גם את זה שהמציאות יכולה להשתנות כל הזמן. כי בכל צורה של המציאות, תמיד המציאות יכולה להשתנות לצורה אחרת. והאדם שרוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה מסוימת, הוא תמיד מפחד ולא רוצה שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, שאותה הוא פחות רוצה. דהיינו, שהאדם לא רוצה את האפשרות, שהמציאות תשתנה נגד רצונו.

ולרצות את המציאות באמת, פירושו שהאדם רוצה גם את האפשרות, שהמציאות תשתנה נגד רצונו. וזה אפשרי, רק כאשר האדם באמת רוצה את כל המציאות. שאז האדם מרוצה מכל המציאות תמיד, ואז הוא באמת רוצה את המציאות. ובכלל זה גם את האפשרות, שהמציאות תשתנה לצורה אחרת.

ומנקודה פנימית יותר, על האדם לרצות את כל המציאות, ובכלל זה גם את זה שהוא לא רוצה את המציאות, וגם את זה שהוא רוצה שהמציאות לא תהיה נגד רצונו. שזהו בעצם הסבל, שהוא הרצון של האדם. כי הרצון, הוא הסבל, וכל רצון הוא סבל (כי הוא יוצר צמצום של תחושת הטוב, והוא מגביל אותה לצורה כלשהי). ועל האדם לרצות את הרצון שלו, שהוא הסבל שלו. ולרצות את המציאות בשלמות, פירושו, לרצות גם את קיומו של הרצון שלך, שגורם לך להרגיש גם רק רע תמיד. כי כל רצון הוא רע, ביחס לשלמות. וגם אם הוא מלא, גם אז יש בו גם רע, כי האדם לא רוצה את האפשרות שהמציאות תשתנה וכולי.

ועוד נוסיף ונעמיק: מה שהאדם באמת רוצה, זה לרצות את המציאות באמת כפי מה שהיא ממש. וזה בעצם אומר, שכל המאמצים של האדם לשנות את הצורה של המציאות בכל דרך שהיא, בין אם זה שינוי חיצוני וגם אם זה שינוי פנימי, כל רצון לשנות את המציאות, הוא עצמו הפך המטרה הסופית, שהיא לרצות את המציאות כפי מה שהיא.

כי בסוף, האדם צריך לרצות את כל המציאות כפי מה שהיא, בשלמות מוחלטת, בלי שום רצון לשנות אותה כלל. שהאדם ירצה את הכל, בדיוק כמו שהמסובב הראשון / אלוהים / המציאות, רוצה את כל מה שיש כרגע, בשלמות שאין שלמות אחריה, בלי שום רצון לשנות את המציאות כרגע. ועל האדם לחוות, שכל המציאות היא התגלות והתגשמות רצונו.

כך שכל מה שהאדם מנסה לשנות את המציאות, לא רק שהוא לא יכול בשום צורה, להשיג מכך את המטרה שהוא ירצה את המציאות בלי לרצות לשנות אותה, כי הרי הוא מנסה לשנות אותה. אלא שכל רצון לשנות את המציאות, הוא נוגד את התכלית, שהיא לא לרצות לשנות את המציאות. ולקבל גם את זה, שאתה רוצה לשנות את המציאות. אבל, לרצות את זה באמת, דהיינו, לרצות את זה שחסר לך, וגם את זה שאתה רוצה לשנות את רצונך וכולי...