כי כל רצון שאינו מגיע מתוך שלמות, הוא סבל. כי בלי רצון, אין שום סבל כלל. וכל רצון מוגדר, הוא סבל מוגדר. כי רצון שאינו מוגדר, פירושו שהאדם באמת לא יודע מה הוא רוצה. וכאשר הרצון לא מוגדר בכלל, אז לא רע כלל. אבל רצון מוגדר, יוצר הפרדה מוגדרת, וסבל בצידו. וכל רצון מוגדר, הוא שקר. ואצל החכם האמיתי, רצון מוגדר, הוא שקר טוב מאוד. כי אצלו הרצון שהוא חיסרון, הוא עוד צורה של שלמות. אבל אצל מי שחי בנפרדות, אצלו הרצון, הוא סבל קשה מאוד.

ורצון מוגדר, הוא סבל. משום, שכל רצון מוגדר, הוא לעולם אינו הרצון הראשון והאמיתי. לדוגמא, הרצון של האדם להתפרנס, שהוא רצון מוגדר, אבל הוא רצון שקרי. משום, שהוא לא הרצון הראשון. כי הרצון להתפרנס, יש לו סיבה, שהוא רצון אחר פנימי יותר. וא"כ הרצון החיצוני, הוא רצון שקרי שאינו אמת. כי מצד האמת, האדם רוצה דבר אחר. והוא משקר את עצמו ואומר, שהוא רוצה את הפרנסה עצמה.

וגם הרצון הפנימי יותר, גם הוא שקר. כי כל רצון ניתן לשאול, למה הרצון עצמו קיים?! וכך לגלות, שהוא לא הרצון הראשון. כך שכל הרצונות החיצוניים, הם כולם שקר. והעונש על שקר, הוא סבל. שהאדם סובל, בגלל הרצונות השקריים שלו. וכאשר האדם חוקר את שורש וסיבת הרצון שלו, הוא מגלה את מה שהוא באמת רוצה. והרצון האמיתי של האדם, הוא רצון אין סוף ללא כל צורה, שאז אין שום רע כלל.

וכאשר האדם יודע את האמת, שהרצון האמיתי שלו, הוא לא מוגדר כלל, אז האמת הזאת, מאפשרת לאדם לבחור לרצות רצון מוגדר, ואעפ"כ להישאר בחוויה שבה הכל אחד, והכל כרצונו האמיתי תמיד. אבל כאשר האדם לא יודע את האמת, שהוא לא יודע שהרצון האמיתי שלו, הוא לא מוגדר כלל. דהיינו, שמצד האמת, יש לאדם תמיד את כל מה שהוא באמת רוצה בתוכו, על ידי זה נוצר הסבל. כי האדם נאחז, ברצון החיצוני שלו וכולי.

ולמה שהחכם האמיתי, יבחר לרצות רצון מוגדר וסופי, אם באמת בתוכו הוא אינו חסר דבר? והתשובה האמיתית לכך היא, שהכל אחד, ושאין שום שינוי כלל וכולי...