כאשר אדם לא עושה, את כל מה שהוא כן יכול לעשות עבור המטרה שלו, זה אומר שהמטרה שלו, לא ממש ברורה לו. כי לפעמים האדם מתפלא למה הוא מתאמץ ולא מצליח להשיג את המטרה שלו, וזה רק משום שהוא לא עושה את כל מה שהוא כן יכול לעשות, עבור המטרה שלו. וזה, רק משום שהמטרה של האדם, לא ממש ברורה לו.

ובכל פעם שהאדם רואה שיש אצלו ניגוד מטרות, שמצד אחד הוא רוצה דבר אחד ומצד שני הוא רוצה את ההפך, עליו לברר לעצמו את האמת, מה באמת הוא רוצה? ובעיקר, למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה? ועל ידי זה שהאדם מברר, למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, על ידי זה הוא מגלה מה באמת הוא רוצה. ואז האדם מגיע לשורש הרצון שלו, שהוא רצון אחד ויחיד, שאין בו שום ספקות כלל, ואז האדם נותן את כל כולו למען הרצון האמיתי שלו, ומשיג אותו בשלמות.

וכל זמן שיש לאדם ספקות לגבי הרצון שלו, דהיינו, רצונות מנוגדים, וכל זמן שהאדם לא עושה בשלמות מוחלטת, את כל מה שהוא כן יכול לעשות, כדי להשיג את הרצון שלו, הרי שהרצון שלו הוא רצון של שקר, והרי שעל האדם לברר היטב, למה הוא רוצה את הרצונות שלו? ולגלות את מה שהוא באמת רוצה, דהיינו, את סיבת הרצון שלו. ואז ורק אז כאשר הרצון של האדם ברור לו באמת, אז ורק אז הוא עושה את כל מה שהוא יכול לעשות, והוא משיג את כל מה שהוא רוצה...